באמצע שנות השבעים נסעתי באוטובוס במוצאי שבת מהרצליה לירושלים. באותה תקופה היה מותר לעשן רק בחלקו האחורי של האוטובוס. ישב מישהו לידי והתחיל לעשן. הצבעתי על השלט ואמרתי לו בנימוס שכאן אסור לעשן. הוא צעק עליי: "מה 'כפת לך?! תחזור לאמריקה!"
אם הגישה הזאת ליהדות התפוצות הייתה מוגבלת לאדם אחד לא מתורבת, דיינו. לדאבוני, אין זה המצב. לפני כמה שבועות מועמד לתפקיד של שר בממשלה אמר שהוא רוצה לשנות את חוק השבות ולהוסיף "גיור כהלכה" כדי לא להכיר בגיורים רפורמיים מחו"ל, וכן לבטל את "סעיף הנכד" בחוק השבות במטרה למנוע מצאצאים של יהודים ממדינות ברית המועצות לשעבר לעלות ארצה.
היחס הזה לא חדש. בשנת 2016, כשממשלת הליכוד אישרה את מתווה הכותל כדי להסדיר את האזור לתפילה שוויונית ליד קשת רובינסון, תקף שר בליכוד את התנועה הרפורמית בחריפות. מצד שני, מנהיג רפורמי בארה"ב הזהיר לאחרונה מנתק עם ישראל: "בן-גביר השר לביטחון הפנים? זה כמו שמנהיג ה-KKK ימונה לתובע הכללי".
לשני הצדדים אני אומר בלשונו של אחד העם: לא זו הדרך. העם היהודי בארץ ובתפוצות הוא עם אחד. הגלות נגרמה על ידי שנאה ופילוג בעם; האחדות תוביל לגאולה. אכן, חכמי התלמוד כבר הזהירו אותנו שבגלל הסכסוך בין יוסף ואחיו ירדו אבותינו למצרים, וסבלו מעבדות במשך 400 שנה (מסכת שבת י', ע"ב). וכידוע, בית המקדש השני נחרב כתוצאה משנאת חינם (יומא ט', ע"ב).
מצד שני, הנביא יחזקאל ניבא את איחודן מחדש של ממלכות יהודה וישראל בהפטרה שאנו קוראים בשבת חנוכה – " כֹּה אָמַר ה' אלהים: הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ שָׁם וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל אַדְמָתָם... וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ".
תמיכה מכרעת
מהו הפתרון למתיחות? כיצד נוריד את הטונים? שנינו בפרקי אבות: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם". ולכן, הבה נשאל שאלה חיובית: מהם הערכים היהודיים החשובים שאנו הישראלים יכולים ללמוד מיהדות ארה"ב, ומהם הערכים החשובים שהם יכולים ללמוד מאיתנו? מקוצר היריעה, אנסה להשיב רק על השאלה הראשונה. אני עושה זאת מנקודת מבט של יהודי שנולד בארה"ב ועלה ארצה לפני חמישים שנה, שנוסע הלוך וחזור בין שני המרכזים החשובים של העם היהודי היום ארבע-חמש פעמים בכל שנה.
מהם הערכים שיהודי ישראל יכולים ללמוד מיהדות ארה"ב? הראשון הוא ציונות. ספק אם מדינת ישראל הייתה קמה לולא התמיכה של יהדות ארה"ב. הנשיא טרומן הכיר בישראל במאי 1948 הודות לחברו היהודי אדי ג'ייקובסון. החל משנת 1945, יהודים אמריקנים קנו והבריחו לישראל הרבה מהנשק שאיפשר לה לשרוד. חיל האוויר והתעשייה האווירית נוצרו על ידי יהודים אמריקנים כמו אל שווימר.
הקולונל מיקי מרכוס בנה את "דרך בורמה" שהצילה את ירושלים ממצור בשנת 1948. כ-4,000 חיילים, רבים מהם מארה"ב, לחמו במח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ו-123 מהם נפלו במלחמת העצמאות. יהודי ארה"ב היו פעילים מאוד בעלייה ב', שהבריחה למעלה מ-100 אלף איש לארץ למרות המצור הבריטי. לדוגמה, אייב קיי וחבריו מוושינגטון רכשו את האונייה שהפכה ל"אקסודוס".
בשנות ה-50, סיפקו יהודי ארה"ב אחוז גבוה מתקציב המדינה. מאז קום המדינה, ה-UJA – המכונה היום JFNA – גייסה מיליארדים רבים של דולרים עבור מדינת ישראל. "כיפת ברזל" ממומנת בידי ממשלת ארה"ב, וחלק מן התמיכה הזו נובעת ממאמצי השדולה איפא"ק, אחד מהארגונים היהודיים הגדולים ביותר של יהדות ארה"ב. המגזר השלישי – כולל העמותה שלי, עמותות שכטר – לא היה קיים אילולא התמיכה הנדיבה של יהודי ארה"ב.
אלפי בוגרי תיכון מגיעים לארץ ללמוד כל שנה בישיבות ובתוכניות נוספות של שנת שירות ולימוד לפני שהולכים לאוניברסיטה, ואלפי בני נוער מגיעים לארץ כל קיץ במחנות כגון USY, מחנות רמה ועוד הרבה. לבסוף, "תגלית" הביאה כ-650 אלף תלמידי אוניברסיטה לארץ מאז שנת ,1999 וגם כ-100 אלף צעירים ישראלים השתתפו בתוכנית. היא נוסדה וממומנת במידה רבה בידי יהודים אמריקנים.
הקרבה עצמית
הערך השני שאפשר ללמוד מיהדות ארה"ב הוא "כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה". בתקופת השואה, רוב היהודים בעולם לא ניסו להציל את יהודי אירופה. יהודי ארה"ב למדו לקח חושב מאותו כישלון. החל משנת 1964, הם הובילו את המאבק להציל את יהודי ברית המועצות. הם ייסדו את ארגון ה-SSSJ, "מאבק הסטודנטים ליהודי ברית המועצות", וארגונים נוספים שחרטו על דגלם את הסיסמה: "שלח את עמי!"
4 צפייה בגלריה
מתנות שנשלחו לילדי פליטים מאוקראינה. יהודי ארה"ב גייסו עד כה כ-80 מיליון דולר בעקבות המלחמה
(צילום: שמואל מוניץ)
הם ארגנו הפגנות ענקיות בוושינגטון – אני בעצמי השתתפתי בהפגנות כאלה לפני עלייתי ארצה. הם עזרו לאשר בקונגרס את "תיקון ג'קסון-ווניק" בשנת 1974, שיצר קשר הדוק בין סחר עם ארה"ב וזכויות האדם בברית המועצות. הוא הדין לגבי יהודי אתיופיה. יהודים בארה"ב ייסדו ארגונים כגון NACOEJ, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה, בשנת 1982 – ומאז ועד היום יהודים רבים עזרו ועדיין עוזרים ליהודי אתיופיה בארץ ובאתיופיה. הוא הדין גם במלחמה הנוכחית באירופה: יהודי ארה"ב גייסו עד כה כ-80 מיליון דולר לטובת יהודי אוקראינה.
הערך השלישי: הקרבה עצמית למען חינוך יהודי וזהות יהודית. יהודי ארה"ב ייסדו ומקיימים אלפי בתי כנסת ובתי ספר של כל הזרמים – אורתודוכסיים, קונסרבטיביים ורפורמיים – וכן מתנ"סים, תנועות נוער ומחנות קיץ של כל הזרמים, וכל זה ללא תמיכה ממשלתית. כדי לתת לילד יהודי בארה"ב חינוך יהודי טוב, הכולל בית ספר יהודי ומחנה קיץ, יש לשלם עלות של לפחות 33 אלף דולר בשנה. זאת אומרת שהורים יהודים עם שלושה ילדים, מוציאים מינימום של כ-100 אלף דולר בשנה על חינוך יהודי, בלי קשר לצורכי מחיה. כל המוסדות האלה קיימים הודות למחויבות של הורים, שמוכנים להקריב המון כדי שילדיהם יגדלו כיהודים ויישארו יהודים.
מנהיגי המדינה – וזה לא משנה מאיזו מפלגה – חייבים לעשות הכול כדי לחזק את יהדות התפוצות בכלל ואת יהודי ארה"ב בפרט, על ידי חינוך יהודי עם דגש על יהדות, ציונות, עברית ועמיוּת יהודית, לא על ידי הטחת עלבונות וחקיקת חוקים שירחיקו את יהודי ארה"ב מן המדינה ומן היהדות.
אבי קנה את איגרת החוב הראשונה של ישראל
ובנימה אישית. אני ציוני דור שלישי. גדלתי בארה"ב ולמדתי את כל הערכים הנ"ל באופן עקיף מהסבים שלי: הרב מרדכי יעקב גולינקין ז"ל, אב בית הדין של בוסטון וחבר פעיל במזרחי משנת הקמתו ועד יום מותו; והסופר אברהם נתן פרלברג, פרופ' לשפה ולספרות עברית בישיבה יוניברסיטי. למדתי אותם ערכים באופן ישיר מהוריי, הרב נח ודבורה גולינקין ז"ל. הם היו ציונים נלהבים כל ימי חייהם. אבי קנה את איגרת החוב הראשונה של מדינת ישראל (Israel Bond) בוושינגטון במאי 1951, שמספרה WA00000001. אבי וחבריו לחמו כדי להציל את יהודי אירופה בתקופת השואה וכדי להציל את יהודי ברית המועצות החל משנות ה-60.
הוריי גידלו אותי בבתי כנסת קונסרבטיביים שאותם הנהיגו, והסיעו אותי מרחק גדול לבית ספר יהודי בוושינגטון יום-יום, במשך תשע שנים, כדי שאקבל חינוך יהודי ועברי טוב. הם לא היו לבד. מיליוני יהודים בארה"ב לימדו ועדיין מלמדים את ילדיהם את הערכים האלה: ציונות, ערבות הדדית, והקרבה עצמית למען היהדות ומדינת ישראל.
אלה הם רק שלושה מהערכים שאנו הישראלים יכולים ללמוד מאחינו ואחיותינו מעבר לים. בואו נלמד להיות "חכמים", בעקבות פרקי אבות – ובואו נפסיק לבקר זה את זה, ונתחיל ללמוד זה מזה.
- הרב פרופ' דוד גולינקין הוא נשיא שוחרי עמותות שכטר בירושלים, ופרופ' לתלמוד ולהלכה במכון שכטר למדעי היהדות. זוכה פרס "בוני ציון" ע"ש סילבן אדמס, מטעם ארגון "נפש בנפש" שפועל לקידום עלייה מצפון אמריקה, עבור תרומה משמעותית של עולה מארצות דוברות אנגלית למדינת ישראל
