אין כמעט כל זכר במתחם הרשב"י במירון לאסון האזרחי ההמוני הגדול ביותר במדינה, שאירע כאן לפני פחות משלוש שנים. שלט לא גדול שנתלה בתחתית המתחם, לצד המקום שבו עמד גשר הולכי הרגל, מנציח את זכרם של 45 גברים וילדים שנמחצו ונחנקו בקריסת "צוואר הבקבוק" בשביל המעבר המסוכן. נדמה שרשויות המדינה, שהפקירו במשך עשרות שנים את האתר הדתי השני בחשיבותו בארץ מבחינת מספר המבקרים (לאחר הכותל) לידיים חרדיות, מנסות מאז מחדל הרשלנות הגדול במקום לשנות את פניו מקצה לקצה ולהסדיר אותו, אולי תוך כדי העלמת אות הקלון שיישא המקום לעולמי עד.
"בזמנו, הייתה פה הנצחה, סידרו מקום מסודר ויפה, ולצערנו באו אנשי הפלג הירושלמי ושברו והרסו את זה", מספר חיים בן שימול, גבאי קבר רבי שמעון בר יוחאי. את כוח אחיזתם של הקיצונים באתר המורשת היהודי-לאומי הזה לא הצליחה עד כה המדינה לשחרר לגמרי, אבל ניכר שבכל מה שקשור להסדרת הנגישות והבטיחות במקום, מראה פני האתר שונים לחלוטין מהתנאים ששררו בו עד ליום האסון בל"ג בעומר 2021.
ההחלטה על מתכונת אירועי ההילולה השנה צפויה להתקבל במהלך החודש הקרוב, בצל סכנת המלחמה וירי חיזבאללה מעבר לגבול, המרוחק כעשרה קילומטרים בלבד בקו אווירי. זו תהיה שוב שעת מבחן למערכת הביטחון והממשלה, שתידרש לעמוד מול לחצים פוליטיים שעשויים להגיע מחוגים חרדיים, שידרשו בשם קיום המנהג המסורתי להתעלם מהחשש לירי מצד חיזבאללה. ארגון הטרור כבר פגע כמה פעמים בבסיס הצבאי שבפסגת ההר, ויהיה צורך להקצות כוחות רבים כדי להגן על עשרות האלפים המגיעים להילולה.
בינתיים, על גג קבר רשב"י עומד שאולי חלוואני, ועובד על אחזקת מערכת החשמל. הוא קשור ברתמות בטיחותיות ובאמצעי מיגון קפדניים. רחוק כל כך מתרבות הפרטאץ' שאיפיינה את המקום. "אני החשמלאי של הרשב"י", הוא מציג עצמו בגאווה. ללקחים שמצא כי יש להפיק מחקירת האסון הוא לא נזקק למסקנות ועדת החקירה: "ברגע שאין דין ודיין במקום מסוים, כל אחד עושה מה שהוא רוצה. מן הסתם זה מה שקרה פה".
זה שלוש שנים שהוא לוקח חלק במלאכת הסדרת מתחם בתי המדרש, אולמות התפילה והשבילים והכבישים הסובבים אותו. "כל אלה שבאים לבקר את האתר עצמו רואים את השינוי. שינוי עצום מאוד. אם זה מתחיל מהחניות עצמן, מהמקום שמתוחזק כעת כמו שצריך, יפה יותר כאן כשאכפת יותר לאנשים ויש בעל בית ומנכ"ל פדנט, זה מה שעושה את השינוי", הוא אומר.
במשך שנים קודם לאסון נלחם חיים בן שימול, אז מנהל ההקדש הספרדי וישיבת המקובלים הספרדית שבמתחם, בוועדות השונות של מקורבים ובעלי שליטה וכוח שנאבקו על השליטה במתחם. הוא מחכה בציפייה רבה לפרסום מסקנות הוועדה והמלצותיה. יש לו אמון מלא בה. "היום תשמעו את האמת. אם האנשים היו נאמנים למקום הקדוש והטהור הם ייצאו נקיים, אם לא היו נאמנים ונקיים למקום, כל אחד יקבל את עונשו בעיתו ובזמנו", הוא פוסק, "אני מאמין שוועדת החקירה, שהשקיעה כל כך הרבה שנים, בטוח תגיע לאמת על כל מה שהתרחש פה בתקופות ההילולה".
את דוד חי חזן מצפת אנחנו מוצאים במקומו הקבוע, ליד השולחן וספר התהילים, בסמוך למצבת רשב"י. הוא מאמין כי אין כל מקום למסקנות ועדת החקירה, ובטח שלא מסקנות אישיות נגד בכירי המדינה והמערכת. "אני מצפה לשמוע שלא יהיה לאף אחד רע כי אני לא חושב שהאסון הזה קרה בגלל איזו רשלנות של מישהו", הוא מלמד סנגוריה על מחדל בן שנים ארוכות. "זה לא פשוט, אלו אנשים בעלי משפחות, אף אחד לא גרם לאסון כזה בכוונה".
רבי אברהם, חסיד ברסלב מאיר פנים שחולף לידינו ומגלה סקרנות אל מול אנשי התקשורת החמושים במצלמה ובעט, מבקש לומר את שלו: "אני מקווה שנלמד את השיעור מכאן. תראה איזה אסונות באו עלינו. אסון מירון ואסון הטבח ב-7 באוקטובר הם לא מעשי טבע כמו רעידת אדמה או צונאמי, אלא תוצאת מעשה ידי אדם. תוצאה של זלזול והעלמת עין וניהול לא נכון".