שלושה דיינים בכירים מבית הדין הרבני הגדול – הערכאה הממלכתית העליונה של הדין הדתי בישראל, המקבילה במעמדה לבית המשפט העליון – התייחסו במכתב פומבי, בסוף השבוע, לשחרורו מהכלא של מי שהיה ראש הקהילה הדתית "אורות האר"י" בצפת, ופירטו מה עליו לעשות כדי שתהליך תשובה שלו יתקבל. בין היתר, קבעו כי אם ברצונו לחזור בתשובה עליו לגלח את זקנו, להסיר כל סממן תורני, להפסיק להעביר שיעורי תורה או לעסוק בייעוץ – ולפייס את הנשים שבהן פגע.
על המכתב חתומים הדיינים הוותיקים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז. שיינברג שוחרר מהכלא לפני שבוע, לאחר שריצה תקופת מאסר של שבע שנים וחצי, בעקבות הרשעתו בעבירות מין שביצע בשמונה נשים מקהילתו. לאחר צאתו מהכלא אמר כי שילם את חובו לחברה. בסמוך למועד שחרורו התעוררה מחאה מצד הנפגעות וכמה מתושבי קצרין, שהביעו חשש כי הוא מתכנן להקים סביבו שוב קהילה, במקום מגוריו החדש.
- מסמוטריץ' ועד הרב מאזוז: המין האנושי מעדיף להאשים את החיות/ פרופ' רוחמה וייס
בגילוי דעת תורני שפרסמו שלושת הדיינים, הם מבהירים מהי הדרך שמוכרת כחזרה בתשובה לאדם ש"חטא ופגע מינית בבנות ישראל ובנשות ישראל, תוך כדי ניצול מרות וסמכות, ותוך כדי ניצול אצטלה של קדושה ושל מעמד תורני ורבני לפגיעות מיניות חמורות ביותר".
לא פיצה את הנפגעות
במכתב הם מזהירים כי במקרים שבהם לא מדובר בנפילה חד-פעמית של אדם, אלא ב"פיגועים רבי נפגעים", כלשונם – נוכחו לדעת כי גם אם לכאורה המפגע חזר בתשובה והצטער על מעשיו, המעשים חוזרים על עצמם. במכתבם ציינו כי דבריהם נכונים לכל מקרה של אדם שפשע בעבירות אלו, ומהווים התוויית עקרונות חברתיים ודתיים בסוגיה חמורה זאת, ואינם נוגעים רק לאדם אחד.
על פי פסיקתם, קהילה יכולה לקבל לשורותיה פושע כזה רק אם עשה תשובה על פי דרכי התשובה שהתווה הרמב"ם, והדבר אומת על ידי פיקוח רבני מוכר. הצעד הראשון הוא פיוס מי שבהן פגע ותשלום הפיצויים שהושתו עליו. שיינברג, שפרסם מכתב בטרם יציאתו מהכלא, לא התנצל באופן אישי ולא פיצה עד כה את הנפגעות כפי שהורה לו בית המשפט בתביעה אזרחית שהגישו נגדו.
הדיינים הבכירים דורשים מאדם שפשע בעבירות מין חמורות כאלו להודות ברבים, בעל-פה ובכתב, להבהיר כי חטא ופשע והשתמש באמון התורני שנתנו בו הנפגעים או הנפגעות כדי לעשות בהם פשעים מיניים חמורים, וכי ניצל את התורה כדי לעבור את העבירות החמורות.
עוד הוא נדרש להסיר מעליו כל סממן רבני ותורני, כדי שלא יבוא להכשיל שוב אחרים במעשיו – "ובכלל זה לגלח את זקנו, ולא יעטה על עצמו לבוש רבני כלשהו".
הדיינים מבהירים כי על פי הנחיות הרמב"ם בהלכות תשובה, אסור לאדם שחטא ולא שב בתשובה להנהיג עצמו ברבנות – או ללמד שיעור תורה כלשהו, וגם לא לתת עצות או תשובות בכל עניין לאף אדם: "ואם יהיה מי שיפנה אליו לקבל את עצותיו, ישיב לו 'איני ראוי לזה כלל, ולא הייתי ראוי לזה מעולם, ורק הטעיתי אחרים בעצותיי'". את מכתבם חותמים הרבנים, דייני בית הדין הגדול בירושלים, בקביעה כי רק מי שיעשה כך – יוכל להתקבל לקהילה.
"לרב ומקובל שפגע אין שום חסינות"
עו"ד מורן סעדון, המצייגת את הרב עזרא שיינברג, מסרה בתגובה: "גילוי הדעת של הרבנים אינו מתייחס לרב שיינברג, אלא מדובר בדברים הנאמרים באופן כללי. הרב עזרא שיינברג ביקש סליחה, הן בעל-פה והן בכתב, כולל בראש השנה האחרון. הפיצוי במסגרת ההליך הפלילי שולם מיד ובסמוך למתן גזר הדין, וההליכים האזרחיים עודם מצויים בין כותלי בית המשפט. הרב שיינברג אינו מייעץ ואינו מכווין, וראוי כי שמועות כאלו ואחרות לא תקבלנה ביטוי ופרסום מיותרים".
רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו, התייחס לפרסום בכנס אתר "כיפה" המוקדש למתמודדי נפש במגזר הדתי. "אנחנו חברה שנלחמת על האמת גם אם זה קצת מכפיש אותנו בעיני אחרים. בית הדין הגדול בא ואומר בצורה ברורה את הדברים החריפים: גם אם אתה רב ומקובל – פגעת? אין לך שום חסינות", אמר הרב.
לדברי הרב אליהו, "חלק גדול מהטיפול בנפגעות מיניות זה ההכרה שהן נפגעו; שהוא הרשע, והן הטהורות. כל עוד הוא מסתובב כמו צדיק וטהור, אז כמו בנדנדה, האשמה נופלת עליה. כשהיא הולכת עם תיק כזה גדול של אשמה על הכתפיים, היא לא יכולה לקום. עושים פה צדק, קודם כול אומרים: את הטהורה, את הנקייה, אין עלייך שום כתם, שום משא, וכל המשא עליו. זה כבר חלק גדול מתהליך הריפוי. זה גם תהליך ריפוי אישי של הנפגעת מול אותו פוגע, וזה גם תהליך ריפוי קהילתי".
מארגון "קולך" נמסר כי "מכתב הדיינים הוא מהלך מבורך וחיוני לעיצוב התודעה הציבורית כלפי פגיעות מיניות בכלל ועבריינים מורשעים בפרט. מי שישב בכלא לא שילם את חובו לחברה אם לא הכיר בפשעיו ופיצה את הנפגעות. אי-אפשר להפריז בחשיבות הגיבוי מצד גורמים בעלי סמכות תורנית וציבורית למאבק בפגיעה מינית בחברה הדתית".
חברת הכנסת לשעבר ד"ר עליזה לביא מסרה כי "זאת פעם ראשונה שדיינים בכירים מאוד היושבים בבית הדין הגדול יוצאים באופן חד-משמעי וברור נגד עבריין מין, שנתפס עדיין בקרב חלקים בציבור כסמכות הלכתית ותורנית". לדבריה, "האזהרה הנחרצת לציבור שלא לפנות אליו ולא להתייעץ איתו, ולמנוע בניית קהילה סביבו, היא תמרור אזהרה מהבהב. לראשונה מתגייסים בכירים בבית כדי להתריע ולמנוע אפשרות של פגיעה נוספת. אני מברכת על ההתגייסות התורנית המשמעותית והקריאה להגנת הציבור ולמניעת ניצול חולשה של פרט או של קהילה, בבחינת 'בפני עיוור לא תיתן מכשול'".