בקיץ 1944 חיסלו הגרמנים את גטו לודז' ושלחו את 70 אלף היהודים שנשארו במקום ישר לתאי הגזים באושוויץ. ההערכה היא שכיום נותרו בעולם רק עשרות בודדות של ניצולים מהגטו. כמה מהם הגיעו ללודז' כדי להשתתף בטקס לציון 80 שנה לחיסול הגטו.
ניצולת השואה חנה סבירסקי סיפרה בטקס איך חייה ניצלו בזכות הפולנייה זוסיה ליביך, שהוכרה כחסידת אומות העולם: "זוסיה הבריחה אותי מהגטו ועשתה הכול כדי להציל אותי בזמן שכל בני משפחתי נרצחו". סבירסקי אמרה עוד שהופתעה מאוד כאשר ב-7 באוקטובר התברר ש"העולם לא למד את לקחי השואה, ובמקום לעזור לישראל באה התפרצות בלתי רגילה של אנטישמיות". היא הוסיפה כי כיום יש פולנים רבים העומדים לצד היהודים וישראל.
לאחרונה עלתה לודז' לכותרות כשהעירייה החליטה להיכנע לקריאות אנטי-ישראליות ולמנוע מקבוצות הכדורגל של מכבי חיפה לשחק במגרש בעיר. שגריר ישראל בפולין, ד"ר יעקב ליבנה, גינה אז את ההחלטה. בלודז' יש גם כתובות גרפיטי אנטישמיות רבות, סוגיה שגם עליה התריע השגריר.
בטקס שנערך לזכר הנרצחים, בנוכחות ראשת העיר לודז' ונציגי ממשלת פולין, אמר השגריר ליבנה שבני משפחתו היו בגטו לודז' ונרצחו באושוויץ: "אחד מלקחי השואה הוא שאסור להיכנע לאנטישמיות. צריך להשתמש במשאבים ציבוריים כדי לקרב אנשים ולא להיכנע לפחד או לשנאה. קירות של בניינים צריכים לספר על המורשת המשותפת שלנו ולא להציג כתובות אנטישמיות. מעל לכול – אסור שיהודים יפחדו מהאנטישמיות, האנטישמים הם שצריכים לפחד".
שורדי השואה ומשתתפים רבים אחרים שהיו באירוע הודו לשגריר בחום על דבריו.
לודז' הייתה העיר השנייה בגודלה בפולין לפני מלחמת העולם השנייה, אחרי הבירה ורשה, וחיה בה הקהילה היהודית השנייה בגודלה – 231 אלף יהודים, שהיו יותר משליש מאוכלוסייתה הכוללת.
גטו לודז' הוקם באפריל 1940, כמה חודשים לאחר שהגרמנים פלשו לפולין. בתוך הגטו רוכזו יהודים מרחבי אירופה הכבושה וכ-5,000 צוענים. רבים מתושבי הגטו מתו בשל התנאים הקשים ובאוגוסט 1944 החליטו הנאצים לרצוח את אלו שנשארו בו, כ-70 אלף במספרם.
