שאלה:

כל חיי אני חייה בארץ - בת למשפחה מאמינה (אמנם לא דתייה, אך מסורתית). בשנתיים האחרונות חזרתי בתשובה, ואף התארסתי. לאחרונה התגלה לי שאני מאומצת והאמא הביולוגית שלי לא יהודייה. לאחר בדיקות ושאלות מול הרב נקבע שאני צריכה לעבור גיור בתהליך של שנה.
אני מבקשת לדעת: האם זה החלטה האחרונה? מה אעשה? פתאום הכל נעלם מחיי: גם גיליתי שאני לא יהודייה, למרות שאני מאמינה ויודעת שאף אחד לא ייקח את זה ממני , השידוך שלי בוטל, והכל התפורר לי מול העיינים.
למה לא מנסים לעזור לנו? הרב של הבחור פסק שאסור לו להיות אתי בקשר בכלל. אנחנו לא יכולים אפילו לדבר. אני מרגישה סוג ב'. זה מאוד אכזרי. האם ניתן לעשות משהו? איך אפשר לעזור לי? אשמח לקבל את תשובתך בהקדם (דנה, תל אביב).

תשובה:

דנה, שלום
ראשית, אני מצטער מאוד, משתתף בכאבך המוצדק, ומקווה שיימצא לך פתרון בהקדם. קשה להאשים מישהו במצבך, אולם העובדה שרק בבגרותך גילית שאת מאומצת, וגם שאינך יהודייה - הוא בהחלט דבר קשה מאד, וכיום מקובל לגלות בגיל צעיר ומוקדם את עובדת האימוץ.
עם זאת, את בהחלט לא צריכה להרגיש סוג ב'. להיפך, העובדה שאת מצטרפת מרצונך החופשי לעם ישראל היא דבר גדול שאפשר להשוותו לרות המואביה, שדבקה בעם ישראל וזכתה שממנה יצא דוד המלך.
אינני יודע מדוע החליטו מי שהחליט לבטל את השידוך שלך. כאשר תסיימי את תהליך הגיור – תוכלי להתחתן איתו כדת וכדין, אם עדיין תרצו זו את זה.
יש כאן בהחלט מבחן לאהבה ולנאמנות.
לעצם תהליך הגיור, מכיוון שאת כותבת שחזרת בתשובה ואת מקיימת מצוות – אפשר לקצר בהרבה את התהליך ולזרזו ואין צורך בשנה. לשם כך עלייך ליצור קשר עם מינהל הגיור או איתי, במייל זה: shapiras@bezeqint.net ונשתדל לעזור לך לפתור את הבעיה בהקדם.
בברכה ובהצלחה (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).