תקיעת שופרות כפר שילוח - כפר התימנים
(המועצה הציבורית כפר השילוח)
83 שנה אחרי שתושביו היהודים של "כפר התימנים" נאלצו לנטוש אותו, נערך היום (ב') לראשונה מנהג תקיעת השופרות בבית הכנסת העתיק שנותר במקום, בשכונת סילוואן במזרח ירושלים. ההשראה לחידוש המסורת: קטע מרומן על הכפר של הסופר ישראל זרחי, שהתפרסם ב-1948. "זה מחיה את אבי", הגיבה בהתרגשות הבת, כלת פרס ישראל נורית זרחי.
ביישוב, שידוע גם ככפר השילוח, התגוררו עולים מתימן מאז סוף המאה ה-19. בזמן מאורעות 1939-1936 נאלצו תושביו לנטוש אותו בלחץ הבריטים, ובית הכנסת "אהל שלמה" שנוסד ב-1885 ננטש אף הוא. לפני כ-20 שנה שבו יהודים להתגורר במקום, ובית הכנסת שב לפעילות מצומצמת.
בספר שנקרא "כפר השילוח", והתפרסם שנה אחרי שזרחי נפטר, הוא תיאר כיצד כל הכפר היה משכים לתפילות ולסליחות, כשהילדים שחששו שלא יתעוררו בזמן - היו קושרים את רגליהם לדלת. "וכשתוקעים בשופרות היעלים הארוכים והמפותלים נרעדת כל העדה כולה. וקול התקיעה עולה ונישא על פני העמק הירוק, מרחף על ההרים והדו מגיע עד העיר שבין החומות", כתב.
"תחושה שנבנתה עיר על תילה"
הספר התגלגל לידיו של יו"ר המועצה הציבורית כפר השילוח, עו"ד גדי בשארי, שסיפר: "הגיע לידיי עותק נדיר של הרומן המופלא הזה והחלטתי שזה יהיה לי להשראה. היום, 83 אחרי שהכפר פונה ויותר מ-70 שנה מאז נכתב הספר, ערכנו את המנהג עם המון שופרות, כפי שתיאר זרחי בספרו".
בשארי שיתף את נורית זרחי ביוזמה, והיא הגיבה בהתרגשות. "זה מדהים שנשאר משהו חי ממנו", אמרה. "אני לא יודעת עליו הרבה, כי הוא נפטר כשהייתי בת חמש. אבל הוא כתב על ירושלים, הוא היה מעורב בהוויה של העיר. תמיד הוא חיפש את השורש הציוני, ולדעתי כך הגיע לכפר השילוח. זה רק מוכיח שספרות שמתייחסת לחיים, יש בה חיים".
רבים מבני העדה התימנית נטלו חלק במעמד הסליחות, ואיתם שופרות תימניים שבהם תקעו בבית הכנסת העתיק במהלך אמירת הסליחות. "כפר השילוח הינו ההתיישבות הראשונה של העדה התימנית בארץ ישראל", אמר בשארי. במעמד המרגש השתתפו יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל - והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, אליקים רובינשטיין. עוד נטלו חלק: מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, נתנאל איזק, סגנית ראש העיר ירושלים, חגית משה - וחברי הכנסת קרן ברק ואופיר כץ.
המשנה לנשיאת בית משפט העליון לשעבר, השופט אליקים רובינשטיין, תיאר "התרגשות גדולה והוד קדומים, ותחושה שנבנתה עיר על תילה לראות בחידוש בית הכנסת העתיק ונתינת ביטוי למסורת העתיקה של התימנים", כדבריו. "מסירות הנפש הענקית שלהם להגיע לכאן בתקופה העותמנית ולחיות כאן, מעוררת השראה".
ח"כ אופיר כץ הביע אף הוא התרגשות להשתתף בתפילה. "כמה עוצמה יש בשמיעת שופר במקום שממנו גורשו יהודים לפני 83 שנים, וכיום חזרו ומתגוררים שם", אמר. "אלה הדברים שמחברים אותנו לשורשים ולמסורת של העם שלנו".
