מכתב מרגש שכתב דוד שפילמן – ילד יהודי פולני מגטו לודז' – ל"ילד בארץ ישראל", ואליו מצורף ציור של מפת ארץ ישראל שצייר הילד ב-23 בדצמבר 1940, מוצע במכירה פומבית למוזיאונים ולאספנים בבית המכירות הפומביות הירושלמי "דיינסטי".
מדובר בשני דפי מחברת. בראשון "מכתב אל הילד בארץ ישראל" בעברית, מתוארך לכ"ג בכסלו תש"א. בעמוד שאחריו איור יד של מפת ארץ ישראל עם ציון היישובים והערים המרכזיות בפולנית, שצייר דוד. מדובר בממצא נדיר ביותר מגטו לודז' ופריט היסטורי.
לא ברור מה עלה בגורלו של דוד שפילמן והאם שרד את השואה. שמו לא אותר, כך שעולה חשש שהוא נרצח בידי הנאצים. על פי התוכן והכתב ניכר שמדובר בילד, כפי הנראה בן כיתה א' שרק החל ללמוד לכתוב, והכין את המכתב כחלק ממטלה שקיבלו התלמידים לכתוב מכתבים לילדים בארץ ישראל.
דוד שפילמן לא ידע ככל הנראה למי הוא כותב, מלבד העובדה שהמכתב ממוען לילד בארץ ישראל. האופן שבו הוא מתאר את הגטו כמקום צפוף התאים בהחלט לזמן שבו נכתב המכתב – זמן שבו הצטופפו אל תוך הגטו קרוב ל-200 אלף יהודים. על פי מפת הגטו, רחוב Stefana Jaracza המצוין במכתב היה אחד הרחובות המרכזיים בגטו לודז'.
המכתב, שלא הגיע בסופו של דבר לארץ ישראל, נמצא באחרונה במרתף באזור לודז', בתוך מחברת עם מסמכים רבים שקשורים ליהודים. משם הוא הגיע לבית המכירות הירושלמי, בתוך מחברות אחרות של מסמכים שמקורם מגטו לודז'.
"המכתב המרגש של הילד הזה בלט בתוך הערימה. הילד כותב מתוך לודז' הצפוף ומדבר על הכמיהה שלו לבוא לארץ ישראל. מה יותר מרגש מזה. הוא מבקש מהילד הישראלי שיכתוב לו ואומר שזה ישמח אותו. אתה ממש רואה את עצבות הגטו מבין השורות. זה כל כך מצמרר בעיניי", אמר איתמר חי, מנהל בית המכירות דיינסטי. לדבריו, יש כבר התעניינות של מוזיאונים שמבקשים לרכוש את המכתב.
וזה לשון המכתב: "מכתב אל הילד בארץ ישראל. שלום לך ילד! שמי הוא דוד שפילמן מרחוב Stefana Jaracza 6 מ-Litzmannstadt הצפופה. אנחנו לומדים לדבר עברית וגם לכתוב. וגם לומדים לשיר בעברית. מחר חג החנוכה ואנחנו שרים שירים לחנוכה. הכנתי לך מפה יפה של ארץ ישראל. מה נשמע בארץ ישראל? ומה נשמע אצלך? אני מחכה שתכתוב לי ולקבל מכתב ממך, וככה אני אהיה שמח. וגם כתוב לי מאיזה עיר אתה או מושבה ומה מזג האוויר בארץ ישראל ואת שמך. אצלנו מזג האוויר קר מאוד וצפוף ברחוב. בקרוב נעלה לארץ ישראל ויהיה מספיק מקום לכולם. כתוב לי גם אתה על ארץ ישראל ועל חנוכה. להתראות בארץ, דוד שפילמן".
מתחת למכתב צייר הילד ציור של ספינה מפליגה על גבי גלי הים והכיתוב "לארץ ישראל". בעמוד שאחריו אייר דוד את מפת ארץ ישראל לצד הכיתוב "ארץ ישראל" ו"PALASTINA".
על פי הפקודה הגרמנית, עם הקמת גטו לודז' עברו לתוך הגטו כל בתי הספר העבריים בעיר, שבהם למדו 90% מהתלמידים היהודים. בשנת הלימודים הראשונה למדו בבתי הספר בגטו כ-11 אלף תלמידים, אך עם הזמן חלה ירידה משמעותית במספרם, ועד אמצע שנת 1940 למדו במקום רק כ-7,300 תלמידים.
מערכת החינוך כללה בית יתומים, בית ספר מקצועי, שני בתי ספר תיכוניים, בית ספר דתי, מחנות יום ובתי ספר יסודיים. תחילה נערך ניסיון לקיים את מערכת החינוך כפי שהייתה לפני המלחמה, אך מהר מאוד הפכה הזנת הילדים לאחד מיעדיה העיקריים. כבר בתחילת 1941 נסגרו חלק מבתי הספר בגלל המחסור במבנים בגטו, ואחרי חופשת הקיץ נסגרו כל בתי הספר.
תוכניות חינוך נוספות התקיימו בגטו, בהן תוכניות שניסו לשלב עבודה עם שיעורים. צעירי הגטו הקימו מספר מסגרות חינוכיות ותרבותיות, בהן "חזית דור בני מדבר", שעסקה בחינוך צעירים ואף חגגה חגים בגטו.
