רק שליש מהצעירים היהודים מתחת לגיל 30 בארצות הברית מעידים כי "חשוב להם מאוד" שהנכדים שלהם יהיו יהודים: כך עולה מההערכה השנתית על מצב העם היהודי בישראל ובתפוצות, שהוצגה לממשלה בידי ראשי המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) – יו"ר המכון, השגריר דניס רוס, ונשיא המכון פרופ' ידידיה שטרן.
לפי הדוח של המכון, בעוד 71% מהיהודים בארה"ב תומכים במפלגה הדמוקרטית, ורובם המכריע (70%) תומכים במדינת ישראל, הדמוקרטים הצעירים מתרחקים משיעורי התמיכה האלה – ורק 48% מהם תומכים בישראל. הממצאים מבוססים על סקר בהזמנת המכון שנעשה בקרב מדגם מייצג של 1,070 יהודים, וכן על נתוני סקר של מכון המחקר פיו בהשתתפות 4,870 נשאלים בוגרים שהזדהו כיהודים.
- "לכי מעטי עצמך": האגדה שהיא תקציר המאבק בין המינים/ פרופ' רוחמה וייס
ההתרחקות מישראל הופכת לנושא משמעותי בקרב צעירים יהודים שלומדים כסטודנטים בקמפוסים, במציאות שבה ציונות הפכה למונח בעייתי מאוד בחלק מאוניברסיטאות העילית של ארה"ב. לפי אנשי המכון, היהדות של רבים מהצעירים חסרה תוכן דתי או לאומי, והיא מבוססת אך ורק על קשר תרבותי.
לדברי פרופ' שטרן, "התמונה הכוללת של התפוצות מכילה שלושה היבטים מטרידים: צמצום ודילול הזהות היהודית הלא-דתית בתפוצות, צמצום התמיכה בישראל בקרב הדור הבא של היהודים, והתגברות הקיטוב הפוליטי, הדתי והתרבותי בקרב יהודי ארה"ב".
צמיחה של השוליים
המדגם תואם את הדיאלוג השנתי שהמכון מקיים במסגרת סדרה של מפגשי עומק עם יהודים מזרמים שונים. ראשי המכון קראו לממשלה לפעול על סמך תוכנית אסטרטגית סדורה לטיפוח היחסים עם יהדות התפוצות, ולתת מענה להשלכות השינויים המהירים, ובכללם מגמות ההתרחקות מישראל ומהזהות היהודית.
לדבריהם, יש לחדש ולהעמיק את הדיאלוג עם יהודי ארה"ב התומכים במפלגה הדמוקרטית, שכן בכוחו של מחנה זה לסייע לישראל בהתמודדות עם הסוגיה האיראנית ונושאים אסטרטגיים נוספים. הם סבורים שעל ממשלת ישראל להידבר עם יהדות העולם, בין השאר, כדי להישען על יכולותיה השונות והנכונות לסייע בהרחבת "הסכמי אברהם", ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם מדינות ערב.
דניס רוס, לשעבר יועץ בכיר לשלושה נשיאים אמריקנים משתי המפלגות והממונה על התהליך המדיני במזרח התיכון, סקר את מפת האתגרים וההזדמנויות בתחום הגאופוליטי. רוס הבהיר כי פלישת רוסיה לאוקראינה סייעה למתן את הביקורת נגד ישראל של גורמים במפלגה הדמוקרטית, שנהגו להציג את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כאיום המרכזי על שלום העולם.
עם זאת, הזהיר רוס, הורדת נוסחת פתרון שתי המדינות מן השולחן, עלולה להוביל לתביעה פלסטינית לזכויות שוות במדינה אחת – ותביעה כזו תמצא אוזן קשבת אצל החוגים הפרוגרסיביים בארה"ב.
בדיון סקר נשיא המכון, פרופ' שטרן, את עיקרי הדוח, ואמר כי "אמונות הליבה והקשרים הרגשיים ש'הפכו אותנו לאחד' נחלשים באופן דרמטי, בעוד אלה הנמצאים בשוליים האידיאולוגיים והזהותיים צומחים בתוך ישראל ומחוצה לה". הוא העלה את הצורך בגיבוש תוכנית אסטרטגית כוללת שתיתן משמעות לחוק הלאום, המטיל חובה על מדינת ישראל לפעול לטיפוח הזהות היהודית בתפוצות ולטיפוח הזיקה לישראל.
"אנחנו נכשלים בעיסוק בעולם היהודי"
שרי הממשלה שהתייחסו לדוח של המכון, קבעו כי ממשלות ישראל לא התייחסו בהיקף הראוי לאתגרים העומדים בפני העם היהודי – במיוחד בתחום השמירה על הזהות היהודית הן בישראל והן בתפוצות, ועל הלכידות בין ישראל לקהילות בתפוצות. כמו כן, לא נתנו את הדעת באופן מספק על ההשלכות של התגברות האנטישמיות ברחבי העולם, שיש לה השפעה שלילית על ההזדהות עם היהדות ועם ישראל.
השר לביטחון פנים, עמר בר-לב (העבודה), אמר כי מתמצית ההערכה השנתית של המכון עולה תמונה של ירידה בכל המדדים באשר למצב העם היהודי: "אנחנו כממשלה נכשלים בעיסוק בעולם היהודי. אנחנו לא לוקחים מספיק אחריות על מצב העם היהודי, חיזוקו וחיזוק הזיקה לישראל".
שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, ויעקב חגואל, היו"ר בפועל של הסוכנות היהודית, קראו בישיבה להכין תוכנית לטיפוח חינוך יהודי בתפוצות. שר התפוצות, נחמן שי, קרא להקמת מערך לטיפול באנטישמיות, וקרא לממשלה לקחת אחריות פעילה על טיפוח מצבם של יהודי התפוצות.
המכון קרא להעמיק את השיח עם יהודים תומכי המפלגה הדמוקרטית על סיוע בקידום עמדות של ישראל בסוגיית איראן, ולנסות לעורר מחדש את עניינה של יהדות ארה"ב באתגרים שישראל ניצבת בפניהם.
כשני שליש מיהודי ארה"ב תומכים במפלגה הדמוקרטית. באשר למדיניות הנשיאים אובמה וביידן בסוגיית הגרעין האיראני, צוין כי הנאמנות של ציבור זה לנשיא ברורה (63% אחוזי תמיכה בקרב היהודים, גבוה בהרבה מאשר בציבור האמריקני הכללי) – לכן אפשר להפיק תועלת מפעולה שלהם מול הממשל והקונגרס לקידום מרכיבי מדיניות שבהם יש חפיפה – גם לשיטתם – בין האינטרס הישראלי לאינטרס האמריקני.
ביחס להסכמי אברהם, קראו חוקרי המכון לממשלה לפעול בעצמה ואף לגייס את יהדות העולם כדי להרחיב ולהעמיק את שיתופי הפעולה בעקבות ההסכמים, ששינו את פני המזרח התיכון.