אחרי עשרות שנים של עליונות דמוגרפית, אופיה החרדי של בירת ישראל הוא כבר עובדה מוגמרת וידועה. אבל איך נראים יחסי הכוחות בין המגזרים השונים בתוך השכונות? נתונים חדשים הנחשפים היום (ו'), לקראת יום ירושלים שיחל במוצ"ש-ראשון, מלמדים על גודל ההתחרדות של האזורים שנחשבו עד לא מזמן לחילוניים מובהקים, ששיאה ב"מהפך" של מרכז העיר - כמעט 70% חרדים.
בשנים האחרונות הכניעו מצוקת הדיור והמחירים הגבוהים גם משפחות ירושלמיות שורשיות וותיקות, ורבים נאלצו לעזוב את הבירה לטובת ריכוזים חרדיים אחרים, כדוגמת בית שמש. מי שהצליח בכל זאת לשרוד ויכול להרשות לעצמו להישאר בעיר, נתקל בקושי אחר: השוק איננו עומד בקצב הגידול הטבעי - ולא ניתן למצוא דירות פנויות בריכוזי המגזר.
בתחילה פנו זוגות צעירים למגורים זמניים במחסנים ובחניונים, העיקר לחיות בקרבת המשפחה והקהילה, והשלב הבא היה יציאה לשכונות ה"רגילות" - דבר שגרר לעתים חיכוכים עם תושביהן הוותיקים, שראו לנגד עיניהם את אופי המקום משתנה.
שיעור תעסוקה נמוך גם ביחס למגזר
כעת, כאמור, לקראת יום חגה של ירושלים, מפרסם המכון החרדי למחקרי מדיניות דו"ח המצביע על היקף התופעה. מעיבוד נתוני מרשמי האוכלוסין וההשכלה, רשות המיסים ומשרד החינוך עולה כי מתוך 971,800 נפש המתגוררים בבירה, כמחצית מהאוכלוסייה היהודית וכמעט שליש מהכללית היא חרדית, ורבע מהחרדים בארץ מתגוררים בעיר.
בפילוח לפי שכונות נמצא כי לצד ריכוזי המגזר, בהם מתגוררים רובם, 81% מתושבי מעלות דפנה, 78.5% מתושבי נווה יעקב, 74.5% מתושבי רמת אשכול, 73.5% מתושבי רמות, ו-69% מתושבי מרכז העיר וממילא הם חרדים. גם בשכונות שהחלו להתחרד בשנים האחרונות יש כבר שיעור נאה של אוכלוסייה חרדית – 27% בקריית יובל ובגבעת מרדכי, 19% בגבעה הצרפתית, 14.5% בגילה, 13% בפסגת זאב ו-9.5% בקטמון.
מנתוני המכון החרדי עולה עוד כי שיעור התעסוקה בקרב החרדים בירושלים נמוך בכ-14% ביחס לממוצע הארצי במגזר - 57.3% לעומת 66.7%. ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל המחקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, התייחס לדו"ח ואמר: "הפסיפס המיוחד של ירושלים כעיר בירה מגוונת ורב-תרבותית מבטא את האתגר וההזדמנות ביצירת מרקם כלכלי-חברתי ייחודי, שיהווה מנוע צמיחה לכלכלת העיר ירושלים".
