תשעה חודשים אחרי אסון מירון – מסדירים מחדש את קבר רשב"י. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון אישרה באופן סופי את תוכנית המתאר למתחם, במטרה להתאימו לכמות המבקרים האדירה במקום ולתקן את הליקויים הרבים שנמצאו בו.
גיבוש התוכנית החל כבר לפני כעשור, אך בשנים האחרונות קידומה עוכב בידי שרי הפנים מש"ס, בלחץ הגורמים החרדים השולטים כיום באתר, שהתנגדו לכל שינוי. בעקבות האסון הכבד בהילולת ל"ג בעומר בחודש אפריל, וביתר שאת לאחר חילופי השלטון, החליטו שרת הפנים איילת שקד והשר לשירותי דת מתן כהנא להוציאה לפועל – ואתמול (יום ג') חתם עליה סופית יו"ר הוועדה המחוזית, אורי אילן.
תוכנית המתאר כוללת סלילת כבישים ודרכי גישה, בניית מקום הולם לתפילה וללימוד, הקמת תשתיות מים וחשמל, שימור היסטורי, הסדרת מתחמים למסחר ולתיירות ועוד – הכול במטרה להכשיר את האתר לבואם של כשני מיליון ורבע תיירים בשנה, 20% מתוכם בהילולת רבי שמעון בר יוחאי.
5 צפייה בגלריה
הריסת גשר דב במירון, המקום שבו אירע האסון. המבנים הלא-חוקיים יוסרו
(צילום: דוברות הרשות לאכיפה במקרקעין)
הכוונה היא לארגן את האתר מחדש בדגם מעגלי, באופן שבו המרכז ייועד לתפילה, המעגל השני – ללימוד תורה ולמסיבות "חלאקה", והשלישי – לעריכת סעודות ואירועים מיוחדים. בשלב הראשון, עד ההילולה הקרובה שתיערך בעוד ארבעה חודשים, יוסרו המבנים הלא-חוקיים הנמצאים במקום – תהליך שכבר נמצא בעיצומו, ולאחריה יואץ יישום התוכנית הגדולה. ההערכה היא כי בעוד כשנה יחלו העבודות בשטח, לאחר דיון בהתנגדויות והוצאת היתרי הבנייה, והן יסתיימו בתוך כשלוש שנים.
האדירכל העיד: "פטרו אותנו בזלזול"
לחתימה על תוכנית המתאר קדמה החלטת ועדת הפנים של הכנסת לפני כמה שבועות לקבל את הצעת השרה שקד לגרוע 145 דונם משמורת הטבע הר מירון לטובת פיתוח האתר – מה שסלל את הדרך לאישור הסופי. אדריכל התוכנית, ערן מבל, אמר באותה ישיבה כי שטח מבנה הקבר הקיים הוא כ-1,800 מ"ר בלבד, ועל גביו נבנו תוספות בנייה רבות – חלקן הגדול ללא היתר. הכוונה היא לפתח סביב המתחם שטחים פתוחים לשימושים שונים, ולשם כך תשונה תוכנית שאושרה בעבר להקמת בית מלון במקום בידי יזם פרטי, והיא תוסט לכיוון מושב מירון. כמו כן יוסדר שטח בית עלמין לתושבי המקום.
באוקטובר שעבר העיד האדריכל מבל בפני ועדת החקירה הממלכתית לעניין אסון מירון ותיאר את הלחצים שהופעלו עליו לגניזת תוכנית המתאר שחיבר. "בתקופה שאנחנו עבדנו הייתה אווירה שלכל מי שמתנגד לפיתוח שם יש גיבוי פוליטי", אמר. "כל הזמן נאמר לי: 'כמו שביטלנו את התוכנית הקודמת אצל אלי ישי, נבטל את התוכנית שלך אצל אריה דרעי'. כלומר הקשר בין שרי הפנים למה שקורה שם, לאנשים הכוחניים במתחם הזה, הוא נוכח כל הזמן". מבל הוסיף וטען: "זה לא תמים. התוכנית לא קודמה במשרד הפנים ויכלה להיות כבר לפני כמה ממשלות בתוקף ומאושרת... הייתה פגישה במשרד הפנים כדי לא לאשר אותה".
האדריכל סיפר כי כבר כאשר קיבל על עצמו את התפקיד אמרו לו שלושה מכרים חרדים "הישמר לנפשך" – ומהר מאוד הוא הבין למה. מבל גילה כי כבר הייתה תוכנית קודמת שבוטלה על ידי שר הפנים דאז, אלי ישי, ולאחר מכן שמע מאחד המתכננים שעבדו עליה על איומים שקיבל. לאחר שנפגש עם רבנים ואנשי ציבור חרדים, שכנע מבל את ועדת ההיגוי להגדיר את המקום כאתר דתי ולא תיירותי, ובזכות העובדה הזו זכה לאמון ולשיתוף פעולה במגזר – אבל גם זה היה לזמן מוגבל בלבד.
5 צפייה בגלריה
נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור, העומדת בראש ועדת החקירה הממלכתית
(צילום: יואב דודקביץ')
לדבריו, לגורמים השולטים בהר היה עניין שהוא יישאר מוזנח ומלוכלך ולא יוסדר. אחד מהם אמר לו במפורש: "אנחנו לא רוצים שאנשים כמוך יבואו. טוב לנו שזה יישאר עלוב". גם להקמת מרכז מבקרים סביב דמותו של רבי שמעון בר יוחאי וההיסטוריה של המקום התנגדו, משום ש"זה סממן חילוני". עוד סיפר כי כאשר ביקש להקים טריבונות קבועות ולנצל לשם כך את הפרשי הגובה הטבעיים בהר, גערו בו חברי ועדת החמישה המנהלת את המקום: "אתה לא תעשה פה תיאטרון כמו בקיסריה". בנושא הבטיחות העיד: "כשהיינו מציגים כל הזמן את הסוגיות האלה – פטרו אותנו בזלזול. 'הרשב"י מגן עלינו' - זו הקלישאה הכי נפוצה שם". את ההתנהלות במתחם הגדיר במילה אחת: "הפקרות".
