בג"ץ נגד הרב הראשי: בית המשפט העליון קבע כי עד להודעה חדשה, ייאסר על הרב דוד לאו למנות בבתי הדין הרבניים שבנשיאותו בעלי תפקידים שלגביהם הוא חשוד כנגוע בניגוד עניינים. כדי להבטיח זאת, יידרש הרב להעביר כל מינוי לאישור היועץ המשפטי של בתי הדין, המסוכסך איתו, וזה יבחן האם עלול להיות לו בו אינטרס אישי. ההחלטה בעניין ניתנה לאחר שלאו מינה את גיסו לראש הרכב בבית הדין האזורי בירושלים, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה.
בחודש יולי 2021 חתם הרב לאו על מינוי הגיס, אחיו של אשתו, הרב מרדכי רלב"ג, לאב בית דין לתקופה של ארבע שנים – וזאת למרות חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה שלפיה הוא מצוי בניגוד עניינים, האוסר עליו להיות מעורב בעניין. המשמעות היא הכשרתו לכהן גם כראש אבות בתי הדין בעיר – תפקיד המקביל לנשיא בית משפט מחוזי. בעקבות כך עתרה עו"ד בתיה כהנא-דרור לבג"ץ בדרישה לבטל את המינוי.
לאחרונה ביקשה המדינה לדחות את מועד הדיון שנקבע בתיק, ובית המשפט נעתר. עם זאת, קבעו השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ושאול שוחט כי עד שיוקם מנגנון שבאמצעותו ייבחנו מינויים הנעשים בידי הרב לאו במצב שבו מתעורר חשש כי הוא מצוי בניגוד עניינים, הוא לא יוכל לאשר בעצמו כלל מינויים בבתי הדין הרבניים.
למעשה, בג"ץ אימץ את עמדת היועצים המשפטיים לממשלה ולהנהלת בתי הדין, שלפיה "כל מינוי שיבקש המשיב 1 (הרב לאו) לבצע עד להקמת המנגנון האמור ובחינתו על ידי בית המשפט הנכבד, יובא בפני היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, אשר יחווה דעתו האם קיים ניגוד עניינים בנוגע לאותו מינוי". לפי עמדה זו, שקיבלה תוקף של החלטה, "חוות דעת זו תועבר לידיעת היועצת המשפטית לממשלה, ובכל מקרה שבו חוות הדעת של היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים תקבע כי מתעורר חשש לניגוד עניינים – לא יבוצע המינוי".
מדובר במכה כפולה לרב דוד לאו, שכן היועץ המשפטי של בתי הדין, עו"ד הרב שמעון יעקבי, נמצא בסכסוך מקצועי ארוך שנים איתו. משמעות החלטת בית המשפט היא שעד להודעה חדשה, כל מינוי שיבקש הרב לאו לבצע יאלץ אותו לבקש "חותמת כשרות" למהלך מיריבו הגדול ביותר בבתי הדין הרבניים.