הקהילה היהודית חושפת נתונים על הפגיעה הקשה שחוותה: על פי המידע הרשמי של "פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה" (FJCU), המאגדת קרוב ל-180 קהילות יהודיות ברחבי המדינה, במלחמה המתחוללת מול רוסיה נהרגו לפחות 70 יהודים – אך על פי ההערכות מספרם כפול, שכן לא מעט עריריים מתו ולא דווחו לקהילה.
כשליש מהיהודים נהרגו במריופול והיתר בקייב, חרקוב, בוצ'ה ובלחימה מול הרוסים. במלחמה משתתפים אלפי חיילים יהודים, בהם עשרות ישראלים. עם זאת, בפדרציה מציינים כי "מספרי הנפגעים אינם מדויקים ועשויים להשתנות. יש בעיות תקשורת עם אנשים, בעיקר בחזית, יש נעדרים והאינפורמציה לעיתים לא מדויקת".
מחר (יום ד') ימלאו שישה חודשים למלחמה באוקראינה, שגבתה עד כה את חייהם של עשרות-אלפי אזרחים וחיילים אוקראינים – ויציינו בו בזמן גם את יום העצמאות האוקראיני. נתוני פדרציית הקהילות היהודיות מלמדים כי כ-400 יהודים נפצעו במלחמה. 50 אלף יהודים נעקרו מבתיהם: 30 אלף מתוכם הפכו לפליטים ונמלטו מחוץ למדינה – מחציתם עלו ארצה. כ-20 אלף היגרו למערב אוקראינה.
27 קהילות תחת כיבוש רוסי
כ-150 משפחות יהודיות איבדו את בתיהן בהפגזות, ו-27 קהילות מתוך 180 הקהילות היהודיות באוקראינה חיות כרגע תחת כיבוש של הרוסים. מאז תחילת המלחמה עסקה הפדרציה, יחד עם גופים וארגונים יהודיים וישראליים נוספים, בחילוץ יהודים מערי החזית אל פנים המדינה, ורבים מהם עברו למחנות פליטים שהיא הקימה במדינות מסביב לאוקראינה.
"חילצנו 35,198 תושבים – מרביתם יהודים – מ-322 נקודות יישוב ברחבי אוקראינה, וזאת בתיאום הדוק עם הצבא האוקראיני", אומרת מנכ"לית "פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה", אלינה טפליצקי. לדבריה, "רוב המחולצים הם יהודים, אבל סייענו לכל מי שפנה, גם למי שאינם יהודים. למעשה הצלנו חיים רבים ככל שיכולנו. החילוצים – שחלקם היו מורכבים מאוד ותוך סכנת חיים – בוצעו באמצעות רכבות ששילמנו על כל הקרונות שלהן, אוטובוסים, מוניות ועוד".
כ-3,000 מהמחולצים עברו בדרכם לישראל במלון הילטון ורשה, שהפך למחנה פליטים ומחנה מעבר ארצה. עוד כ-12 אלף מחולצים עברו למחנות מעבר של הפדרציה במולדובה, רומניה, גרמניה והונגריה. המחנה בהונגריה, על שפת אגם בלטון, עדיין פעיל ונמצאים בו כעת 525 פליטים, וזאת בסיוע הממשלה ההונגרית ו"איגוד הקהילות שומרי תורה בהונגריה". כמחצית מ-15 אלף הפליטים שעברו דרך המחנות במדינות הסמוכות לאוקראינה, עלו כאמור לישראל.
כ-20 אלף פליטים שחולצו בידי הפדרציה, עברו אל מחנות מעבר בערים בטוחות יחסית בתוך אוקראינה, ואחר כך המשיכו לערים אחרות במדינה, הנחשבות שקטות כעת – כמו קייב, דניפרו, לבוב, צ'רנוביץ ועוד.
"העולם מתחיל לשכוח מאיתנו"
לדברי הרב רפאל רוטמאן, האחראי על קשרי החוץ של הפדרציה: "בכל חודש אנחנו מעבירים ערכות מזון ל-36 אלף משפחות שנמצאות ברשימות באמצעות 180 מוקדי חלוקה ברחבי אוקראינה. גם משפחות שאינן יהודיות ופונות אלינו, מקבלות סיוע. עלותה של כל ערכה היא כ-100 אירו, והיא כוללת ארבעה ארגזים ובהם מים, מוצרי היגיינה כמו סבון, שמפו ואפילו אבקת כביסה; דגים, שמן, קמח, שימורים, סוכר, מלח, דבש, קפה, תה ועוד מוצרים בסיסיים.
3 צפייה בגלריה
נשים יהודיות מכינות חלות לשבת במחנה הפליטים על שפת אגם בלטון
(צילום: פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה)
"בסך הכול מדובר על כ-900 טון של מוצרים שנארזים בידי מאות המתנדבים והעובדים שלנו, ונשלחים באמצעות משאיות לכל רחבי המדינה". העלויות עד כה מגיעות לכ-21 מיליון דולר, שרובם הוצאו על עזרה הומניטרית, חלק ניכר על חילוצים והיתר על אחזקת מחנות הפליטים.
שליח חב"ד ויו"ר הפדרציה, הרב מאיר סטמבלר, הוסיף: "זה זמן שאנחנו לא מסתכלים בו על עלויות וחישובים כלכליים, אלא על הצלת נפשות – וכל שעה קריטית. ידיהם של רבני ועובדי הפדרציה ושלוחי חב"ד ברחבי המדינה מלאות עבודה 24/7, והמצב ההומניטרי הופך גרוע יותר. הכי קשה זה שהעולם מתחיל לשכוח בהדרגה ממה שעובר עלינו כאן, והחדשות מאוקראינה נדחקות לשוליים. אנחנו מתפללים שהשלום יגיע במהרה ושיקויים הייעוד הנבואי 'וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות'".
