איך סוגיה אקטואלית כמו השוויון בנטל מסתתרת בין מילות שירה קדומה בתנ"ך – ואיך התמודדו אז מבחינה פוליטית עם השתמטות משירות צבאי? לפי פרופ' ישראל קנוהל, מומחה בינלאומי במקרא, נושא השוויון בנטל הוא למעשה המרכזי ב"שירת דבורה" המפורסמת מספר שופטים, בכיכובה של דבורה הנביאה, העוסקת בניצחון של שבטי ישראל בקרב מול הכנענים.
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה", נכתב בספר שופטים – אבל פרופ' קנוהל סבור כי תקופת השופטים, שמסיבות פוליטיות המקרא לא עושה עימה חסד, הייתה למעשה תקופת זוהר בעם ישראל. "הפאתוס שהביע גדעון כאשר דחה את רעיון המלוכה המשיך לבעור בעם ישראל הלאה", הוא אומר, ומזכיר כי אותו פאתוס "יתגלה בהמשך גם אצל הקנאים במרד הגדול נגד הרומאים, ויסיים את דרכו במצדה – אבל יש לו גם השלכות כלכליות וצבאיות. אם אין מלך בישראל, אז גם אין מיסים, כי אין מי שיכול להטיל אותם – ואם אין מיסים, אין צבא קבע".
"רעיון 'מלכות שמיים', שהוא משטר תקופת השופטים, מביא בהכרח להיעדר צבא קבע – ואז מי נלחם? החקלאים, שהעם צריך לקרוא להם לדגל ולבקש מהם להתנדב למלחמה. אי אפשר להכריח אותם כי אין משטר הדוק, אין מלך, אין שרים ואין משטרה. מי שרוצה להתנדב, מתנדב. היו תקופות כאלו גם הרבה יותר מאוחר בעם ישראל, למשל בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה. יהודים התנדבו אז בבריגדה היהודית שפתחו הבריטים. סבי התנדב בה, והוא כבר לא היה אדם צעיר".
התנדבות מול השתמטות של השבטים
פרופ' קנוהל (70), מחבר רבי-המכר "איך נולד התנ"ך" ו"מאין באנו", הוא פרופ' אמריטוס מהאוניברסיטה העברית – וחוקר ומרצה במכון הרטמן בנושאי מקרא, היסטוריה של ראשית ישראל ומשיחיות. השירות העתיקות של התנ"ך היו מאז ומעולם מתחומי העניין שלו והוזכרו רבות בספריו. במסגרת פסטיבל "לא בשמיים" בכפר בלום, הוא התמקד בהרצאתו אתמול (יום ג') באחת מהן, שירת דבורה – ומחר יעסוק ב"מלכות שמיים".
4 צפייה בגלריה
דבורה הנביאה. השירה מברכת את המתנדבים, ומבקרת את מי שלא הצטרפו לקרב
(תחריט של גוסטב דורה)
"הקרב בין הכנענים לשבטי ישראל נערך, ככל הנראה, באזור מגידו, שם יש מעבר חשוב מאוד מאזור השפלה לתוך עמק יזרעאל ומשם לגליל", הוא מציין. "הגורם השלישי המחולל מהומות באותה תקופה, הפלישתים, לא נזכר כאן – וזה נותן לנו רמז לתקופה שבה התרחש הקרב.
"ישנו פרק זמן שעובר בין ההתיישבות של הפלישתים בפלשת (קריית גת, עקרון, עזה ואשדוד) ואגירת הכוח שלהם, לשלב שבו הם פועלים נגד הישראלים ב-1075 לפני הספירה – אז הם פולשים אל אזור ההתיישבות היהודית בגב ההר, הורסים ושורפים בין השאר את מקדש שילה, לוקחים את ארון הברית בשבי ויוצרים טראומה לאומית גדולה. שירת דבורה מתרחשת לפני כן, סביב 1100 לפנה"ס, כשהפלישתים עוד נמצאים ביישובים שלהם והאויבים המשמעותיים הם הכנענים".
לדבריו, "השירה התחברה זמן קצר לאחר הקרב עם הכנענים. אני אומר 'התחברה' ולא נכתבה, כי לא ברור בכלל אם היא עלתה על הכתב בשלב הזה. שאלת הכתיבה בתקופה הזאת היא שאלה נפיצה. אבל למה לדעתי היא התחברה ממש בסמוך לאירועים? כי השירה משקפת ידיעה עמוקה מאוד של ההתרחשויות המתוארות".
לפי המתואר, דבורה הייתה צריכה להפעיל מסכת שכנועים גם על ברק בן אבינעם כדי שיצטרף לקרב.
"נכון. המרכזיות של שאלת ההתנדבות מול ההשתמטות בקרב הזה קשורה לנושא ההרצאה השנייה שלי בכנס 'לא בשמיים', שעוסקת במשטר החברתי והפוליטי של תקופת השופטים, לאור רעיונותיו של מרטין בובר. המוטיב המרכזי של תקופת השופטים הוא מה שמבטא גדעון אחרי הניצחון על המדיינים. באים ואומרים לו: תמשול עלינו גם אתה וגם בניך וגם בניהם אחריהם. במילים אחרות, מלוכה – והוא אומר: לא אני ולא בני, ה' ימשול בכם. כלומר, תקופת השופטים היא תקופה שדוחה את רעיון המלוכה. לכן לא היה גם צבא קבע".
"שירת דבורה התחברה זמן קצר לאחר הקרב עם הכנענים. אני אומר 'התחברה' ולא נכתבה, כי לא ברור בכלל אם היא עלתה על הכתב בשלב הזה. שאלת הכתיבה בתקופה הזאת היא שאלה נפיצה"
פרופ' קנוהל מדגים: "בפסוקים מסוימים המשוררת או המשורר מקללים את אנשי מרוז, ואומרים 'אוֹרוּ מֵרוֹז, אָמַר מַלְאַךְ ה', אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ: כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה', לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים'. יש כאן התייחסות ליישוב קטן, כנראה, שלא מוזכר בשום מקום אחר בתנ"ך, שישב קרוב לשדה המערכה ותושביו עוררו במיוחד את חמתה של המשוררת, כי היה מצופה מהם שיבוא וישתתפו בקרב – ואילו הם ישבו בבתיהם והשתמטו".
הוא מסביר כי "הפסוק הזה אמנם מתייחס באופן ספציפי לקבוצה מסוימת, אבל ההתנדבות מול ההשתמטות הוא הנושא המרכזי של השירה. הוא מתחיל כבר בפסוק הראשון: 'בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהִתְנַדֵּב עָם, בָּרְכוּ ה'', ואחר כך חוזרים שוב: 'לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל, הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם; בָּרְכוּ ה'.
"השבטים האחרים, אחיך, לוחמים ומקריבים את עצמם – 'זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ' – ואילו אתה יושב בשאננות. שבט ראובן הוא לא היחיד, ויש עוד משתמטים ברשימה, כמו דן. כל זה עומד בניגוד חריף למתנדבים שחירפו נפשם"
"פעמיים מברכים את המתנדבים, ובעצם בלב השירה עומדת רשימה של המתנדבים לעומת המשתמטים – השבטים שבאו להילחם, למשל אפרים ובנימין, מול אלה שהשתמטו מהנטל, כמו ראובן ואשר. מתחילים בגינוי של ראובן: 'לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם, לִשְׁמֹעַ שׁרִקוֹת עֲדָרִים?' אתה, ראובן, שם בדרום עבר הירדן, יושב לשמוע את שריקות העדרים ברגוע".
זו ההגדרה המקראית לסטלנות?
"ממש כך, הגדרה לסטלנות ובעיקר לאדישות. השבטים האחרים, אחיך, לוחמים ומקריבים את עצמם – 'זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ' – ואילו אתה יושב בשאננות. שבט ראובן הוא כאמור לא היחיד, ויש עוד משתמטים ברשימה, כמו דן. כל זה עומד בניגוד חריף למתנדבים שחירפו נפשם".
לא בעזרת ה', אלא לעזרת ה'
המתח בין ההתנדבות להשתמטות בשירת דבורה, מזכיר את הפולמוס העכשווי במדינת ישראל סביב גיוס בני הישיבות החרדים, או את הקריאות לבטל את גיוס החובה ולהעדיף צבא מקצועי. "מבלי להיכנס לסוגיות פוליטיות ודתיות מדוקדקות, אני חושב שהשירה בעצם מראה מציאות של חברה שגם כשאין בה ארגון שיכול לכפות דברים, והכול תלוי ברצון הטוב של כל יחיד ויחיד – היא מצליחה להוציא מתוכה מסה קריטית של מתנדבים בעלי רצון טוב, ודי בה כדי להושיע את ישראל", אומר החוקר. "הייתי אומר שזה לקח חשוב לדורנו".
4 צפייה בגלריה
הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס. פולמוסים בנוגע לשאלת התגייסות ללחימה מלווים את עם ישראל מאז ימי התנ"ך
(צילום: רועי רובינשטיין)
אחד ההיבטים המעניינים ב"פסוק הקללה" על אנשי מרוז שעליו מתעכב פרופ' קנוהל, הוא באשמה רדיקלית מבחינה דתית המופנית כלפיהם: "כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה', לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים". "אנחנו רגילים כל כך להגיד בעזרת ה', אבל פה כתוב לעזרת ה'. זאת אומרת שה' צריך עזרה של גיבורי ישראל שיילחמו ביחד איתו וינצחו את הכנענים. זה ההפך הגמור ממה שכתוב בשירת הים: 'ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן'. פה ה' יילחם לכם, אבל הוא צריך את עזרתכם. תתנדבו ותעזרו לו להשיג את הניצחון".
לדברי קנוהל, "השירה הזאת מפתיעה מאוד מבחינה דתית. היא חדה בזה שהיא מזכירה את ישראל כ'עם ה''. אין כאן שאלות של עבודת אלילים, למשל, ועם ישראל נלחם בכנענים, אבל הדרמה מתנהלת בכמה ממדים. לצד המלחמה בשדה המערכה בין ישראל לכנענים, יש מלחמה של איתני הטבע, הכוכבים מהמסילות נלחמים בסיסרא, ויש פה עניין אקלימי של שיטפון. יש כאן הסתכלות על השמיים, הנהר והאנשים כהוויה אורגנית שצריכה להתנהל בהרמוניה, כדי להוביל לניצחון".
"אני חושב שהשירה בעצם מראה מציאות של חברה שגם כשאין בה ארגון שיכול לכפות דברים, והכול תלוי ברצון הטוב של כל יחיד ויחיד – היא מצליחה להוציא מתוכה מסה קריטית של מתנדבים בעלי רצון טוב, ודי בה כדי להושיע את ישראל"
לדבריו, תפיסה שסותרת את העיקרון של אל כול-יכול, ולפיה יש הזדקקות שמיימית למעשים של בני האדם, איננה מרעישה במיוחד: "המשוררת או המשורר לא מרגישים שזה בעייתי מבחינה דתית. אני לא יודע מה זה אומר, והאם כל הישראלים באותה התקופה היו שותפים לעמדה הזאת. הרעיון הוא שצריכה להיות התעוררות אנושית ולא רק אלוהית".
הכותבת המסתורית של שירת דבורה
לשיטת קנוהל, כותרת השירה המצביעה לכאורה על זהות המשוררים, היא תוצאה של עריכה מאוחרת, וזו איננה משתלבת לדבריו עם לשון השירה עצמה: "נכתב 'וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם', נכון? הבעיה היא שיש פסוק שבו נכתב: 'עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר; קוּם בָּרָק וּשְׁבֵה שֶׁבְיְךָ, בֶּן אֲבִינֹעַם'. מהפסוק הזה מסתבר, כנראה, שיש פה מישהו שלישי שפונה אל דבורה ומבקש ממנה שתדבר שיר, ופונה אל ברק ומבקש ממנו ללחום. הגורם השלישי הוא המשורר, ולא דבורה.
4 צפייה בגלריה
"השאלה המרכזית כאן אינה על המלחמה, אלא על מנהיגות". פרופ' ישראל קנוהל
(צילום: יורם בלומנקרנץ)
"אני יודע שאפשר לקפוץ ולהגיד: ומה עם 'עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל' – אבל זו עברית עתיקה. במקרה הזה, 'קמתי' היא צורה קדומה שהמשמעות שלה היא בעצם 'קמת'. עד שאת קמת. זה מופיע בעוד מקומות בתנ"ך, למשל בירמיהו. לכן, בניגוד לכותרת המאוחרת שנוספה לשיר, המשוררים הם לא דבורה ולא ברק".
אז המחבר הוא משורר אלמוני, או אולי משוררת אלמונית?
"אני לא יכול לשלול את האפשרות שזאת משוררת. מה שבולט בשירה הזאת הוא ריבוי הדמויות הנשיות. מלבד דבורה, מוזכרת כאן גם יעל, וגם הדיבור על האויב הכנעני מגולם ב'אם סיסרא' ושרותיה. זאת שירה עם מבט של נשים. או שחיברה אותה אישה, או לכל הפחות גבר שבמחשבה היצירתית והספרותית שלו מאוד אוהד ומכבד נשים. זה בהחלט לא מאפיין את כלל הספרות המקראית".
"מה שבולט בשירה הזאת הוא ריבוי הדמויות הנשיות. מלבד דבורה, מוזכרת כאן גם יעל, וגם הדיבור על האויב הכנעני מגולם ב'אם סיסרא' ושרותיה. זאת שירה עם מבט של נשים"
"השאלה המרכזית כאן איננה על המלחמה, אלא על מנהיגות", מבקש פרופ' קנוהל להבהיר. "דווקא מאחר שבתקופת השופטים יש אנרכיה מסוימת, זה מאפשר יותר. בניגוד למשטר מלוכני, שהוא פטריארכלי באופן מובהק, המנהיגות בתקופת השופטים, כפי שהציע הסוציולוג הנודע מקס וובר, היא מנהיגות המבוססת על כריזמה – וכריזמה היא לא תכונה גברית בלבד.
"יש נשים כריזמטיות, ודבורה היא אישה כריזמטית. המנהיגות של תקופת השופטים באה לידי ביטוי בשעת מלחמה. יש איום, ואז הדמות הכריזמטית באה לעזרה. דמות שנחה עליה רוח ה', כפי שבא לידי ביטוי בפסוקים. דבורה הנביאה מנהיגה מכוח ההשראה האלוהית, ובפני ההשראה האלוהית אין מחסום מלפעול על אישה".
פסטיבל "לא בשמיים" הכולל מופעי מוזיקה, הרצאות וסיורים, מתקיים השבוע בגליל העליון.
