ממשלת ישראל החליטה לסיים תוך זמן קצוב את סאגת העלאתם לארץ של בני הפלשמורה מאתיופיה, אבל האם יהיה זה סוף פסוק? נתונים רשמיים שהגיעו לידי ynet חושפים כי ברשות האוכלוסין וההגירה תלויות ועומדות בקשות בנוגע ל-33 אלף אזרחים נוספים של המדינה האפריקאית הטוענים כי הם או בני משפחותיהם צאצאי יהודים, ובהתאם לכך מעוניינים להיכנס לישראל מכוח החלטות הממשלה שהתקבלו בנושא.
החשש של המתנגדים להעלאת הממתינים הוא שלמרות ההבטחות, הדרך להשלמת המבצע השנוי במחלוקת, הנמשך כבר עשרות שנים, עדיין ארוכה.
בחודש נובמבר האחרון אישרה הממשלה פה אחד את כניסתם לישראל של אלפי הממתינים האחרונים במחנות באדיס אבבה ובגונדר. כמו כל ההחלטות שהתקבלו בשנים האחרונות, גם זו מתייחסת לצאצאי יהודים שאינם זכאים לעלות ארצה מכוח חוק השבות – דור רביעי (ויותר) או כאלה שהקשר היהודי שלהם אינו מוכח דיו, ולכן נדרשת החלטה להביאם מכוח חוק הכניסה לישראל.
על רקע טענות כי הנתונים לגבי הממתינים באתיופיה לא אמינים, והטענות נגד מדיניות ההגירה של הממשלה, המאזרחת עוד ועוד מהם בשנים האחרונות בלי פיקוח מחמיר – הוחלט כצעד משלים להקים צוות בין-משרדי לטיפול בכל הבקשות הנותרות, במטרה לסיים אחת ותמיד את הטיפול בנושא בתוך כחצי שנה (מיום קבלת ההחלטה) ולהביא לסגירת מחנות ההמתנה. בינתיים בג"ץ הקפיא את המשך העלייה, במסגרת עתירה שהגיש המרכז למדיניות הגירה ישראלית נגד החלטת הממשלה.
"העלייה צריכה להיקבע רק על פי חוק השבות"
כעת, כאמור, מתברר כי ישנם עוד רבבות הטוענים שקרובי משפחה שלהם נכנסו לארץ מכוח החלטות הממשלה וממילא גם הם זכאים לאזרחות ישראלית. נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, שנמסרו למרכז למדיניות ההגירה, מגלים כי בקשות בנושא זה המתייחסות לכ-33 אלף איש עדיין לא נידונו.
זאת ועוד: נתוני הרשות ממחישים את המגמה ב-20 שנה האחרונות, שבמסגרתה הצטמצם משמעותית מספר העולים מכוח חוק השבות, שהקשר שלהם לעם היהודי מובהק ומוכח יחסית, ומנגד עלה מספר הבאים על פי חוק הכניסה. כך, למשל, מאז 2005, הנחשבת לנקודת מפנה, נכנסו ארצה יותר מ-26 אלף יוצאי אתיופיה – פחות מ-7% מתוכם (כ-1,800) עשו זאת כזכאי שבות. גם בין אותם העולים מכוח חוק השבות, רק 8% (150) הוכרו בידי הרשויות כיהודים, לעומת 70% (1,250) נוצרים.
3 צפייה בגלריה
פניאל קאסה וסבתו אבזה, הממתינים לעלייה במחנה אתיופיה. עוד רבבות הגישו בקשות
(צילום: אורי אבירם)
עו"ד ד"ר יונה שרקי מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית אמר: "המגמות העולות מהנתונים ברורות, וחשוב לחשוף אותן לאזרחי ישראל – כמות זכאי השבות באתיופיה הולכת ופוחתת ככל שהשנים חולפות, אך ההחלטות על עלייה משם הולכות וגדלות. הרשויות מאפשרות לאלפים להגר לישראל ולקבל בה מעמד על אף שאינם זכאים לכך על פי חוק. עלייה לישראל צריכה להיקבע רק על פי חוק השבות. החלטות מהסוג הזה הן הסיבה שבגללה הרוב היהודי בישראל איבד בתוך פחות מ-30 שנה 8%. זהותה היהודית של המדינה נתונה בסכנה מוחשית".
