אחרי עשור שבו לא יצר סרטי קולנוע, הבמאי החרדי שאחראי לעשרות סרטים חוזר לאקרנים, עם סרט חדש על אירועי 7 באוקטובר. באופן מפתיע יהודה גרובייס מבני ברק הוא ככל הנראה הראשון שיצר סרט עלילתי על מתקפת הטרור ביישובי הדרום.
טריילר – נקמה יהודית 6
(צילום: גרובייס הפקות)
הסרט מספר על אלי, בוגר סיירת שמגויס למוסד. המשימה שלו היא לטוס ולזהות בכיר בחמאס, מהאחראים לטבח, שמשתף פעולה עם האיראנים. אלי הוא הישראלי היחיד שיודע כיצד נראה איש החמאס כיום, מכיוון שהיה מעורב בתקרית שבה נפלו שניים מחבריו, שם גם נפצע. תוך כדי מעקב דרמטי בגאורגיה, הפעולה מסתבכת. אלי, שסובל מפוסט טראומה, נאלץ לבצע את המלאכה לבדו.
הסרט נקרא "הנקמה היהודית 6" והוא נעשה בהמשך לסדרת סרטים שיצר גרובייס על המוסד הישראלי בעבר. "מאז כניסת האינטרנט לעולם החרדי, הלכו ונעלמו מהעין הדיסקים שדרכם ראו אנשים את הסרטים שלנו, וחשבנו מה עושים ואם אנחנו עוד רלוונטיים", אומר גרובייס. "בתקופת הקורונה תפסנו את זה, שיש צורך ביצירת תוכן יחד עם האפשרות להרוויח כסף דרך האינטרנט ולגבות כסף בלי למכור דיסק. זה מה שגרם לחזרה שלנו לבמה".
בעשור האחרון השתתף גרובייס בהפקות אחרות. צילומי פרסומות וסרטוני תדמית, הפקות כנסים ושידורים חיים. "האהבה לקולנוע לא נגמרה", הוא אומר.
3 צפייה בגלריה
מתוך הסרט. "יש בציבור החרדי הרבה כבוד ללובשי המדים, בניגוד למה שרואים בסיקור השוטף"
(צילום: יצחק סיגלר / גרובייס הפקות)
את הסרט הפעם הפיקה לצידו בתו דיני, ובנו דניאל היה שותף לכתיבה. הסרט בהשתתפות שחקנים מוכרים כמו דין מירושניקוב, אביתר לזר ואחרים מבקש כאמור להעביר דרך הדמות הדמיונית שיצר גרובייס את האירועים האקטואליים, גם לציבור הישראלי וגם לעיניים זרות. "זה הסרט העלילתי הראשון שיוצא אחרי 7 באוקטובר עם הרבה נגיעות אקטואליות, כולל ליל הכטב"מים מאיראן על ישראל. צילמנו אותו באנגלית ובעברית ויש לו ביקוש גדול בארצות הברית".
אתה מנסה להיצמד לאירועים ההיסטוריים או שהם רק הבסיס לעלילות פרי דמיונך והכותבים שאיתך?
"עשיתי בסך הכול מעל 100 סרטים ודווקא הסדרה של הנקמה היהודית הפכה אצלי לגולת הכותרת. עד שנת 2013-14, עד ממשלת לפיד הראשונה, התחפושת הנפוצה בפורים בציבור החרדי הייתה דווקא חייל או שוטר, וזה חזר במלחמה האחרונה. יש בציבור החרדי הרבה כבוד לממסד לובשי המדים, בניגוד למה שרואים בסיקור השוטף של הפלגים הקיצוניים בשוליים.
"הסדרה הזאת היא על המוסד ומבצעים שהוא עשה, וזה תלוי. בסרט על חטיפת אייכמן השתדלתי להיות נאמן מאוד למקור והרשיתי לעצמי מעט מאוד חופש אומנותי. מובא שם הסיפור דרך העיניים של איסר הראל, איך הוא סיפר שקיבל פקודה לבצע את החטיפה ביום שלישי והוחלט לבצע אותה ביום רביעי בגלל תנאי השטח. לקחתי את הסיפור הזה והכנסתי שם את היד שלי, שהוא מקבל את הפקודה לעשות את החטיפה בליל שבת והוא מחליט לעבור ליום ראשון. עשיתי שינויים בקטנה. אבל היה חשוב לי להיות נאמן למקור".
בסרטים שלך נעדרות נשים. זה משהו שעם החשיפה מחוץ לעולם החרדי – אתה חושב שישתנה?
"יש לי סרטים לגברים ויש לי סרטים לנשים, הגבולות הולכים ומיטשטשים לאט-לאט. בסרט הזה חשבתי להוסיף נשים, אבל לא מצאתי את המקום להוסיף כי זה סרט מלחמה".
