בחסידויות הגדולות מיישרים קו בימים האחרונים עם הרבנים הליטאים והספרדים בנושא הגיוס לצה"ל, ומורים לצעירים שמקבלים צו ראשון שלא להתייצב בלשכות הגיוס.
לפני כמה שבועות האדמו"רים של חסידויות גור, ויז'ניץ ובעלז החליטו שלא לצאת באמירות גורפות נגד המדינה ומערכת הביטחון, אלא להורות לתלמידיהם שמי שקיבל את הצו בשלב זה – כן יגיע לצו הראשון בלשכת הגיוס. האדמו"רים ביקשו לבדוק אם מדובר בהתייצבות לגיוס מלא או רק לרישום, כפי שהיה עד היום, כדי לבחון אפשרות של פטור בעתיד.
אך בימים האחרונים – אחרי שצה"ל הוציא אלפי צווים לצעירים חרדים – בגור, החסידות הגדולה בישראל ובעלת ההשפעה הרבה ב"אגודת ישראל", שינו כיוון והורו לצעירים שלא להתייצב בלשכות הגיוס. מי שנתן את ההוראה הוא הרב אברהם בנימין זילברברג, יו"ר ועדת החינוך של החסידות, שהעביר אותה לצעירים בגור, כמובן בהוראת האדמו"ר. לאדמו"ר מגור יש השפעה גדולה וגם חסידויות קטנות מושפעות מהחלטותיו.
גם בחסידות ויז'ניץ – שכאמור נקטה בהתחלה קו מתון יותר – האדמו"ר הצטרף לדעה הלוחמנית. האדמו"ר, השוהה בחופשה בבריטניה, אמר לחסידים כי "יחד עם כל בית ישראל כואבים אנו מאוד את המצב הקשה בארץ אשר זה עשרה חודשים נמצאים בצרה ובשביה בידי הצוררים, רבים נפלו בחרב ומצב המלחמה המתמשך גורם להמשך שפיכות דמים". עוד אמר: "התורה היא הערובה להצלת העם היושב בציון, קמו עלינו בגזירת גיוס איומה ונראה שמנסים לגייס לצבא לומדי תורה אשר תורתם מגינה על הארץ הזאת".
האדמו"ר מוויז'ניץ הוסיף: "על כן הוריתי לבני לצרף את חתימתו על קריאת הרבנים שלא להתייצב בשלכות הגיוס ואני מודיע כי אין להתייצב כלל. לא מבוגרים ולא צעירים המקבלים צו ראשון, ויש לנתק כל מגע עם שלטון הגיוס והצבא". עם זאת, בהמשך דבריו רמז האדמו"ר על אפשרות שינוי מדינות בעתיד, כשהוסיף: "אם יהיה שינוי בדבר ההתייצבות לצו ראשון אודיע בעניין זה לקראת חודש אלול".
בחסידות בעלז עדיין לא יצאו באופן רשמי בקריאה שלא להתייצב בלשכות הגיוס, אך גם שם מתרבים הקולות ליישר קו עם החסידויות הגדולות ולפרסם קריאה דומה.
בכך למעשה חסידויות אלה מצטרפות לקו של רבני דגל התורה ומועצת חכמי התורה של ש"ס, שקבעו כי בשום אופן אין להיענות לשום צו.
ואכן ההיענות לצווים נמוכה מאוד בקרב החרדים. אתמול הגיעו ללשכת הגיוס בירושלים שבעה צעירים חרדים בלבד, שקיבלו צו ראשון, ומאז התחיל צה"ל לשלוח צווים לאלפי צעירים חרדים – התייצבו עד היום 70 בלבד. ימי הצו הראשון לחרדים לוו במחאות סוערות של הפלגים הקיצוניים מחוץ ללשכות הגיוס. הם הזהירו את העוברים והשבים מפני כניסה ללשכות.