מאז מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר נרצחו ברחבי העולם תשעה יהודים בתקריות אנטישמיות, וחל זינוק של מאות אחוזים בפשעי שנאה כלפי יהודים. בעקבות החלטת הממשלה מהחודש שעבר, מדינת ישראל תכיר בנרצחי האנטישמיות בעולם כחללי פעולות האיבה. היום (ג') נערך דיון בנושא ההנצחה בוועדת הקליטה והתפוצות של הכנסת.
לקראת הדיון, בוועדה ניסו לאתר רשימה של כל הפיגועים שאירעו בתפוצות נגד יהודים ואת שמות הנספים בהם. בבדיקה התברר כי אין גורם רשמי בישראל שמתעד באופן מדויק את הנרצחים היהודים בתפוצות. לאחר חיפוש והתאמה בין רשימות חלקיות שהועברו לוועדה, עולה שלפחות 155 יהודים נרצחו בתפוצות מאז 1958 בשל היותם יהודים.
לפי נתוני הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית, 155 יהודים שאינם ישראלים נרצחו בתפוצות בין השנים 2024-1958. ב-17 בפברואר 1958 נחטפו באלג'יריה שני שליחי העלייה רפאל בן-גרא ויעקב חסן בידי חזית השחרור הלאומית של אלג'יר. רפאל ויעקב נרצחו בשבי. הפיגוע האחרון ברחבי התפוצות היה בסן חוזה בקליפורניה ב-29 בפברואר השנה, אז נרצח ד"ר בנימין (בנג'מין) הרוני.
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, אמר בדיון: "היהודים שנרצחו בתפוצות הם חלק בלתי נפרד מהזיכרון הלאומי ומההתייחדות המשותפת. חשוב לזכור ולציין כי רוב האירועים האנטישמיים אינם מדווחים כלל מחשש ופחד. ישיבה מיוחדת זו מתקיימת להנצחתם של יהודי התפוצות, שקיפחו את חייהם בשל יהדותם. זאת מחויבות שלנו לעם היהודי, אלה שגרים כאן ואלה שאינם. ההכרה של נרצחים יהודים ברחבי העולם כנפגעי פעולות האיבה בישראל גורמת לחיבור עמוק של יהדות התפוצות למדינת הלאום. מדינת ישראל חזקה מביאה לירידה בהתקפות האנטישמיות ברחבי העולם". יו"ר הוועדה ציין את כל הפיגועים מאז 1958 ועד היום ואת מספר הנפגעים והנרצחים בכל אחד מהם.
יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, שיזם את ההכרה בנרצחים היהודים בעולם, אמר בדיון בוועדה: "לפני שנה בפיגוע בג'רבה נרצחו שני בני דודים. אחד מהם ישראלי והוא הוכר כנפגע. אבל בן דודו, שאינו ישראלי, לא הוכר. פניתי לממשלה שראתה בכך חשיבות רבה, והשר שיקלי הסמיך ועדה שעובדת מול גופים רבים במטרה להגיע להסכמות. אני מברך על החלטת הוועדה, מדובר בהחלטה היסטורית. עם אחד אנחנו, ומדינת היהודים היא לא מדינה רק של מי שגר בה. אנחנו מכירים באירועים שקרו לאחר הקמת המדינה, ויש מנגנון בתוך החלטת הממשלה שקובע במי מכירים ואיך. מעטות הקהילות היהודיות שמציינות את יום הזיכרון, ואנחנו פועלים מול אותן קהילות שיציינו לצד יום העצמאות, גם את יום הזיכרון".
מזכ"ל הסוכנות היהודית, ג'וש שוורץ, בירך גם הוא את ההחלטה להנציח את יהודי התפוצות שנרצחו: "הגיע הזמן להכיר בכל היהודים שלא הוכרו עד היום, זאת מלאכת קודש. אנו נסתייע בעבודה המקיפה שעשתה הוועדה הזאת ונוכל להביא הנצחה נכונה לנרצחים".
בדיון בוועדה השתתפו גם קרובי משפחה של יהודים שנרצחו בשל יהדותם בעולם. חיים פיין, בנו של אליוט פיין ז"ל, שנרצח בקרדיף ב-19 בספטמבר 1981, סיפר בוועדה: "מי שביצע את הרצח היה שכן ממוצא גרמני. בשבת אחת בבוקר, בדרך לבית הכנסת, אבא הלך עם שלושה מהילדים והשכן רצח אותו באמצעות סכין ופצע קשה את אחותי. בעקבות הרצח, ההחלטה של אמא שלי הייתה שעולים לארץ. בכל יום זיכרון מאז – הייתה לי תחושה שאנחנו לא שייכים".
אנדראה מלינגר, שנפצעה בפיגוע הירי בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג ב-2018 – שם נרצחה אימה רוז מלינגר שהייתה בת 97 במותה, אמרה: "בית הכנסת היה חלק מהמשפחה שלי 70 שנים. באותו בוקר של מתקפת הטרור, אדם מלא שנאה ואנטישמי רצח 11 איש וביניהם את אימי. לא היה לנו לאן לברוח. ידעתי שאמא שלי לא תינצל, היא נורתה בראש. לאמא שלי היה אכפת יותר מאחרים מאשר מעצמה. יהדותם של הנרצחים הייתה חזקה. ההכרה על ידי ישראל בטבח שקרה תהיה רבת משמעות עבורי".
מישל רוזנטל, שאחותה סיסל ואביה דויד נרצחו באותו בית כנסת, הוסיפה: "לאחותי ולאבי הייתה תחושת שייכות עצומה לקהילה שבה הם גדלו. לאחר אירוע הירי בבית הכנסת, העיר כולה התאחדה. אחותי ואבי השפיעו מאוד על היהודים בקהילה ורק לאחר מותם הבנתי עד כמה. ישראל הייתה מקום משמעותי בחייהם ואני מודה מאוד לישראל שבחרה להכיר בהם כנפגעי פעולות איבה".
ג'ייק הרוני, אחיו של בנימין הרוני ז"ל, שנרצח במרפאתו בסן חוזה בקליפורניה בפברואר השנה, אמר: "אני לא מצליח להבין מדוע אח שלי נרצח. הרצח עדיין נמצא בחקירה ומנסים להבין אם יש סיבה אחרת לרצח מלבד פשע שנאה ואנטישמיות. האנטישמיות רוצה לחסל את היהודים בכל רחבי העולם ולא רק בישראל. צריך להיאבק בשנאה באמצעות אהבה וחמלה".
מיטל חדאד, אחותו של אביאל חדאד ובת דודתו של בן חדאד, שנרצחו בג'רבה ב-2023, אמרה בדיון: "אם אח שלי ובן דוד שלי לא היו בפתח בית הכנסת ונאבקים, היה מתרחש אסון גדול עוד יותר על הקהילה היהודית המקומית. אני מודה למדינת ישראל שסייעה לנו בהשבת הגופה לישראל".
נציגת משרד החוץ, שולי דוידוביץ, הדגישה את חשיבות הקשר בין היהודים בארץ לאלו בעולם: "הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות הוא חשוב מאין כמוהו. יש הרבה מאוד אירועים אנטישמיים ברחבי העולם וצריך לאמץ הגדרות מדויקות לפיגועים על רקע אנטישמי".
גליה גרנות מקרן משפחת רודרמן, אמרה בדיון בוועדה: "החלטת הממשלה היא פריצת דרך משמעותית בתפיסת העם היהודי. זאת התחלה ודבר משמעותי מאוד. היינו שותפים למהלך עם משרד התפוצות. הערך המוסף של קרן משפחת רודרמן בא לידי ביטוי בשני רכיבים: כתבנו את המתווה שהיווה את הבסיס להחלטת הממשלה, בין היתר הקמת אנדרטה ופיתוח והטמעה של התכנים שישולבו במערכת החינוך. בנוסף הקמנו מאגר מידע ופנינו למשפחות בבקשה להכניס מידע נוסף שחסר במטרה להפוך את המאגר למדויק יותר".
