מלכי ברקוביץ, אישה אורתודוקוסית עגונה מניו יורק, עלתה לכותרות לפני כחצי שנה כאשר נשות הקהילה הפעילו שביתת סקס כדי לנסות לשחרר אותה. לא בטוח שהשיטה הזו עבדה, אבל כך או אחרת, השבוע קיבלה ברקוביץ גט ויצאה לחופשי.
"זה רגע כל כך נהדר", אמרה ל-ynet עדינה סאש, הפעילה האורתודוקסית שנאבקת למען שחרור נשים עגונות בקהילה. "מלכי היתה בכלא 57 חודשים וביום שלישי שעבר, ב-1 בלילה, הצלחנו לשחרר אותה. זה ניצחון לכל הנשים".
ברקוביץ, בת 29, נולדה וגדלה בקריית יואל, מרחק של כשעה צפונית-מערבית מניו יורק. מדובר במקום שבו גרים כמעט 40 אלף איש מהזרם המחמיר ביותר בקהילה האורתודקסית – אחד המקומות העניים בארצות הברית עם שיעור עוני גדול פי ארבעה מהממוצע הלאומי. זהו למעשה "שטעטל אמריקני", כמו שם הספר שכתבו עליו הפרופסורים היהודים דייויד מאיירס ונעמי סטולזנברג.
כשברקוביץ הייתה בת 22 היא פגשה למשך 10 דקות גבר הצעיר ממנה בשלוש שנים, שעליו לא ידעה עליו כלום. "יש לו היסטוריה מתועדת של בעיות נפשיות קשות מאוד", אמרה סאש, "ואף אחד לא סיפר למלכי או הכין אותה. היא לא ידעה שהיא יכולה להגיד 'אני לא רוצה להתחתן איתו'. אבל אני גם מרחמת על הגבר, גם הוא היה בן ערובה של המשפחה שלו. הם כמו מיני מאפיה".
לפני כמעט חמש שנים נשברה ברקוביץ וביקשה גט. סאש, אקטיביסטית פמיניסטית שנולדה וגרה בברוקלין החרדית, לקחה חסות על העגונה ונפגשה עם עשרות רבנים. כששום דבר לא עזר, נותרו סאש ופעילות אורתודוקסיות נוספות עם נשק יום הדין: שביתת סקס.
"במציאות שבה לא מקשיבים לנשים, הדרך היחידה היא ללחוץ דווקא על הגברים לעשות משהו", אמרה סאש לפני כחצי שנה בריאיון ל"ידיעות אחרונות". "זה כלי נשק לנשים שחושבות שסקס ב'ליל המצווה' אחרי ההליכה למקווה, זה ייהרג ובל יעבור. כן, את חייבת ללכת למקווה כדי לעשות סקס, אבל מי אמר שאת חייבת ללכת ביום שלישי? ואם לא בא לך? תדחי ביום, תדחי ביומיים, או תחליטי שפשוט לא. זו גם דרך ללמד נשים שהגוף שייך לנו ואפילו אם אנחנו נשואות, רק אנחנו צריכות להחליט מה לעשות איתו".
סאש הוסיפה אז: "כבר בשבוע הראשון היו לנו 800 נשים וזה רק גדל. המטרה היא לתת לנשים אומץ ולגרום לכולן להבין שלא נפתור את המשבר הזה בלהיות נחמדות. שינוי לא קורה על ידי בקשות מנומסות, שינוי קורה כשמפעילים לחץ. לכעוס ולצעוק ולהיות אקטיביות זו הדרך היחידה להילחם בדיכוי כל כך עמוק".
לפי סאש, שביתת הסקס נמשכה עד שברקוביץ קיבלה את הגט, אבל היא לא יודעת אם זה מה שהוביל בסופו של דבר לשחרור שלה. "היו לנו כל מיני אסטרטגיות לנסות למצוא איזה סדק", היא מספרת. "כל המטרה הייתה להוביל ל-15 הדקות שנדרשו בסוף לשכנע את הבעל לשחרר את בת הערובה. הצלחנו למצוא מישהו שהבעל הקשיב לו ועזר לו להאמין שהשחרור של מלכי זה הרעיון שלו ושהוא עושה מצווה".
סאש סיפרה כיצד ברקוביץ מרגישה לאחר שקיבלה את הגט: "היא גם מאושרת וגם כבויה. צריך להבין שבדרך כלל נשים עגונות בקהילה הן מאוד אקטיביות ומנהלות את התיקים שלהן בעצמן, למרות שהן אימהות חד-הוריות וקורבנות של התעללות. אבל מלכי לא הייתה מעורבת בתיק שלה בכלל, היא ביישנית ועדינה ולא בנויה לזה, אז הגורל שלה נותר בידי הפטריארכים סביבה, עד שאנחנו התערבנו. מלכי ובעלה נפרדו עוד לפני הקורונה והיא למעשה הייתה בסגר מאז. דמייני את העומס הנפשי שהיה עליה. עכשיו אנחנו נעזור לה לחזור לחיים".
היא מקווה שהמאבק שהביא גט לברקוביץ יעזור לנשים נוספות בעתיד: "עד היום עזרתי לשחרר יותר מ-15 נשים שחיכו שנים, אבל התיק של מלכי לימד אותי כל כך הרבה והידע הזה יעזור לעוד מאות נשים עגונות".
