בשיתוף נפש בנפש
הן עולות לארץ לבדן ומשתלבות בעשרות ארגונים ומוסדות ציבוריים: בבתי חולים, במערכת החינוך, בכפרי נוער, במד"א ועוד. רובן המוחלט אף בוחרות אחרי שנת השירות המשמעותית שלהן להישאר בארץ - ואפילו להביא את המשפחה שנותרה מאחור.
בשבוע שעבר ליווינו את נאווה פרייברג, דליה אפפלבאום והדסה ראהט - שלוש עולות צעירות שהחליטו לעזוב את ביתן ואת משפחתן - ולעלות לישראל. הן מצטרפות ב-1 בספטמבר למערך השירות לאומי-אזרחי במסגרת תוכנית "אורי" לבנות שירות בודדות, של ארגון "נפש בנפש". פגשנו אותן בהכנות לקראת העלייה, בשדה התעופה JFK, ועד לנחיתה של הטיסה המרגשת שיצאה מניו יורק מטעם ארגון "נפש בנפש" ובשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קק"ל ו-JNF-USA. צפו בכתבת הווידיאו בראש העמוד.
טיסת העולים הראשונה אחרי הקורונה
20 שנים חלפו מאז יצאה טיסת העולים הראשונה מטעם הארגון, טיסות שהפכו למסורת. פעמיים בשנה עולים לארץ בטיסה אחת מאות יהודים חדורי ציונות מצפון אמריקה. הם עוזבים הכל בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ומגיעים להתיישב בישראל. ומסתבר שבשנת 2022 רבים מהעולים סבורים שדווקא ישראל היא המקום בו אפשר להגשים כל חלום.
הטיסה של קיץ 2022 הייתה מרגשת במיוחד. התפרצות מגפת הקורונה אילצה להפסיק את מסורת טיסות העולים למשך שנתיים וחצי, ומבחינת העוסקים במלאכה, אין כמו לחזור לשגרה. נוסף על כך, הטיסה שנחתה בישראל בשבוע שעבר (17.8) עשתה היסטוריה כשעל סיפונה היה גם העולה ה-75,000 של "נפש בנפש".
על הטיסה נכחו גם נציגי רשות האוכלוסין ומשרד העלייה שליוו את העולים הנרגשים, בהם רופאים, אחיות, הייטקיסיטים, יזמים, בנות שירות וחיילים בודדים חדורי מטרה, עם ציונות בנשמה. אחוזי ההצלחה של קליטת העולים הוא גבוה במיוחד. על פי הארגון, מדובר על למעלה מ-90% הצלחה עד היום.
"התוכנית לבנות שירות לאומי לעולות בודדות ע"ש אורי אנסבכר, שנרצחה בשנת 2019 בעת שירותה הלאומי, מספקת לכ-200 צעירות מרחבי העולם, שעולות מידי שנה על מנת להתנדב לשירות הלאומי, את המעטפת החמה שתסייע להן - גם מהפן הבירוקרטי וגם מהפן החברתי", אומרת קרן ריצ'מן, מנהלת התוכנית.
ריצ'מן עצמה עלתה כבת שירות לאומי בודדת לפני 40 שנים ומכירה מקרוב את אתגרי העלייה. "מטרת התוכנית היא לסייע לצעירות להשתלב בחברה הישראלית ולשם כך, אנו עובדים בצמוד עם ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי והרכזות מהעמותות השונות. לבנות יש מוטיבציה גדולה מאוד להיות חלק מהחברה הישראלית ולתרום למדינה".
"ישראל היא המקום שבו אני צריכה להיות"
נאווה פרייברג (19) ממיאמי עלתה לארץ כדי להתנדב לתוכנית יד רחל, המסייעת למשפחות ולילדים בסיכון. סיפור האהבה שלה עם ישראל, היא אומרת, התחיל בגיל 16. "כבר אז התחילו המחשבות על עלייה. לא ממש ידעתי למה. בשנה שעברה עשיתי שנת שבתון, Gap Year, בישראל כדי לבדוק את זה לעומק. ככל שביליתי בארץ יותר זמן וחשבתי על זה יותר, כך התברר לי שישראל היא המקום שבו אני צריכה להיות. אני יודעת שאפשר להיות חלק מהקהילה היהודית מכל מקום בעולם, ובכל מקום שבו אתה נמצא אתה יהודי, אבל זה לא אותו הדבר כמו בישראל".
דליה אפפלבאום (19) מריברדייל בניו יורק, שעלתה גם היא על טיסת העולים בשבוע שעבר, תתנדב בארץ בבית החולים ביקור חולים בירושלים. "בשנה שעברה גרתי בישראל", היא מספרת. "התנדבתי בבית החולים שערי צדק, ראיתי כמה בנות השירות הלאומי עובדות קשה שם ורציתי להיות חלק מזה - להחזיר בחזרה לאנשים. תמיד לימדו אותי שישראל היא הבית האמיתי שלי, ואני לא מאמינה שזה קורה היום, אבל אני סוף סוף חוזרת הביתה".
הדסה ראהט (18) עלתה עם משפחתה ארצה ממיאמי שבפלורידה. המשפחה מצטרפת לאחותה הגדולה שעלתה לבדה כדי לשרת בצבא במסגרת התכנית לחיילים בודדים שמפעילים ארגון נפש בנפש ו-FIDF.
גם הדסה בילתה בשנה שעברה בישראל במסגרת לימודים במדרשת "נשמת". היא מספרת כי בנות השירות הלאומי שפגשה במהלך השנה השפיעו רבות בבחירה שלה להתנדב לשירות הלאומי. את השנה הקרובה היא בחרה למלא במסגרת פרויקט "שישי שמח כל יום" בבית החולים הדסה עין כרם. "התפקיד שלי הוא לבקר משפחות של חולים ולשמח אותם", היא אומרת.
זאב גרשניסקי, סמנכ"ל נפש בנפש: "תוכנית אורי לבנות שירות בודדות, הוקמה מתוך הבנה שבנות שעולות לישראל צריכות סיוע ומעטפת משלימה. החברה הישראלית יודעת לתת מענה לחיילים הבודדים ואנחנו רוצים שגם בנות השירות יקבלו את אותו מענה".
בשיתוף נפש בנפש