העיתונאי יצחק נחשוני, מחלוצי התקשורת החרדית בעשורים האחרונים, הלך לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה. נחשוני, אביו של עיתונאי ynet ו"ידיעות אחרונות" קובי נחשוני, היה בן 69 במותו. מסע הלווייתו יחל היום (ב') בשעה 14:30 בבית המדרש "דברי חיים" צאנז ברחוב היסמין 5 בפתח תקווה, וצפוי להגיע ב-16:45 אל בית העלמין סגולה בעיר.
בצעירותו כתב נחשוני בעיתון "בעצם" שפנה לנוער דתי, והשתלב בתוכניות רדיו של מחלקת המסורת ב"קול ישראל". לאחר שלמד בישיבת "חברון" המפורסמת, התגייס נחשוני לצה"ל, והיה חלוץ בתחום גיוס החרדים. הוא היה החרדי הראשון שעבר בהצלחה את קורס העיתונאים בגלי צה"ל, שם שירת ככתב ועורך, ובמקביל היה דובר הרבנות הצבאית.
משפחת נחשוני כוללת שושלת בת שלושה דורות של עיתונאים. אביו של המנוח, יהודה נחשוני, היה העורך של היומון "שערים" שהיה מזוהה עם פועלי אגודת ישראל. שניים מבניו של יצחק עוסקים בתקשורת: קובי נחשוני, החובש כיפה סרוגה, הוא כתב הדתות של ynet ו"ידיעות אחרונות"; ויהודה נחשוני, שנקרא על שם סבו, הוא מנכ"ל השבועון החרדי "משפחה".
בשנות ה-80 היה יצחק נחשוני ממקימי השבועון "יום השישי", שנחשב פורץ דרך בתחומו. אם עד אז העיתונות החרדית הייתה רק מפלגתית וכפופה לדעותיהם של פוליטיקאים, "יום השישי" אימץ קו חופשי יותר. בריאיון האחרון בחייו, לעיתון "בשבע", סיפר נחשוני: "קיבלתי הרבה הצעות בתקשורת הכללית, אבל החלטתי שיש לי משימה בחיים – לשנות את התקשורת בציבור החרדי. יחד עם ישראל קצובר, שהגיע מ'קול ישראל', קיבלנו החלטה להקים עיתון. לא חששנו להקים אותו יחד עם רשת שוקן, שהתחייבה בפנינו שלא תהיה התערבות בתוכן – וההתחייבות קוימה".
"ההצלחה הייתה מעל ומעבר, כי הציבור השתוקק לזה. קרוב ל-20 שנה ערכתי את העיתון ואז המשכתי הלאה. לצערי, הלכו אחורה... ההשקעה ירדה", ציין בנוגע לתקשורת החרדית. "בשביל זה הקמתי את בית הספר החרדי הראשון לתקשורת יחד עם לשכת העיתונות הממשלתית, וגם את עיתון 'משפחה', רדיו 'קול ברמה' וקרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי) שמטרתה להחזיר את העומק למקצוע".
לאורך השנים נחשוני ערך והגיש תוכניות ברדיו "קול חי", ובמשך יותר מעשור ערך את העיתון "מרכז העניינים". בשנים האחרונות תפקד כפרשן העיתון "משפחה" וכמגיש תוכנית הבוקר של רדיו "קול ברמה", לצד איש התקשורת נועם זיגמן.
בריאיון השנה הביע נחשוני ז"ל את כאבו על הקרע בחברה הישראלית: "לי אישית המצב הנוכחי בעם כואב מאוד. עזבנו את בני ברק מסיבה אחת: חשבתי שאני צריך לחיות יחד עם כל שכבות הציבור. עברנו לאזור מעורב בפתח תקווה, והחיים שם הם הכי יפים... חיים ביחד באהבה רבה. אנחנו לא רואים בבניין שלנו את השסע שמוצג בתקשורת".
"היום כל אחד מעדיף להסתגר בתוך ד' אמותיו", הוסיף. "אם הציבור החרדי לא היה חי בתוך עצמו, כמו גם הציבור הדתי-לאומי בחלקו, היינו נראים לגמרי אחרת. אני לא סתם שואף שזה יהיה אחרת. משימת החיים שלי היא שזה ייראה אחרת, ולשם כך אני גם חבר הנהלת ארגון גשר. אני מאמין בזה".
