הספר העברי (לא מגילה) העתיק ביותר שהתגלה אי פעם נחשף אתמול (יום ג') בתערוכה במוזיאון התנ"ך בוושינגטון. "הכותר הליטורגי האפגני", או בכינוי החיבה שלו בפי חוקרים, ה-ALQ – מתוארך למאה השמינית לספירה ומהווה את אחת הדוגמאות הבודדות לכתבי יד עבריים ששרדו את התקופה, שמכונה "התקופה השקטה" (שנת 200 עד 900 לספירה), תקופה שבה נשמרו מעט מאוד טקסטים בעברית.
הכותר התגלה באפגניסטן בעמק באמיאן – אזור שנחשב לצומת מרכזי על דרך המשי ומוכר בעיקר הודות לפסלי הבודהה הענקיים שהיו בו. בניגוד למצופה מספר שנמצא באזור כזה, הכותר אינו טקסט בודיהסטי, אלא חיבור של תפילות שבת, פיוטים לסוכות, וחלקים מהגדה של פסח.
באופן מפתיע, חלק מהכותר נכתב במהופך, תופעה נדירה שמוסיפה עניין למחקר המקיף שעוסק בספר. הכתיבה בו אף מופיעה על שני צדדיו של הדף, ובכך מקדימה בכ-200 שנה את המנהגים הליטורגיים שהושרשו על ידי הרב עמרם גאון במאה ה-9.
המעבר מכתבי מגילה לכתבי קודקס כמו הכותר הזה – כלומר ספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה, אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו – מייצג תהליך משמעותי בתולדות הספרות העברית. בעוד המגילות היוו את אמצעי השמירה המסורתי של הטקסטים היהודיים בעת העתיקה (למשל המגילות הגנוזות), הספר המדובר הוא מהעדויות הקדומות ביותר לשימוש בקודקס – צורת הספר המודרנית יותר.
צורה זו אפשרה ליהודים לשמור טקסטים בצורה נוחה יותר לשימוש יומיומי, גם כשהם בדרכים, על רקע עידן שבו יהודים, כמו רבים אחרים, נאלצו לנדוד ממקום למקום בעקבות מסחר, רדיפות ושינויי שלטון.
הכותר האפגני שרד במשך למעלה מ-1,300 שנים בתנאים קשים, אך במסעותיו לאורך הזמן – ממערות עמק באמיאן ועד מוזיאון התנ"ך בוושינגטון – הצליח לגשר בין תרבויות, מדינות ודתות. הוא התגלה על ידי כפריים מקומיים כחלק מאוסף שנמצא במערות שועלים באפגניסטן ששימשו מסתור לאנשי הטליבאן. המיעוט ההאזארי, הנרדף באפגניסטן לאורך השנים, שמר על הספר הקדוש והגן עליו עד שהוברח מהמדינה בשנת 2001.
חלק מהאוסף, שכונה "הגניזה האפגנית", נרכש על ידי הספרייה הלאומית בישראל בשנת 2013, ומוחזק שם עד היום. גם ה-ALQ היה בעבר בבעלות ישראלית, ונקנה מאספן ישראלי פרטי מתוך הנחה מוטעית שהוא חלק מגניזת קהיר. עם זאת, כאשר כתב היד נתרם למוזיאון התנ"ך בוושינגטון בשנת 2015, החוקרים הבינו שמדובר בתגלית יוצאת דופן וחשובה בהרבה ממה שהעריכו תחילה.
התערוכה החדשה נוצרה כשיתוף פעולה בין קהילת היהודים האפגנים, נציגים מוסלמים ואנשי מקצוע נוצרים. לכן, אוצרי התערוכה מתגאים בכך שהעובדה הזאת מסמלת את חשיבותו של הטקסט – לא רק כאובייקט דתי או היסטורי, אלא גם כעדות לשיתוף פעולה חוצה גבולות. "אך מתאים שספר תפילות קטן יתחיל שותפות בין-דתית יפה כל כך", אמר אוצר התערוכה, החוקר הרשל הפלר, שגם תיאר את התגלית כ"משנה את כללי המשחק" במחקר הליטורגיה העברית והכתיבה העברית העתיקה.
מוזיאון התנ"ך מציג את הכותר במסגרת תערוכה שנקראת "מילים קדושות: חשיפת הספר העברי הקדום ביותר", שתימשך עד 12 בינואר. לצד הספר יוצגו גם פריטים יהודיים נדירים נוספים, כולל קטעי משנה מהמאה ה-9, כתב יד של ההגדה משנת 1000 לספירה וראש פסל בודהה מהמאה ה-2, שמלך אפגניסטן העניק לנשיא ג'ון קנדי בשנת 1963.
כך שהמטרה העיקרית של התערוכה היא לא רק לאפשר להתבונן בכותר ALQ המיוחד הזה, אלא גם לחקור את התהליכים התרבותיים שהובילו ליצירתו ולספק תובנות על הקשר בין העם היהודי לתרבויות אחרות שפעלו לאורך דרך המשי, כמו הבודהיזם והאסלאם. אוצרי התערוכה הדגישו כי מעבר להיותו טקסט דתי, ה-ALQ מספר סיפור של מסע, מסחר, והישרדות של זהות יהודית באזורים שבהם לא נותרו כמעט עדויות חיות.
התערוכה כבר מעוררת התרגשות רבה בקרב קהילה היהודית האפגנית, שרובה ברחה מהמדינה בשנות ה-60 של המאה הקודמת לישראל. הקהילה רואה בגילוי ובשימור הכותר מעין סגירת מעגל, אחרי שנים רבות של פיזור ורדיפות. מוסא לבוני, יהודי אפגני לשעבר שהיגר לניו יורק, התרגש לשמוע על חשיפת הספר סוף-סוף לציבור ואמר ל-ynet: "מרגש אותי לראות איך משהו מהעבר שלנו, שעבר דרך כזו ארוכה, הופך להיות נגיש לכל העולם".
