"קאַלענדאַר" – כך, ביידיש, כונה לוח השנה, שהחל רווח כמוצר צריכה חיוני בכל בית יהודי במזרח אירופה, במיוחד במאה ה-19. מה לא היה שם? מועדי הירידים, חגי הנוצרים, ימי הולדת של קדושים פרבוסלביים, ועוד לא דיברנו על פרסומות והומור יהודי בשפע. בקיצור, כל מה שצריך בעל-בית לדעת לפני שהוא יוצא למסחר או סתם לטייל ברחוב, פן יפגוש אותו פוגרום.
"בהמשך נוספו ללוחות אלה תכנים נוספים ומחכימים, אבל מי שהחזיקו בהם היו בעיקר אנשים משכילים", מספר פרופ' נתי כהן, ראש המרכז ללימודי יידיש במחלקה לספרות עם ישראל שבאוניברסיטת בר אילן, שחקר את הנושא. "לוח השנה היהודי היה סוג של חיקוי, אבל כלל הרבה יותר מידע, שהיה נחוץ ביותר עבור הציבור. לוחות שנה 'ציבוריים' נתלו על קירות בתי כנסת וכללו את מנהגי השנה ומנהגי בית הכנסת. לכל אחד הייתה גישה ללוח, ומי שלא הבין את הכתוב בו – ודאי נמצא מי שיסביר לו".
18 צפייה בגלריה
לוח שנה של שלום יעקב אברמוביץ, המוכר בכינויו מנדלי מוכר ספרים. לוח שימושי ליהודי רוסיה לשנת התרל"ז (1876-77), נדפס בז'יטומיר
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
לוחות שנה כמקור למידע מגוון, קיימים כבר מאות בשנים, בעיקר מאז המצאת הדפוס. בארצות המערב מוכר ה"אַלְמָנָךְ", שבמקורו היה חוברת או ספר שהכיל מידע אסטרונומי (למשל, זמני זריחה ושקיעה של השמש והירח), מה שעזר מאוד למי שנסעו בדרכים או באוקיינוסים. אך החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19, החל הצד הקלנדרי לתפוס מקום שולי בלוחות השנה היהודיים, ולצידו – לאורך עשרות ולעיתים מאות עמודים ביידיש – היה מידע שימושי כמו שערי מטבע, מידות ומשקולות, תעריפי דואר ומחירי הנסיעות ברכבת. נוסף על כך, היו בלוחות תכנים של העשרה בהיסטוריה כללית וגם בזו של עם ישראל. כל עורך השתדל לתת גם מידע ייחודי, ולכן אפשר היה למצוא בלוחות שנה גם טיפים, יצירות ספרותיות ודברי חוכמה.
18 צפייה בגלריה
תחזית שנתית של מזג האוויר, מתוך לוח שנה משנת התרל"ד, וילנה. מבוססת על תחזיות אסטרונומיות (בלוחות רוסיים)
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
יהודי חייב לדעת מתי פסחא
לוח משנת התרל"ד (1873-74), וילנה, בית הדפוס של האלמנה והאחים ראם
"בלוח הזה, שנדפס באחד מבתי הדפוס היהודיים המפורסמים בעולם, כמו בכל הלוחות מאותה תקופה ובשינויים קלים בלבד, מחולק העמוד לצד 'יהודי' ולצד 'נוצרי' – דהיינו פרבוסלבי וקתולי, כלומר התאריך לפי הלוח הגרגוריאני וגם לפי הלוח היוליאני שבו השתמשו הרוסים", מסביר פרופ' כהן.
"נוסף על החגים והמועדים היהודיים, לרבות מועד קידוש הלבנה, פרשות השבוע ומידע 'פולחני' חיוני אחר, צוינו גם החגים של הקתולים ושל הפרבוסלבים, כולל ימי ההולדת של חלק מהקדושים הנוצרים".
למה יהודי שומר מצוות מלעמבערג-לבוב צריך לדעת מתי פסחא?
"רבים מהיהודים היו סוחרים, אז הם צריכים לדעת מתי אין טעם לנדוד בדרכים, כי אין עם מי לעשות עסקים. בנוסף, היו חגים כמו פסחא שהיו מועדים לפרעות, ויהודים ידעו שעדיף לא לצאת בהם מהבית. אבל חשוב גם לזכור שכל פרסום היה עובר בדיקת צנזורה, ויש להניח שמידע זה היה הכרחי – כמו גם שלושה או ארבעה עמודים ברוסית או ברוסית באותיות עבריות, המפרטים את בני ובנות משפחת המלוכה הרוסית".
הוא מוסיף כי "כאן ולמעשה בכל הלוחות, ציינו גם את רשימת הירידים לפי אזורים גאוגרפיים ותאריכיהם העבריים. מעבר לכך, יש כאן ובלוחות נוספים תעריפי דואר, טלגרף, מחירי חבילות ומכתבים – פרטים שחשובים מאוד לסוחרים. אגב, הלוחות ה'סטנדרטיים' השתמשו בעירוב של עברית ויידיש. בלוחות המורכבים יותר יידיש נעשתה דומיננטית, להבדיל מלוחות דומים, חשובים לעצמם, שהופיעו בעשורים האחרונים של המאה ה-19, בעברית".
18 צפייה בגלריה
תולדות העולם בקצרה (בכתב רש"י), מתוך לוח השנה משנת התרל"ד (1873-74), וילנה
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
זמני כניסת השבת? זה מיותר
לוח משנת התר"ן (1889-90), וילנה, דפוס רוזנקרנץ ושריפטזצר
כמו בכל הלוחות, גם בלוח הזה צוין מתי חל ראש חודש ומה המזל של החודש, מתי חלים ימי הצומות ומתי מתחילות עונות השנה לפי הלוח העברי – תקופת תשרי, תקופת טבת, תקופת ניסן ותקופת תמוז.
הלוחות באותה תקופה ציינו גם מתי חל מולד הירח וקידוש הלבנה, ומה פרשת השבוע – אבל בניגוד ללוחות שנה עבריים מודרניים, הם לא ציינו את זמני כניסת השבת ויציאתה.
18 צפייה בגלריה
מתוך לוח משנת התר"ן (1889-90), וילנה, דפוס רוזנקרנץ ושריפטזצר. הכיל מידע מפורט וחשוב לשומרי מצוות, כולל ארבע תקופות השנה ומועד שאילת הגשמים בתפילה
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
"בלוחות ציינו אז בדרך כלל רק את זמני שקיעת החמה, כי כולם ידעו כמה זמן אחרי השקיעה נכנסת השבת ומתי היא יוצאת", מסביר כהן. "חוץ מזה, בכל קהילה יהודית היו שמשי בתי הכנסת עוברים בין החנויות כחצי שעה לפני שבת, ומודיעים לכולם להזדרז ולסגור, כי תכף שבת נכנסת. המהדרין, כמו בלוח שלפנינו, ציינו גם את זמן הנץ החמה וסוף זמן קריאת שמע של שחרית".
איפה נכתבו הערות אישיות של בעלי הלוח?
"הלוחות המסורתיים הכילו 32 עמודים שהיו מלאים בשורות צפופות, אז פשוט לא היה מקום. בהמשך הלוחות גדלו, והיו שומרים מקום ריק עם כמה שורות, כדי שכל משפחה תציין תאריכי לידה ופטירה משפחתיים או תזכורות חשובות אחרות".
והרי תחזית מזג האוויר – לשנה
לוח משנת התרנ"ח (1897-98), מאת יצחק גרינשפאן, יאסי
"בלוח הזה, כמו ב-95% מהלוחות של אותה תקופה, הופיעה סוג של כרוניקה עולמית שמתחילה על פי המסורת היהודית לפני קרוב ל-6,000 שנים", מספר כהן. "ספירת השנים נעשתה בחלק מהלוחות לפי הספירה היהודית – מאז בריאת העולם על פי המסורת, בחלק מהם היא עברה לספירת הנוצרים מעת הולדתו של ישו, וכדי לא להסתבך ולשמור על נייטרליות מלאה, העדיפו אחרים לציין את האירועים במספר השנים שחלפו מהם ועד לשנת הופעת הלוח.
"בלוח זה, כמו בלוחות רבים נוספים, ניתן מקום גם לתחזית מזג האוויר. מחברי הלוחות התבססו על תצפיות אסטרונומיות שהיו מקובלות ברוסיה מהמאה ה-18, והתאימו אותן לתאריך העברי. להלן התחזית לחודש סיון תרל"ד (1874) בווילנה, מתוך לוח השנה שנוצר שם: 'עד ח' בו, אויר טוב מאוד, עד י"ח בו חם למדי, עד כ"ד בו גשם ורעמים ועד המולד (של תמוז) מזג אויר נאה'".
18 צפייה בגלריה
מתוך לוח השנה מיאסי. כאן מזג האוויר החודשי מופיע בתחתית העמוד
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
מנדלי מוכר ספרים ולוחות שנה
ש"י אברמוביץ, דער ניטצליכער קאַלענדאר פֿאַר דיא רוסישע יודען, שנת התרל"ז (1876-77), ז'יטומיר
מחברו של לוח זה הוא שלום יעקב אברמוביץ, המוכר יותר בשם העט שלו, מנדלי מוכר ספרים – אחד מסופרי דור ההשכלה הבולטים והמפורסמים ביותר, בעברית וביידיש. "כחלק ממשנתו המשכילית-תועלתנית ולצד יצירתו הספרותית המגוונת, הוא פרסם גם שישה 'לוחות' ליהודי רוסיה, שהיו למעשה מעין אנציקלופדיה בזעיר אנפין", כך ד"ר כהן.
18 צפייה בגלריה
בתחתית העמודים הופיעו הסברים קצרים על מועדים שונים, כמו מהות צום גדליה ושבת "שובה", כאן. מתוך לוח השנה של מנדלי מוכר ספרים
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
בשולי המידע ה"דתי" הנחוץ והמפורט, כבכל לוח אחר, דאג אברמוביץ להוסיף פרטים משלימים – לדוגמה, בחודש תשרי על מהותו של צום גדליה ועל שבת "שובה", השבת שבין ראש השנה ליום כיפור. בחלק שנקרא "גבורות הבורא באוויר" ("דער גבורת הבורא אין דער לופֿט"), הוא הסביר תופעות טבע כמו רוח, גשם והקשת בענן.
"כמי שביקש לקרב את עולם הטבע ליהודים יושבי הערים והעיירות, הוא הסביר בעזרת התבוננות בהרגלי החיים של כלבים, חתולים או ציפורים, למשל, איך יודעים שמגיע האביב ומה עושים יונקים שונים בתקופת החורף", מציין כהן.
18 צפייה בגלריה
הלוח עסק בין השאר בגאוגרפיה ובסטטיסטיקה עולמית. כאן רשימת היבשות ואוכלוסיותיהן
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
הוא מוסיף כי "בניגוד למרבית הלוחות האחרים, כאן הכרוניקה של תולדות העולם הרבה יותר מפורטת, הן בהקשרה הכללי והן בהקשרה היהודי. אברמוביץ הקדיש עמודים רבים למידע בנושאי כדור הארץ ותכונותיו, גיאוגרפיה וסטטיסטיקה, ושוב, בהקשר הכללי ובהקשר היהודי כאחד. חשוב היה לו גם לחשוף את קוראי הלוח להתנהלותה המדינית והכלכלית של הקיסרות הרוסית, מתוך תקווה לשילובם הקרוב של היהודים בה כנתינים שווי זכויות".
ונעבור לפרסומות
מרדכי ספּעקטאָר, וואַרשאַווער יודישער פֿאַמיליענ-קאַלענדאַר, התרנ"ד (1893-94) והתרנ"ח (1897-98), ורשה (לוח משפחתי יהודי ורשאי)
שלא כמו הלוחות הדקים המקובלים שהכילו 32 עמודים, או הלוח של אברמוביץ שהכיל למעלה ממאה והיה בפורמט של ספר, הלוחות בעריכתו של הסופר ועסקן התרבות מרדכי ספקטור הגיעו עד קרוב ל-300 עמודים: "למעשה, הרעיון היה להפוך את לוח השנה לספר לכל דבר ועניין, כך שגם לאחר שהשנה נגמרת, לא זורקים אותו אלא שומרים אותו בארון – מה שכמובן מצדיק את מחירו, שהיה גבוה בהתאם.
18 צפייה בגלריה
ספר לכל דבר ועניין. הלוח המשפחתי היהודי ורשאי מאת מרדכי ספקטור, התרנ"ח (1897-98)
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
"הלוחות של ספקטור כללו איורים ופרסומות לרוב. נמצאו בהם פרקים שלמים של היסטוריה, סיפורים, שירים, הגות, מאמרים הומוריסטיים ואפילו בדיחות, רבות מהן מיזוגיניות, כפי שהיה מקובל באותה תקופה".
החלק הפרקטי כלל גם מידע על תעריפים של שטרות חוב, אשר השימוש בהם היה מקובל באותה תקופה, שלל תעריפים אחרים, מידות ומשקלות, שערי מטבע ועוד. "פה יש גם חידוש – פרסומות רבות ביידיש, ברוסית ובפולנית. חלק מהפרסומות הן למוצרי צריכה", מספר כהן.
החוקר טרח לתרגם שתיים מהבדיחות ביידיש מתוך "לוח השנה המשפחתי היהודי-ורשאי" לשנת תרנ"ד. האחת – רב חדש הגיע לעיירה ורצה להכיר את בעלי הבתים שבה. הוא נכנס לבית שנשמעה ממנו מריבה ושאל: "מי פה בעל הבית?" "שב רבי, וחכה רגע", השיב אדם זקן, "בני וכלתי בדיוק עסוקים בשאלה זו".
השנייה – "הלווה לי 20 רובל בבקשה", אמר צעיר אחד לאחר. "לא היה לי הכבוד להכירך", ענה. "לכן פניתי אליך, כי אלה המכירים אותי אינם רוצים להלוות לי".
18 צפייה בגלריה
פרסומת לחנות יין כשרה בוורשה, מוריץ זיידל. בתחתית העמוד פרסומת צנועה לחנות נוספת ליין וקוניאק כשר ("אזיא"), יבוא מהקולוניה "מקווה ישראל", ליד ירושלים
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
18 צפייה בגלריה
פרסומת לבית חרושת למכונות ומשאבות בוורשה, ק. סווייטליצקי
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
שוקולד לילדים ובלי אלכוהול לחולי ריאה
וואַרשויער היגיענישער אינפֿאָרמאַציאָנס-קאַלענדאַר פֿון "בקור חולים הכללי" אין וואַרשאַ אויפֿן יאָהר, שנת התרס"ט (1908-09), ורשה (לוח מידע בנושא היגיינה של "ביקור חולים הכללי" בוורשה)
את רוב לוחות השנה ביידיש פרסמו הוצאות ספרים, מדפיסים, עסקני תרבות או סופרים, אבל גם חברות וארגונים, בעיקר כדי לשווק את עצמם. אחד מהם היה ארגון "ביקור חולים כללי" שפעל בוורשה, ברחוב גז'יבובסקה, במה שהיה הלב הפועם של המרכז היהודי של העיר, בתחילת המאה ה-20.
"בנוסף לכל המידע של לוח שנה 'רגיל', הייתה בלוח הזה רשימה של 'נאמנים כוננים' לפי רובעי העיר, שאליהם חולים עניים היו יכולים לפנות לקבלת עזרה. יש בלוח גם רשימה ארוכה מאוד של מומחים לתחומי עור, עיניים, נשים וכדומה, ונכתב שם באילו ימים ומקומות מתקיימת קבלת הקהל שלהם.
18 צפייה בגלריה
פרסומת למסעדה של י. רובינשטיין מתוך לוח שנה שהתפרסם בוורשה – כולל מחירי ארוחת הבוקר, ארוחת הצהריים וארוחת הערב
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
"לוחות שנה רבים ביידיש הקדישו עמודים אחדים לנושא שמירת הבריאות, עזרה ראשונה, זיהוי מחלות או הרכבת בית מרקחת ביתי. לוח השנה הזה ביקש להנחיל גם כללי היגיינה ועסק למשל בחשיבות ההקפדה על ניקיון, החלפת בגדים והחלפת מצעים. כמו כן, ניתנו גם טיפים רפואיים: 'מנקודת הראות ההיגיינית, רצוי שהחולה ישכב במיטה רק כשכותנתו לעורו'. הכוונה לכותנות לילה ארוכות שגם גברים נהגו ללבוש".
הוא מציין כי "מטעמי צניעות, ככל הנראה, ההמלצה לנשים מתירה ללבוש נוסף על הכותונת גם בגד עליון וחבישת כיסוי ראש. בכל מקרה נכתב שאין ללבוש במיטה מכנסיים וגרביים. בלוח יש גם המלצות שחלקן היו בבחינת רצוי אבל לא ממש מצוי אצל יהודים באותה תקופה, כמו למשל: 'החדר שהחולה נמצא בו צריך להיות מספיק גדול כדי שיתאוורר מהר'. המלצות אחרות – ואולי נכון יותר לומר כללים ואזהרות – נגעו לילדים הלומדים בחדר או בבית ספר, לגבי לבוש, אכילה, שינה וכדומה. היו גם המלצות כמו איסור שתיית אלכוהול לחולי ריאות".
"יש בלוח גם סיסמאות, ואולי בכלל מדובר בפרסומת סמויה, כמו 'פולי קקאו זולים לצריכה טעימים ביותר, טובים ביותר לארוחת בוקר', או 'שבכל יום יקבל כל ילד שוקולד, המוכר כאמצעי תזונה'", הוא מציין. "באותה תקופה שוקולד היה מוצר יקר, והכתרתו כ'בריא', ובמיוחד לילדים, ודאי סייעה בקידום מכירתו".
נעים להכיר – הרצל
לוח קדימה, שנת התרע"ב (1912), וילנה
עם תהליכי החילון בחברה היהודית המזרח-אירופית, מאמצע המאה ה-19, הופיעו בלוחות השנה גם אידיאולוגיות פוליטיות, לרבות הרעיון הלאומי. חיבת ציון, ציונות ועלייה לארץ ישראל החלו לחלחל לשטח, ו"לוח קדימה" הוא השתקפות טובה לכך.
18 צפייה בגלריה
רשימת מטבעות זרים וערכם ביחס לרובל, מתוך הלוח של מנדלי מוכר ספרים לשנת התרל"ז, ז'יטומיר
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
"יש להניח שהתנועה הציונית סייעה במימון הלוח הזה ודומיו, על אף ואולי דווקא בשל היותו ביידיש", אומר פרופ' כהן. "לצד היסטוריה כללית-עולמית ותולדות עם ישראל, הוא כלל גם את 'הכרוניקה הציונית' הקצרה אך המשמעותית לנוהים אחריה. הלוח כולל ביוגרפיות קצרות של מנהיגים ואנשי רוח כהרצל, אהרן דוד גורדון ומשה ליב לילינבלום, הרב צבי הירש קלישר ונדבנים יהודיים כמו משה מונטיפיורי וקלונימוס זאב ויסוצקי".
"הלוח כלל הסברים על מוסדות יהודיים-ציוניים מובילים בעולם כמו ארגון אליאנס וקרן יק"א, ארגונים למען השפה העברית ברוסיה ועוד", הוא מוסיף. "הלוח גם כולל מפה של ארץ ישראל עם פסקאות קצרות על כל אחת מהמושבות היהודיות. לדוגמה – ראשון לציון: 'שעה וחצי מיפו; נוסדה ב-1882 בידי יהודים רוסים; גודלה 12,700 דונם, יש בה יקב גדול והיא המרכז לתעשיית היין; במקום מתגוררות 66 משפחות'".
"יידיש סימלה את העבר ה'נעבעכי'"
על לוחות השנה ביידיש, כמקור לידע כללי ולמידע שימושי בשנים 1914-1870, הרצה פרופ' כהן בקונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות, שנערך בירושלים בהשתתפות כ-1,700 מרצים מ-40 מדינות. כהן הוא חבר מועצת הרשות הלאומית לתרבות יידיש, וזוכה פרס מנדלי מוכר ספרים לשנת 2022.
18 צפייה בגלריה
מחירי הכרטיסים לנסיעה ברכבת, מתוך לוח השנה מווילנה, התרל"ד
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
איך ירושלמי שורשי הגיע ללמוד ולחקור יידיש?
"הוריי נולדו בירושלים ובילדותם נמנעו, כמקובל אז, מלדבר ביידיש מחוץ לביתם", הוא מספר, "זו הייתה האווירה באותה תקופה, שבה יידיש נחשבה למשהו שסימל את העבר ה'נעבעכי', הגלותי, של העם היהודי – ובארץ ישראל מדברים בשפה העברית שקמה לתחייה.
"החיבה שלי ליידיש החלה מהסבתות שלי שדיברו איתי בשפת האם שלהן. בגיל 16 קניתי בשבוע הספר את אחד מספרי שלום עליכם. באותה תקופה למדתי בגימנסיה העברית ואפילו התגאיתי בשליטה ביידיש. בעיניי חבריי בבית הספר זה נתפס כמשהו אקזוטי".
18 צפייה בגלריה
א. ברנשטיין, רהיטי מתכת, ורשה. פרסומת מתוך לוח שנה משנת התרנ"ד (1893-94)
(צילום: מאוספי הספרייה הלאומית)
"לעומת זאת, אני חושב שעד סוף ימיו, אבי ז"ל חשב שמן הראוי שאעסוק במקצוע שאפשר לחיות ולהתפרנס ממנו", הוא מעיר בחיוך.
ב-1983 התחיל כהן ללמוד בחוג ליידיש ולהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית, שם המשיך ללימודי תואר שני ושלישי. במרכז עבודתו המחקרית עומדת ההיסטוריה התרבותית של יהודי מזרח אירופה בתקופה שלפני השואה.
בסוף ההורים הבינו שיידיש זה דבר מכובד?
"כשסיימתי את הדוקטורט הוריי מיהרו להדפיס עבורי כרטיסי ביקור שעליהם מתנוסס התואר ד"ר", הוא צוחק.
פורסם לראשונה: 19:45, 02.10.22
