ארבעה ימים לפני שנהרגה: גלית בורג מדברת על המוות
ארבעה ימים לפני שנהרגה בתאונת דרכים, סמוך לביתה, ערכה גלית שירה בורג ערב הפרשת חלה שצולם בשידור חי לרשתות החברתיות. "לא צריך לפחד מהמוות", אמרה לנשים שהגיעו לאירוע, רגע לפני שהחלה את ההנחיה. "העולם הזה הוא רק דמיון. הנפטרים נמצאים לידינו כל הזמן. הגוף הוא אשליה. כשאדם נפטר הוא בסך הכול מחליף בגד... בסוף כולנו נצא מפה, מהאשליה הזו, וזה מעורר אותנו לעשות תשובה ולהבין מה קורה פה בכלל... באנו לפה למסע, ואנחנו צריכים לעשות את השליחות שלנו".
באותו טקס עודדה את הנשים שחוו אובדן, סיפרה על אובדן קרוביה ל"מחלה הארורה" – ושרה בקולה המופלא, באנרגיות חיות כל כך, "אין עוד מלבדו, אלוקים שלי". שעות בודדות לפני שנהרגה, כתבה את השיר האחרון: "ייבנה בית המקדש בתוך הלב שלי".
קראו עוד בערוץ היהדות:
הפרידה הלא מודעת מן העולם, בהשלמה ובאמונה, היא סיום הולם לחייה בשנים האחרונות. מי שהתפרסמה בגיל 21, כשייצגה את ישראל על במת האירוויזיון של שנת 1989, כחלק מהצמד גילי וגלית - חזרה בתשובה לפני כעשרים שנה. מאז עסקה בערבי שירה לנשים בלבד, טקסי הפרשת חלה ושיחות אמוניות, לצד עשייה מוזיקלית שלוותה את סיפור החזרה בתשובה האישי שלה.
ימים ספורים לפני מותה, אמרה: "ה' עשה לי באמת דרך של מלך כדי לעלות על דרך המלך. לא חשבתי שזה מה שיקרה לי בחיים האלה, ובהשגחה פרטית זכיתי לחזור בתשובה, ואני עושה ערבי הפרשת חלה, ואני רואה ניסים שמעל לטבע"
על השיר "דרך המלך" שפרסם אותה, סיפרה ימים ספורים לפני מותה: "ה' עשה לי באמת דרך של מלך כדי לעלות על דרך המלך. לא חשבתי שזה מה שיקרה לי בחיים האלה, ובהשגחה פרטית זכיתי לחזור בתשובה, ואני עושה ערבי הפרשת חלה, ואני רואה ניסים שמעל לטבע".
החלום שהוביל לחזרה בתשובה
בורג נולדה בבת ים לפני 54 שנים, למשפחה חילונית. אמה התקרבה לדת כשהייתה בת עשר, והיא למדה במסגרת של חב"ד תקופה קצרה, אך בגיל 14 מרדה ועזבה חזרה לחייה הקודמים. לימים העידה על עצמה שחיה עם חיידק במה מילדות. בלוזאן קטפה עם גילי נתנאל את המקום ה-12 מתוך 22 מדינות שהתחרו באותה השנה באירוויזיון. "הייתי ילדה שרצתה לנצח, אבל לקדוש ברוך-הוא היו תוכניות אחרות. ברוך ה'", סיפרה בעבר. לימים נישאה ליגאל מיכאל, גיטריסט בלהקת "טרמפ" שהקימה, הוציאה איתו אלבום – והביאה לעולם שני ילדים.
ננסי ברנדס על גלית בורג ז"ל
(צילום: משי בן עמי)
על תקופת החזרה בתשובה סיפרה כי לאחר פטירת אביה החלו אצלה "הרהורי תשובה" והתגלויות מיסטיות, כדבריה. "באחד הימים מצאתי עצמי יושבת על המיטה, ואומרת, מה, עכשיו אחזור בתשובה? אני זמרת רוק, ואז היה לי בעל גיטריסט. איך אספר לו בכלל? אמרתי, ריבונו של עולם, אם אני אחזור בתשובה אני אצטרך לעזוב את המיקרופון. עוד לא ידעתי שאפשר לעשות קריירה משירת נשים... הייתי בשנות ה-30 לחיי כשישבתי על המיטה ושאלתי את השאלות, ואז קיבלתי תשובה בחלום הלילה".
בהזדמנויות שונות סיפרה שראתה מקובל שדיבר אליה בחלום. "ראיתי צדיק עומד ליד ארון הקודש, רב מרוקאי. איך ידעתי שהוא מרוקאי? כי הוא לבש כפתן. ראיתי את הפנים שלו מסתכל עליי, והוא אמר לי: 'את תראי ישועות גדולות'. כל הגוף שלי היה צמרמורת".
היא סיפרה כי לחלום הייתה תחושה מציאותית מאוד: "נפתח ארון קודש, יוצא נחש ענקי ומתגלגל על הבימה של בית הכנסת – ורואים ילדה קטנה משחקת עם הנחש, והוא אומר 'את יודעת איך קוראים לילדה הקטנה הזו? לילדה הזו קוראים שירה'. אני רואה את עצמי בגיל שלוש, ולא קוראים לי שירה בכלל. התעוררתי מהחלום, ואמרתי לעצמי, אולי הרב הזה קיים".
בורג חיפשה בגוגל עד שראתה את תמונתו של הרב, "ואני מרגישה שאני עומדת להתעלף, למקובל מהחלום יש שם – רבי חיים פינטו שקבור במרוקו. זה לא אמר לי כלום". מאותו היום החל מסע התשובה של בורג, שהתגלגל כאמור להופעות ומעמד של רבנית-סלב שהוסיפה לשמה את השם "שירה".
"אמא השאירה לי שתי הודעות לפני שנהרגה"
היום בצהריים (ג'), הובאה גלית שירה בורג למנוחת עולמים בבית העלמין ירקון שבפתח תקווה. "כשבת הדודה שלי התקשרה מהארץ, ידעתי שאמא מתה, עוד לפני שאמרו לי שהיא נהרגה בתאונה", סיפר בנה, דניאל מיכאל (23), בשיחה מארצות הברית. "התעוררתי משינה עם הרגשה קשה וכאב בחזה, שמעתי את אבא שלי מדבר עם בת הדודה, אורלי. קמתי מהמיטה ואמרתי לו 'אמה מתה'".
"אין עוד מלבדו": גלית בורג בערב הפרשת חלה, לפני מותה
דניאל מספר כי גם לאחר חזרתה בתשובה, נדדה אמו מספר פעמים בין העולם הדתי לחילוני, לפני שהפכה לחרדית באופן סופי. "נולדתי בארה"ב, ובגיל 3 הוריי עלו לישראל. בהמשך נולדה אחותי בת אור שצעירה ממני בארבע שנים, וכשהייתי בן 12 אמא חזרה בתשובה. כשנתיים לאחר מכן, ההורים התגרשו וחזרנו לארה"ב – אחותי, אני וגם אבא, יגאל מיכאל. הוא אמנם עשה קידוש והשתתף בטקסים דתיים, אבל לא חזר בתשובה כמוה".
דניאל מספר שהיחסים עם אמו היו מורכבים, אבל בשנים האחרונות הם התקרבו והיא אף ביקרה אותו בלונג איילנד, שם הוא עובד כיום כמהנדס תוכנה – וגם עוסק במוזיקה כתחביב. "את יכולת השירה קיבלתי ממנה", הוא אומר. "היא תמיד תמכה בי בקטע היצירתי והאמנותי, דאגה לי לשיעורי פיתוח קול ונתנה לנו לצייר הרבה. בפעם האחרונה שדיברתי איתה בשיחת וידאו, הראיתי לה שאני מנגן בתופים והיא אמרה שהיא גאה בי".
מיד אחרי ששמע על פטירתה של אמו, נדהם דניאל לגלות שתי הודעות קוליות ששלחה לו בזמן שישן. "הלב שלי נפל. היא הודיעה לי שקנתה כרטיס טיסה ל-13 בדצמבר, והיא מתכננת לבוא ולראות אותי ואת בת אור". בהמשך גילה דניאל שבעמוד הפייסבוק שלה, ניסתה אמו לסבלט את ביתה שבכפר דניאל, החל מעוד שבועיים, בתקופה שבה היא התכוונה לבלות עם ילדיה – חופשה משפחתית שכבר לא תתרחש לעולם.
"כתבתי לה שאני אוהב אותה, אבל אני מצטער עכשיו שלא החזרתי לה את אותה אנרגיה", הוא אומר בצער. "הלוואי שהייתי מזיז את הזמן אחורה כדי להחזיר לה את אותה אנרגיה, אבל אתה לא יודע את זה עד שזה נגמר".
התבודדות ביער בן שמן
גלית הייתה מחוברת מאוד לחסידות חב"ד, ולפני כשנה ביקרה ב-770, ביתו של הרבי מלובביץ', עם יוסקה מירלסון ורעייתו. "הכרנו לפני שש שנים. בגלל שהיא הרבתה להרצות ולקיים טקסי הפרשת חלה, היא חיפשה ציוד הגברה ופנתה אליי. הכרתי לה את רעייתי, הפכנו לחברים וביחד זכינו להיות ב-770 בסוכות של השנה שעברה. גלית הייתה מאוד מחוברת לחב"ד, לשורשים ולמקורות. היא הרבתה לבקר בציון של רבי שמעון בר יוחאי, ואהבה להתפלל בקברי צדיקים – זה משהו שהיה מאוד בנפש שלה.
"אחרי מספר שנים של מגורים באחיעזר, גלית עברה להתגורר בכפר דניאל ואהבה מאוד את האזור של יער בן שמן. היא הייתה מרבה להגיע לשם, להתבודד ולהתפלל. היא גם הייתה מקיימת שם שידורים חיים ברשתות החברתיות, וניגנה את הניגונים האישיים שלה. מי שהכיר אותה ידע שהיא אדם כל כך פנימי, עם אמונה חזקה בקב"ה, מלאה באנרגיה, בחיות ובשמחה".
מירלסון, המתגורר בשכונת חב"ד בקריית מלאכי, הוא גם שדכן – ומספר כי ניסה לסייע לה למצוא את החצי השני בחייה החדשים. "גלית חיפשה אהבה אמיתית, קשר אמיתי כדי לבנות בית חדש, והיא אמרה תמיד שכאשר היא צריכה לחזק אחרים, היא בעצמה מתחזקת. אחד הדברים שכאבו לה, הוא הרצון לשקם את היחסים עם הילדים שלה. היא תמיד דיברה על כך שהיא רוצה להיות עם ילדיה, לחבק ולהרגיש אמא אהובה ואוהבת. היא הייתה חברה נפלאה, והפטירה שלה היא אבדה גדולה מאוד".
"הפטירה הפתאומית שלה כואבת נורא"
הרבנית חני מרינובסקי, שליחת חב"ד בכפר דניאל, שם התגוררה בורג, מספרת כי ליישוב הגיעה בשלבי התחזקות מתקדמים. "גלית רצתה מקום שקט במרכז הארץ והייתה חלק מהקהילה ומהמשפחה החמה שבכפר ושל בית הכנסת", היא מספרת. "היא הכניסה המון שמחה לכולנו. ניגנה לנו בשיעורים, ותמיד שאלה והוסיפה. אנחנו למדנו ממנה המון.
"עדיין לא עיכלנו ולא קלטנו. זה בלתי נתפס. בשבת הייתה איתנו בבית הכנסת, והביאה חברה מהילדות. היא כל כך שמחה להראות לה את החיים הדתיים היהודיים. היו לנו שיחות כאלו טובות. היה חשוב לה כל סממן יהודי, היא נתנה מכל הנשמה, וראו עליה כמה היא שמחה. היא ניצלה כל הזדמנות שהייתה לה כדי להתפלל ולבקש על הילדים שלה שיחזרו בתשובה. זה היה חשוב לה".
"גלית שירה – כשמה כן הייתה", מוסיפה הרבנית. "בשנתיים שבהן התגוררה במושב נהנינו מהמרץ והכישרונות שלה, מהאמונה ומתקווה שהיא תתגבר על האתגרים הלא-פשוטים שלה. היא הצטרפה לקהילה החמה שלנו, שרה והרקידה את הבנות והנשים באירועים".
הרבנית מרינובסקי: "עדיין לא עיכלנו ולא קלטנו. זה בלתי נתפס. בשבת הייתה איתנו בבית הכנסת, והביאה חברה מהילדות. היא כל כך שמחה להראות לה את החיים הדתיים היהודיים"
הרבנית מספרת על אישה שאהבה ללמוד תורה, וגם אם הייתה מפספסת שיעור בגלל עבודתה בערבים – השלימה את זה בשבתות. "הפטירה הפתאומית שלה כואבת נורא", היא אומרת. "בשבת האחרונה היא הייתה בעיצומה של תפילה כשהוציאו את ספר התורה. תמיד מביאים את הספר קרוב לעזרת הנשים שנוכל לגעת בו – לתת נשיקה. ידעתי כמה היא מעריכה את זה, אז סימנתי לה שהספר בדרך אלינו. היא רצה לחלון אבל הספר התקדם... היא לא רצתה לפספס, אז היא הושיטה את ידה ועדיין לא הגיעה. הבינו שזה חשוב לה, וחזרו עם ספר התורה – והאושר היה כתוב על פניה".
