בספרו האוטוביוגרפי של המוזיקאי הארי בלפונטה שהתפרסם ב־2011, התגלה כי סביו מצד אביו היה הולנדי־יהודי. אבל עוד הרבה לפני הגילוי הזה, בלפונטה היה מחובר ליהדות ולישראל. הוא כיכב בהצגות ובמחזות זמר שנכתבו על ידי יהודים, הרבה להופיע באתרי נופש של יהודים בהרי הקטסקיל וביצע גרסאות משלו לשירים "הנה מה טוב ומה נעים" ו"ערב של שושנים".
אבל הייתה זו הגרסה ל"הבה נגילה", שאותה ביצע ב־1995 בעברית עם מבטא אוריינטלי כבד, שהעלתה אותו ואת השיר לגדולות, ופרצה את גבולות העם היהודי. "רוב היהודים באמריקה למדו ממני על השיר", אמר בלפונטה, "אני כנראה היהודי הכי מפורסם באמריקה". הוא נוגן באותן שנים באצטדיוני כדורגל באירופה, ומתעמלות השתמשו בו לתרגילי הקרקע שלהן.
לא ברור אם מותו של בלפונטה בגיל 96 באפריל האחרון הוא הגורם לכך, אבל "הבה נגילה" עושה קאמבק אדיר באירופה ובארצות הברית, כך פרסם אתמול (יום א') ה"ניו יורק טיימס". אצל היהודים באמריקה ובשמחות יהודיות בעולם כולו הוא שמר על מעמדו כל השנים, אבל עכשיו אפשר לשמוע אותו בברים, במסיבות, במועדוני לילה, רייבים ואצטדיוני ספורט. במסיבה לאחר מרוץ הפורמולה 1 במונאקו, גברים בטוקסידו ונשים בשמלות קוקטייל רקדו לצלילי שיר העם היהודי.
נכנס גם לפלייליסטים של די־ג'ייז נחשבים
את דרכו אל המיינסטרים האמריקאי הוא עשה לאחר שמשפיענים שמעו את השיר באיי נופש ומסיבות ביוון ובספרד. "כשניגנו את השיר הזה באיים האלה שמנו לב שכל הקהל קם לרקוד", אמרה ל"ניו יורק טיימס" בעלת מסעדה יוונית בניו יורק שמשמיעה את השיר באופן קבוע לקהל. לדבריה, פעמים רבות השיר מלווה בהרמת אורחים על כיסאות ובריקודי הורה סוערים. בשל ההצלחה המחודשת והעובדה כי הוא מתאים לריקודים, הוא נכנס גם לפלייליסטים של די־ג'ייז נחשבים באירופה. "זה מוזר", אמרה צעירה גרמניה ל"פורוורד", "כי יש פה הרבה אנטישמיות, ויהדות זה תמיד עניין כבד, אבל ברגע שעולה השיר כולם מחבקים אחד את השני ומתחילים לרקוד".
השיר נכתב והולחן ב־1918 בידי אברהם צבי אידלסון, שלקח שורות מתוך תפילות יהודיות, חיבר אליהן מלודיות חסידיות והפך את השיר ללהיט.