עולים לרגל נוסעים ברכבת לירושלים, שר הדתות נואם ב-1948 בפני האורחים בסוכתו ומתייחס לקושי לגשת לכותל המערבי בימי המלחמה, חברי קבוצת יבנה נערכים לשמחת בית השואבה והמונים פוקדים את שוק ארבעת המינים בשנות ה-50: קטעים מיומני חדשות ישנים, שלקוחים מאוסף יומני כרמל, מובאים כאן באדיבות ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים – ושופכים אור על האופן שבו חגגו את סוכות לפני הקמת המדינה ובשנים הראשונות לקיומה.
שוק ארבעת המינים
(באדיבות ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי – סינמטק ירושלים)
יומני החדשות המדוברים עברו דיגיטציה כדי שיהיו נגישים לציבור הרחב בן זמננו. "זה אוסף של יומני חדשות שהוקרנו בבתי הקולנוע. ביים וערך אותם חלוץ הקולנוע העברי נתן אקסלרוד. בעידן שלפני הטלוויזיה היו רואים חדשות בקולנוע", מסבירה שירה מאירסון, מנהלת אתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים. "היומנים האלה מתארים את ההתיישבות העברית בארץ משנת 1935, עוד מתקופת המנדט, ובשנים הראשונות של המדינה".
אחד הקטעים לקוח מחג הסוכות באוקטובר 1948, חודשים ספורים אחרי קום המדינה ובעיצומה של מלחמת העצמאות, מסוכתו של שר הדתות הראשון של מדינת ישראל הצעירה – הרב יהודה לייב פישמן מימון. בקטע הזה מוזכר שהשר אמר לאורחים: "אף על פי שהאויב מונע מאיתנו את הגישה בפועל לכותל המערבי, הרי בנפשנו העם כולו מתאחד עם ירושלים הקדושה, בירת הנצח העומדת במערכה". מנכ"ל משרד הדתות, ד"ר שמואל כהנא, מופיע גם הוא בתיעוד, כמו גם רב העיר תל אביב באותם ימים, הרב יעקב משה טולידאנו.
סוכת חג הדתות ב-1948
(באדיבות ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי – סינמטק ירושלים)
קטע אחר, מאוקטובר 1951, מציג את חברי הקיבוץ הדתי קבוצת יבנה כשהם מתכוננים לטקס שמחת בית השואבה. חברי הקבוצה נראים בונים סוכה ונערכים לקראת העלאת הצגת "מסכת סוכות". במסגרת החזרות להצגה הם לבושים תלבושות מסורתיות, רוקדים ושרים, ומציגים את הזריעה והקציר. להקת חליליות מלווה במוזיקה את החזרות לשמחת בית השואבה, שמשכה אליה לפי הקריין אלפי אנשים מדי שנה. בקטע המצולם מופיעה גם כתובת אש בהשראת פסוקי התורה: "ושמחת בחגך והיית אך שמח".
באחד מיומני החדשות נראה שוק ארבעת המינים ב-1956, שבו נמכרים אתרוגים, לולבים, הדסים וערבות. בעניין הזה, נדמה שלא הרבה השתנה מאז ועד היום: בתיעוד נראים יהודים שבוחנים מקרוב את המינים לקראת חג הסוכות, וגם ילדים ונערים שותפים בחגיגה. לא ברור היכן צולם הקטע, והוא נותר אילם. "הפסקול של הסרט הזה אבד", מספרת מאירסון.
קבוצת יבנה ב-1951
(באדיבות ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי – סינמטק ירושלים)
בין יומני החדשות אפשר למצוא גם קטעים מלפני קום המדינה, למשל הקטע משנת 1945, מסוכות תש"ו, שמתאר את עליית ההמונים לירושלים לרגל "מעמד זכר להקהל". "לטעמי זה אולי הסרטון המעניין ביותר מבין הארבעה. אנחנו מדברים על חודשים ספורים לאחר סוף מלחמה העולם השנייה", אומרת מאירסון. "ככל הידוע לנו זו הפעם הראשונה שבה המעמד הזה התקיים בתקופה המודרנית. מעמד הקהל המקורי היה בתקופת המקדש, בכל סוכות שאחרי שנת שמיטה, אחת לשבע שנים. במעמד על פי המסורת יש קריאה בתורה לעיני המוני עולים לרגל שהגיעו לירושלים".
היא מציינת כי "מעמד זכר להקהל אורגן על ידי תנועות המזרחי והפועל המזרחי. אפשר לראות שם את הנסיעה ברכבת, בתוואי הרכבת הישן בדרך לירושלים, את בית הכנסת ישורון, את הירידה לכותל ואת הרבנים הראשיים לארץ ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל". בתיעוד אומר הקריין: "פני עולי הרגל לכותל המערבי, לבקש על שלום אחיהם, שארית הפליטה בגולה" – תזכורת לכך שהוא צולם זמן לא רב לאחר השואה שחוללו הנאצים נגד היהודים.
עולים לירושלים ב-1945
(באדיבות ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי – סינמטק ירושלים)
ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים מציין ארבע שנים להשקת אתר הארכיון, שחושף לציבור הרחב חומרי ארכיון היסטוריים שתיעדו את ארץ ישראל החל מ-1896, סרטי קולנוע ישראלי, סרטים תיעודיים, יומני חדשות ועוד. במסגרת המיזם עלו לאתר נגיש, הפתוח לציבור הרחב ללא תשלום, מאות סרטים עלילתיים והיסטוריים שנשמרו במרתפי הארכיון במשך שנים רבות.
"אנחנו משמרים ומנגישים את המורשת האודיו-ויזואלית של ארץ ישראל ומדינת ישראל, מאז המצאת הקולנוע והסרט הראשון שצולם פה", מציינת מנהלת האתר. "אנחנו בעיצומו של פרויקט דיגיטציה שבו אנחנו סורקים את כל החומרים שקיימים בפילם וממירים אותם לפורמטים דיגיטליים. את כל מה שמותר לנו מבחינת זכויות יוצרים, אנחנו מנגישים באתר שלנו". באתר אפשר למצוא כ-12 אלף קטעי ארכיון וכ-700 סרטי קולנוע עלילתיים ותיעודיים. מאז עלייתו לאוויר נמדדו בו כ-3.5 מיליון כניסות.
2 צפייה בגלריה
שוק ארבעת המינים ב-1956
(צילום: באדיבות ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי – סינמטק ירושלים)
2 צפייה בגלריה
סוכה בעיר העתיקה בירושלים, 1945
(צילום: באדיבות ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי – סינמטק ירושלים)
"מה שהגיע לידינו לפני שנים רבות זה קופסאות פח עם סרטי צילום – פילמים של 35 מילימטרים או 16 מילימטרים", מתארת מאירסון. "לפני כעשור הסינמטק יצא לדרך עם פרויקט הדיגיטציה. הפילמים עוברים ניקוי קפדני מכל האבק שהצטבר עליהם במהלך השנים, ואחרי סריקה, הסרטים עוברים לעריכה – ובעצם מאחדים את התמונה ואת הקול. במקרה שאלה סרטים בצבע, מנסים להגיע הכי קרוב לצבע המקורי שאפשר לראות בפילם. לאחר מכן עוברים לתחקיר וקטלוג, כדי לנסות לזהות אנשים, מקומות ואירועים, ולהסביר מה רואים בכל קטע".
