כבר שנים שהרב חיים נבון – איש הלכה, סופר ופובליציסט מוכר גם מחוץ לחוגי הציונות הדתית – מודאג מתהליך ההשתלטות של עקרונות התקינות הפוליטית על השיח החברתי. הוא מתאר בשפה קולחת ובמהירות מצבי קיצון אבסורדיים שאירעו בשנים האחרונות. כך למשל, תאגיד הקוסמטיקה לוריאל הודיע שיפסיק להשתמש במוצריו במילים "מלבין" או "מבהיר", כי הדבר עלול לרמוז לעליונות העור הלבן; סגן נשיא חברת "בואינג" נאלץ להתפטר, כי התגלה שלפני 33 שנה כתב במאמר שנשים לא צריכות להיות טייסות קרב; וב-2018 האגודה הפסיכולוגית האמריקנית פרסמה מסמך שמגדיר את "הגבריות המסורתית" כמחלת נפש הדורשת טיפול.
המקרים הללו הולכים ומצטברים במהירות, בפרט בארצות הברית – וחלקם מוזכרים בספרו החדש של הרב נבון, "לא תקין: חלופה יהודית לתקינות הפוליטית ולתיאוריות הכוח" (הוצאת ידיעות ספרים). "יש אינספור סיפורים מטורפים על התקינות הפוליטית ונזקיה", הוא אומר, "ואחד הבולטים שבהם היה בשנה שעברה, כאשר מארגני פסטיבל מזון בפילדלפיה החליטו לבטל את הדוכן שהציג אוכל ישראלי, ומן הסתם רצה להגיש פלאפל וסביח. פעילי שמאל טענו כי השף מבצע 'ניכוס תרבותי של מזון פלסטיני', והמארגנים טענו שעצם הנוכחות של יהודי מישראל פוגעת בביטחון האישי של המשתתפים".
- לשון הרע מדבר אלינו, והוא חזק יותר מכל קמפיין/ פרופ' רוחמה וייס
בספרו החדש, לקח על עצמו הרב נבון לנסח כתב אישום נגד תופעת התקינות הפוליטית שבעיניו יצאה מכל פרופורציה. אבל לצד הביקורת, נבון גם מבקש לנסח חלופה לה ולתיאוריות הכוח – כזו המתבססת על ערכי היהדות. "הטענה שלי היא שאנחנו לא מושחתים מטבענו, ושגם החברה שלנו לא מושחתת", הוא אומר. "אנחנו מתמודדים עם יצרים רעים ועם כוחניות פסולה, והדרך להתמודד איתם היא באמצעות מוסדות חברתיים חזקים ובריאים. המוסדות האלה הם לא מה שמדכא; הם מצילים אותנו מדיכוי קשה יותר".
אבל מה הבעיה בקצת PC? אתה מתגעגע לימים שבהם קראו לדתי "דוס" ולאישה "מיידלע"?
"תקינות פוליטית איננה נימוס. אדם חייב להיות מנומס בלי להשתמש בתקני התקינות הפוליטית. האם התקינות הפוליטית שיפרה את השיח הציבורי? תיכנס לטוויטר ותראה שזה לא נכון. השיח הציבורי היום, במובנים רבים, הרבה יותר גרוע ממה שהיה פעם. בין השאר, מותר היום לתקוף בכל דרך את מי שמסומנים כחזקים – ומכיוון שהיהודים בארצות הברית מצליחים, מותר לתקוף אותם באופן כמעט אנטישמי, מה שבעשרות השנים הקודמות אף אחד לא העז".
לתקן – לא לפרק
הרב נבון מציג חלופה יהודית להשקפה בדבר כוח ודיכוי ביחסים בין-אישיים. הוא מציין את העונש שהוטל לפי המסורת על חוה, בעקבות חטא עץ הדעת, "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך". על כך הוא אומר כי "התורה מכירה בכך שיש בחברה כוח ודיכוי, וזו תופעה מצערת, אבל הכוח הזה הוא לא נקודת המוצא ולא נקודת הסיום. נקודת המוצא היא 'ודבק באשתו והיו לבשר אחד', כלומר זוגיות בריאה ושמחה. נקודת הסיום היא אחרי המבול, אז מופיעה בפעם הראשונה המילה משפחה, כתיקון לכישלונות החברתיים".
התורה עצמה מתארת משפחות שבהן גבר אחד ומספר נשים.
"נכון, אבל חז"ל אומרים שהמודל הרצוי נלמד מסיפור אדם וחוה, שבו יש איש אחד ואישה אחת. במשנה ובתלמוד איננו שומעים על חכם שחי באופן קבוע עם יותר מאישה אחת. ההיתר לריבוי נשים הוא פשרה ביהדות, ולא אידיאל, ועם השנים היהדות הצליחה להתגבר על המצב הזה. כמו שהייתה חתירה לביטול מוסד העבדות, אנחנו רואים חתירה לעולם מונוגמי. מאות שנים לאחר מכן, במאה ה-11, רבנו גרשום מאור הגולה עיגן בתקנה את האיסור לשאת אישה שנייה".
הרב נבון טוען, בין השאר, כי מקור הכשל הערכי של תיאוריות הכוח והתקינות הפוליטית הוא בניסיון ליישם את תורתו של קרל מרקס, גם אחרי שזו כשלה בעולם הכלכלה. תלמידי-תלמידיו של מרקס העבירו את מלחמת המעמדות מעולם הכלכלה (קומוניזם) לעולם התרבות והשפה.
"ההיתר לריבוי נשים הוא פשרה ביהדות, ולא אידיאל, ועם השנים היהדות הצליחה להתגבר על המצב הזה. כמו שהייתה חתירה לביטול מוסד העבדות, אנחנו רואים חתירה לעולם מונוגמי"
אבל גם התורה רוצה לעזור לעניים ולחלשים.
"זו בדיוק הנקודה. התורה מחייבת אותנו לעזור לחלשים והיהדות היא שהמציאה את המושג צדקה, אבל התורה לא רואה בחברה שלנו מערכת משוכללת של דיכוי סדרתי, אלא להפך: את המקום שממנו צומחת עזרה לעניים. הסיוע לא מתבצע באמצעות פירוק החברה, אלא להפך – מתוך מוסדות החברה. הרמב"ם כתב שהוא לא ראה ולא שמע על קהילה יהודית שבה אין קופת גמ"ח (גמילות חסדים). כלומר, החברה היא זו שעוזרת, ולא זו שמאמללת. את הבעיות צריך לתקן, אך את החברה ומוסדותיה אסור להרוס".
15 ספרים ב-20 שנים
הרב נבון (49) הוא סופר ופובליציסט, ו"לא תקין" הוא ספרו ה-15. לאורך השנים פרסם אינספור טורים והפך למרואיין פופולרי בנושאי יהדות, בין השאר בזכות נכונותו להתייחס גם לנושאים נפיצים במגזר הדתי, ובהם הקהילה הגאה ומעמד האישה, ולהשמיע ביקורת על רבנים ואנשי ציבור קיצוניים. למעשה הדבר היחיד שעליו הוא לא מוכן לדבר הוא בן דודו, סגן השר לשירותי דת, מתן כהנא ("אתה יכול לשאול אותי עליו, אבל אענה שאני לא מערבב משפחה ופוליטיקה").
ברשימת האיסורים הפרטית שלו, יש גם הימנעות משימוש בווטסאפ. "החזקתי ווטסאפ במשך שבוע אחד", הוא מודה בחיוך, "גיליתי שאו שיהיה לי ווטסאפ – או שיהיו לי חיים, ומחקתי את האפליקציה". על השאלה איך הוא הצליח גם לעבוד, גם לנהל חיי משפחה וגם לכתוב ספרים רבים כל כך בתוך 20 שנים, הוא משיב: "זכיתי והתחביב שלי הוא העבודה שלי – בשעות הפנאי אני לומד וכותב".
במשך שנים כתב הרב נבון בטוריו ביקורת חריפה על התקינות הפוליטית שיצאה משליטה. "באוניברסיטת בראון שבארה"ב הזמינו להרצאה את וונדי מקאלרוי, שטענה כי בניגוד למדינות נחשלות שבהן תרבות האונס נסבלת ומקובלת, בארה"ב אין 'תרבות אונס'", הוא מספר. "בעקבות מחאה של סטודנטים פרוגרסיבים, האוניברסיטה הקימה 'חדר התאוששות', שבו מוזיקה מרגיעה, משחקי ילדים, שמיכות, כריות ופלסטלינה – עבור סטודנטים שלא היו בהרצאה, אך נפגעו מעצם קיומה. אלו אמורים להיות המנהיגים העתידיים של העולם החופשי, והם לא מסוגלים להתמודד עם העובדה שמישהי חושבת אחרת מהם".
"התורה לא רואה בחברה שלנו מערכת משוכללת של דיכוי סדרתי, אלא להפך: את המקום שממנו צומחת עזרה לעניים. הסיוע לא מתבצע באמצעות פירוק החברה, אלא להפך – מתוך מוסדות החברה"
למה לא להסתכל על הישגי התקינות הפוליטית?
"ביטול העבדות או הענקת זכויות לנשים נוצרו הרבה לפני התיאוריות של התקינות הפוליטית, מתוך ערכים בסיסיים של התרבות המערבית, שצמחה מהתנ"ך. זה מה שהביא אותנו לעולם המערבי העכשווי, שבו יש היום שוויון וחירות יותר מבכל חברה אחרת שידועה לנו – והעולם הזה מתואר היום כחברת עוול נוראה".
השפה כשדה מוקשים
נבון אומר כי "התיאוריות שתומכות בתקינות הפוליטית מאמינות שעמוד השדרה של החברה שלנו הוא מאבק כוחות דכאני, ושהזירה המרכזית לדיכוי היא השפה. הגישה הזו שופטת את השפה, לא מפרספקטיבה של עלבונות – אלא מתייחסת אליה ככלי להפעלת כוח. כל ביטוי תמים הוא תמיד ניסיון להפעיל כוח. על זה צריך לערער".
"ביטול העבדות או הענקת זכויות לנשים נוצרו הרבה לפני התיאוריות של התקינות הפוליטית, מתוך ערכים בסיסיים של התרבות המערבית, שצמחה מהתנ"ך. זה מה שהביא אותנו לעולם המערבי העכשווי"
האם התקינות הפוליטית מזיקה? "עצם ההשקפה הזו הרסנית יותר מההשלכות המעשיות שלה", הוא טוען. "העמדה הזו רואה את כל העולם כמלחמה של בני אור ובני חושך. זו תפיסה שלעולם לא תגיע לידי סיפוק. שוב ושוב מטהרים את השפה, וכשזה לא עוזר, אז אומרים שכנראה לא שינינו מספיק. החשיבה הפרוגרסיבית הזו רואה בכל מקום, בהגדרה, רק עוול, כוח ודיכוי – ובכל שפה ודיבור רק שדה מוקשים דכאני".
הרב נבון סבור כי החלופה נמצאת במקורות שלנו. "במקורותינו נוכל למצוא חלופה משוכללת להתייחסות הלא-בריאה של התיאוריות הביקורתיות לחברה שלנו, וניסיון להתמודד באופן הרבה יותר מועיל עם חסרונותיה של החברה", הוא מסכם.
