המבנה ההיסטורי של בית הכנסת בבחמוט, הופצץ בידי הרוסים וניזוק באופן קשה. המבנה, בן כ-150 שנה, שימש את הקהילה היהודית עד שנת 1923, אז הולאם בידי השלטון הקומוניסטי כחלק ממאבקו בדת. מאז עבר ידיים ונעשה בו שימוש מסחרי, אבל הקהילה היהודית המקומית הקטנה הרבתה לבקר בו, והוא מוכר כמבנה היסטורי גם בקרב תושביה הלא-יהודים של העיר.
בחמוט, שנמצאת בחודשיים האחרונים במוקד הקרבות בין האוקראינים לרוסים, ממוקמת במחוז דונייצק, שבירתו הנושאת את שמו נמצאת בידיים בדלניות כבר מאז 2014. עד לפרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה מנו יהודי בחמוט רק כ-50 נפש, מתוך פחות מ-80 אלף תושבים. כיום, על פי ההערכות, נותרו בה כ-20 אלף איש בלבד.
ב"פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה" אומרים כי רוב היהודים הצליחו לצאת מהעיר לפני תחילת הקרבות, ועם מרבית הנותרים אבד הקשר ומצבם לא ברור. כ-60% מהתשתיות בעיר נהרסו, וכן מספר רב של מבנים.
משואה לחורבן
עד לפני מלחמת העולם השנייה, כל תושב רביעי בעיר היה מזוהה כיהודי – ובעיר פעלו שני בתי כנסת, שהגדול שבהם הוא זה שניזוק בהפצצות. "הייתה לנו קהילה קטנטנה, אבל חזקה ומאוחדת", מספר ויטלי דוברוב, נשיא הקהילה היהודית בבחמוט, ששמרה על גחלת החיים היהודיים בסיוע שקיבלה מהפדרציה.
לדברי דוברוב, "כל כך כואב לראות העיר שלנו הופכת להריסות. בעוד כמעט כל חברי הקהילה פונו מוקדם יותר, כמה משפחות החליטו להישאר, למרבה הצער, ולא הצלחנו ליצור איתם קשר לאחרונה. אנחנו מתפללים לשלומם בכל יום".
הרב מאיר סטמבלר, יו"ר פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה ושליח חב"ד, אומר כי "קהילות באזור דונבאס ניזוקו באופן קשה מאוד מהמלחמה, עד שספק אם אפשר יהיה לשקם אותן, אבל אנחנו עושים כל שביכולתנו לעזור לאחינו גם באזורי הקרבות".
לפני המלחמה הפעילה הפדרציה משאית גדולה שכונתה "טנק מבצעים": בחורי ישיבה חבדניקים סבבו פעמיים בשנה ברחבי אוקראינה, ערכו ביקורי בית והעניקו סיוע לקהילות יהודיות קטנות כמו זו שבבחמוט, שם אין רב או בית כנסת קבוע.
הפעילות הקהילתית האחרונה בבחמוט התקיימה בחנוכה של השנה שעברה, זמן קצר קודם פרוץ המלחמה, וזה התיעוד האחרון מאירוע של הקהילה היהודית המקומית הקטנה, שהתפרקה כמעט לחלוטין בגלל המלחמה.
תחת הפסקת חשמל: ברית מילה
בוויניצה שבאוקראינה נערכה השבוע ברית מילה מרגשת, תחת הפסקת חשמל, לבנם של גנה ואלה אסתר קודרין. למרות המלחמה המתמשכת ושעות העלטה הרבות עקב הפגיעה בתשתיות העיר, הזוג לא ויתר – וביקש למצוא מוהל כדי לקיים את ברית המילה בזמן, לבנם בן שמונת הימים.
הרב מנחם מענדל כהן, רבה של העיר מריופול, הגיע במיוחד מישראל כדי לערוך את הברית בוויניצה. "לא פשוט להגיע מישראל לוויניצה בעת מלחמה כדי לעשות ברית. פעם היו טיסות והיום אין", מספר רבה של העיר, שאול הורוביץ.