10 צפייה בגלריה
הכניסה למוזסוויל. לפי האגדה נקראה על שם משה רבנו, אבל אפשר להניח שנקראה על שם הברון מוריס (משה) הירש
(צילום: הקהילה היהודית במוזסוויל)
היהודים בעיירה מוזסוויל שבארגנטינה מתקשים לאסוף מניין בערבי שבתות, בעיירה שכונתה "ירושלים דארגנטינה" נותרו רק קצת יותר ממאה יהודים – שריד לניסיון ההתיישבות החקלאית של הברון משה הירש, שהגה הקמה של מדינה יהודית על שטחיה העצומים של ארגנטינה, שנים ספורות לפני חלומו של הרצל.
סיפורה של העיירה מתחיל בסוף המאה ה-19, כאשר לרבים מיהודי אירופה נמאס מהאנטישמיות והם חלמו על עתיד כלכלי טוב לילדיהם. בין 1881 ל-1914, כרבע מהעם היהודי נדד בחיפוש אחר ארץ חדשה. בקיץ 1889 החליטו יהודים מחבל פודוליה (כיום אוקראינה) לעזוב את האזור מוכה הפוגרומים - וב-14 באוגוסט הגיעה אוניית הקיטור "וסר" לנמל בואנוס איירס, כשעליה 815 יהודים מפודוליה. משם הם נסעו עוד כ-600 ק"מ לכיוון צפון-מערב, והקימו במחוז סנטה פה את המושבה היהודית הראשונה בארגנטינה.
קהילת מוזסוויל: נוסדה במאה ה-19, בעקבות חזון המושבות החקלאיות של הברון הירש | נקראה על שמו, משה | בשיאה מנתה כ-12 אלף יהודים, בתי ספר, מספר בתי כנסת ואף תיאטרון | כיום נותרו בה כמאה יהודים, ללא מניין או בית ספר
האגדה מספרת שרב הקהילה, אהרן גולדמן, החליט לקרוא למקום ביידיש – מאזעסוויל (ובעברית "מוזסוויל"), כלומר "עירו של משה", על שמו של משה רבנו. אבל מותר להניח שהשם נקבע כהוקרה למי שתמך ביהודים שבחרו לעסוק בחקלאות – הברון מוריס (משה) הירש.
בשנת 1891 הגה הברון הירש תוכנית ולפיה מהגרים ממזרח אירופה יוכלו להקים מדינה יהודית בשטחים העצומים והריקים של ארגנטינה. ב-1895 השניים נפגשו, מה שהוביל את הרצל לכתוב בספרו "מדינת היהודים" פרק מיוחד בשם "פלסטינה או ארגנטינה?"
באמצע שנות ה-90 גרו במוזסוויל כ־2,800 איש, מתוכם רק כ-600 יהודים והשאר נוצרים. כיום גרים שם כ-2,000 איש, מתוכם רק קצת יותר מ-100 יהודים, שרובם מגלים חיטה או פרות. אנטישמיות ממוסדת אין שם, אבל מדי פעם יש ילדים שמרססים גרפיטי, בין השאר, על קירות בית הספר, או שוברים חלונות".
10 צפייה בגלריה
עלייה לתורה, גם לבנות. "אין לנו רב, אבל יש לנו חזן צעיר בשם חואקין שהתגייר לפני חמש שנים"
(צילום: הקהילה היהודית במוזסוויל)
קלאודיה קון (30), אם לשלושה, נולדה שם, עלתה לישראל וחזרה. "כשהייתי בת 15 טסתי לישראל במסגרת תוכנית 'נעלה', וגרתי שנתיים וחצי בקיבוץ גשר", היא מספרת. "אחר כך חזרתי לארגנטינה, אבל אחרי זמן קצר אמרתי, 'אני חוזרת לישראל' - והתגייסתי לצה"ל. אחרי הצבא התחתנתי עם בחור יהודי מהעיר פרנה".
היא מספרת כי "70% מהתושבים היהודים במוזסוויל הם מבוגרים, וכל הצעירים עוזבים". ולמרות שעלתה לישראל ורצתה לגור בה, קון שבה לכפר, והיא מתגוררת בסמוך להוריה. הסיבה, אגב, פרוזאית לחלוטין: "כשהילדים שלי היו קטנים, הם היו חולים. לא היה לי מי שיעזור, ורציתי שההורים יעזרו לי איתם".
איך אתם מצליחים לשמור על חיים יהודיים?
"אנחנו מנסים ללכת לבית כנסת בכל יום שישי. בדרך כלל יש רק 12-10 אנשים. אין לנו רב, אבל יש לנו חזן צעיר בשם חואקין שלפני חמש שנים התגייר. אנחנו עושים קבלת שבת וקידוש, אוכלים חלה ושרים. אני עובדת במשרד בקהילה היהודית, ובגלל שאין מספיק צעירים כדי להפעיל בית ספר יהודי, אנחנו מקיימים רק פעם בשבוע פעילות לילדים. בימי שלישי אחר-הצהריים, למשל, אני מלמדת קבוצה של בני 6-4, ויש גם יום נוסף לילדים גדולים יותר".
קון מספרת כי "בחגים יהודי היישוב נפגשים. בחנוכה אנחנו מדליקים נרות, בפורים מתחפשים ובפסח אנחנו מתכננים להיפגש 50-40 איש כדי, לקרוא את ההגדה ולשיר 'מה נשתנה'. אצלנו אין איפה לקנות אוכל כשר, אבל לקראת פסח, למשל, הזמנו מצות מבואנוס איירס".
12 אלף חקלאים יהודים גאים
המאיץ להקמת המושבות היהודיות בארגנטינה היו הפוגרומים באזור אוקראינה בשנים 1882-1881, המוכרים כ"סופות בנגב" - וכן גירוש יהודי מוסקבה בשנת 1891. רבים מיהודי אירופה העדיפו להגר לארה"ב, ומקצתם בחרו לעלות לארץ ישראל. אלפי יהודים הגיעו לדרום אמריקה, ובמיוחד לארגנטינה שהייתה אז עשירה ומצליחה בזכות האדמה הפורייה שהניבה שפע של חיטה, וגם שטחי המרעה הענקיים שעליהם גידלו בקר.
10 צפייה בגלריה
שני סנדלרים ותיקים במוזסוויל
(צילום: ארכיון התצלומים של יק"א, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי)
הבוקרים שרעו את עדרי הפרות כונו "גאוצ'וס". בדומה לקאובוי האמריקאי, הגאוצ'וס, וביניהם גם יהודים רבים, היו טיפוסים מחוספסים שרכבו על סוסים, חמושים בסכין ארוכה (facon) ו"בולאס" ללכידת בקר (מספר אבנים קשורות ברצועת עור).
למרות שהמתיישבים הראשונים במוזסוויל סבלו ממחלות וגם מנוכלים, אל המושבה זרמו יהודים מפולין, אוקראינה, רוסיה, בסרביה ורומניה. מי שהיה אחראי לכך הוא העיתונאי נח קצוביץ', שעזב את העיירה סלונים שבבלארוס ב-1898, היגר למוזסוויל והפך למנהיג הקהילה.
10 צפייה בגלריה
חבורת גאוצ'וס יהודים
(צילום: ארכיון התצלומים של יק"א, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי)
הוא פרסם בעיתונות העברית כתבות ומאמרים שמשבחים את החיים במושבה, תחת שם העט "נח איש האדמה". בשנת 1900 הוא דיווח בעיתון "הצפירה": "ממושבות אחינו בארגנטינא: לא יעברו ימים רבים והמושבה תעלה פלאים, המקנה יפרץ לרוב, כי רוח התקדמות מיוחדת במינה מרחפת על פניה. פני נעריה כפני בני הקולוניסטים ילידי הארץ ולולי שהיה בה בית תפילה 'כמגדלים על ראשו', כי עתה לא יכולתי להבדיל בינה ובין שאר הקולוניות שבארץ ההיא".
לא כולם האמינו לדיווחים האלה, ובארכיון הספרייה הלאומית שמור מכתב ששלחה יהודייה ממזרח אירופה אל בני משפחתה שבמוזסוויל: "קשה לי להאמין שכל הטוב שמספרים עליו במושבות הוא אמיתי, ולכן לא אסע".
10 צפייה בגלריה
גאוצ'וס בהפסקת מאטה – המשקה האהוב על הבוקרים בארגנטינה
(צילום: ארכיון התצלומים של יק"א, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי)
בתגובה נשלח קצוביץ' למזרח אירופה, כדי להביא יהודים נוספים מהעיירות שמהן הגיעו המתיישבים הראשונים. הוא הצליח להביא עוד 600 משפחות, והעיירה מנתה בשיאה 12 אלף יהודים ומספר זעום של נוצרים.
רק כשבעה עשורים לאחר הקמת מוזסוויל, נבנתה בה לראשונה כנסייה. החיים היהודיים באותה תקופה היו תוססים - ביישוב היו מספר בתי כנסת ואפילו תיאטרון. והיה כמובן בית ספר יהודי, שם למדו ספרדית, מתמטיקה, עברית ויידיש.
"המוזסווילאים הישראלים"
עם השנים החלו היהודים לנטוש את המקום, ורבים עברו לגור בבירה בואנוס איירס. חלקם התבוללו, ובמכתב מיוחד שקצוביץ' שמר בארכיון נכתב: "האקלים בלתי נסבל. הלימוד היהודי ירוד. אין די בחורים יהודים, ולכן בתי נישאה לגאוצ'ו מקומי".
רבים גם עלו לישראל. ב-1949 הקימו יהודים שעלו מארגנטינה את קיבוץ מפלסים, וב-1954 את מושב העובדים ניר צבי, שהוקם על שם הברון הירש.
10 צפייה בגלריה
גאוצ'וס בארגנטינה
(צילום: ארכיון התצלומים של יק"א, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי)
היהודים סבלו לאורך השנים ממספר גלים של אנטישמיות, שהובילו לעלייה לישראל. בשנות ה-20 של המאה ה-20 יצרה ההגירה המואצת לארגנטינה אבטלה, שהובילה לשנאת יהודים. גל נוסף של אנטישמיות פרץ אחרי שב-1960 חטפו סוכני מוסד בבואנוס איירס את הפושע הנאצי אדולף אייכמן, והביאו אותו לישראל, ללא תיאום עם ממשלת ארגנטינה.
ב-1992 פוצצה שגרירות ישראל בבואנוס בפיגוע שבו נספו 32 אנשים. ב-1994 פוצץ המרכז הקהילתי היהודי (AMIA) ונרצחו 85 אנשים. בפברואר 2015 נרצח התובע הכללי של ארגנטינה, אלברטו ניסמן, בן למשפחה יהודית, שעות לפני שהתכוון להגיש צו מעצר נגד הנשיאה כריסטינה קירשנר, בטענה לטיוח חקירת הפיגוע תמורת שוחד.
כל אחד מהאירועים הללו הוביל לגל עלייה לישראל. משה יוסקוביץ, ממייסדי ניר צבי, אפילו הרכיב רשימה של יותר מ-200 משפחות ישראליות שמוצאן במוזסוויל. בכל שבת שלישית של חודש מאי, נהגו "המוזסווילאים הישראלים" בעבר להתכנס ביער בן שמן.
פורסם לראשונה: 07:33, 15.04.22
