זעקת העגונות מגיעה אל בתי הכנסת: לקראת סבב מינויי הדיינים הקרוב לבתי הדין הרבניים, משיק ארגון "חכמת נשים" קמפיין להגברת המודעות לסרבנות הגט ולמצוקתן של מסורבות, שבמסגרתו יחולקו למתפללים במאות מוקדים ברחבי הארץ עלוני שבת סאטיריים הממחישים את היחס לנשים בעולם הדתי ובבתי הדין בפרט. המטרה: להגביר את הלחץ על חברי הוועדה לבחירת דיינים, המתכנסת בתחילת השבוע הבא, על מנת שימנו רבנים בעלי תפיסת עולם הלכתית, השואפת לצמצם את הפער הקיים בדין הדתי בין זכויות הגבר והאישה בהליכי גירושין.
תחת הכותרת "עגונת השבת" (בפרפרזה על עלונים בעלי שם דומה ועיצוב דומה), הופץ היום "העלון שבא לעזרת הגברים" (לא לעזרה להם - אלא למקום מושבם בבית הכנסת), פרי עטם של הסאטיריקנים ואנשי הקריאייטיב, אסף וול וגיל סלוביק. באמצעות טיעונים דמגוגיים מוקצנים ומופגנים ומשחקי מילים המבוססים על ביטויים תלמודיים, מקראיים ואחרים, הם מבקשים להמחיש את גודל האבסורד ביחסם של פוסקי ההלכה בתקופתנו אל הנושא, ואת אי השוויון המובנה בדיני האישות. לעלון: לחצו כאן.
- אבא בישל דייסה: יעקב אבינו, האיש שהפלה בין ילדיו/ פרופ' רוחמה וייס
כך, למשל, ב"פינת ההלכה" מופיעות שאלות ותשובות המזכירות כיצד הצליחו הפוסקים ליישב בין דין התורה המקורי לאורח החיים המודרני, למשל, בנושא שמיטת קרקעות ואיסור ריבית, ופסק דימיוני סאטירי שכתבו וול וסלוביק אף מתיר להשחית רכב של שכן שפלש לחניה פרטית "משום 'לא תחסום' ומשום 'לא תעמוד על אדום לבן רעך'". לעומת זאת, לשאלה "האם ניתן להתיר אישה מעגינותה?" התשובה האוטומטית היא: "לא. השתגעתם?"
נותרו רק שלוש מילים
במאמר הפותח בעלון נכתב כי "השבוע אנו מציינים את פרשת 'ותשב', ובו מצווה כל אישה ואישה צדיקה לשבת בביתה עגונה", כאשר העניין מוצג כ"מצווה חשובה" שבנות ישראל בכל הדורות נהגו להחמיר בה – "גם בימים של פורענות וצרות קשות". הציבור נקרא לעמוד מול הקריאות להקל בהלכה על מסורבות הגט, מצד אלה ש"דורשות פתרונות הלכתיים מודרניים משל היו פטרוזיליה הזקוקה להיתר מכירה" (שוב, קריצה עוקצנית על היכולת ההלכתית להתיר חקלאות יהודית בשמיטה, שהיא מצווה מהתורה).
בעלון מופיע גם מעין "סיפור חסידי" על אדמו"ר שחילץ עגל שהתבוסס בבוץ בערב שבת, אך לא מצא פתרון לעגלה שהייתה "עגונה" במקום באותו מצב – משל לאפליה בין הגברים לנשים בהליכי הגירושין. קטע נוסף הוא "טור דעה של רבנית" שצונזר ברובו, עד שהמילים היחידים שלא הושחרו בו מרכיבות יחד את המשפט "נשים – דעתן קלה", שבשיח הדתי מוכר כתירוץ שכיח להדרתן ממוקדי ההשפעה התורניים.
הילה לפקוביץ' חסן, אישה דתית וממובילות הקמפיין, אמרה: "מאות נשים נסחטות מידי שנה ומאבדות את כל רכושן רק כדי להשתחרר מהבעל ולהמשיך בחייהן - והכל בחסות בתי הדין. בתוך בתי הדין הרבניים היום ישנו קרטל הפועל באופן שיטתי לצד סרבני הגט".
היא הדגישה: "איננו מבקשות להטות את ההלכה הקיימת, אלא לייצר פתרונות הלכתיים שיפסיקו את הסחיטות הרגשיות והכלכליות שעוברות העגונות".
ב"חכמת נשים" אמרו כי הקמפיין בבתי הכנסת הוא רק צעד ראשון בעניין, "עד אשר יתחיל שינוי אמיתי לתיקון העוולה הנוראית שחוות נשים עגונות". מנכ"לית הארגון, שושנה יסקול, הוסיפה: "ישנם בבתי הדין מעט מאוד דיינים אכפתיים שמבינים את תפקידם. מדינת ישראל צריכה דיינים צדיקים, שמבינים את הצער והסבל שנגרם לעגונות שלא יכולות להמשיך בחייהן. יש בהלכה מספיק פתרונות אפשריים, אך בשביל זה צריך דיינים מנוסים ואמיצים שלא יפחדו לקבוע תקדימים".
