דוח רשמי של אוניברסיטת קולומביה מותח ביקורת פומבית חריפה על המוסד האקדמי, על כך שלא התמודד עם אנטישמיות נגד סטודנטים ישראלים ויהודים בקמפוס. בדוח, שהוכן על ידי כוח משימה מיוחד של 14 חברי סגל ומתפרש על פני 91 עמודים, מתוארים מקרים של מאות סטודנטים שספגו איומים, נרדפו, הוטרדו, הותקפו וגם ספגו יריקות בפנים בשנת הלימודים האחרונה. הוא גם מתאר כיצד אנשי סגל רבים סירבו להאמין לתלונות הרבות, וחלקם אף שלחו את הסטודנטים שהתלוננו על אנטישמיות לייעוץ פסיכולוגי במקום לפעול כדי לעצור את התופעה, וניסו "למזער את חששותיהם", נכתב בדוח.
אוניברסיטת קולומביה בחודש מאי
הצוות, שכלל גם כמה פרופסורים ישראלים כמו גיל זוסמן, ראיין כמעט 500 סטודנטים ומצא כי באוניברסיטת קולומביה אירעו תקריות אנטישמיות במעונות, בכיתות, במועדוני הסטודנטים השונים, וגם ברשתות החברתיות. סטודנטית אחת, שהציבה מזוזה על פתח חדר המעונות שלה, הוטרדה על ידי סטודנטים שדפקו על דלתה מדי לילה ודרשו ממנה להסביר את מעשיה של ישראל. היא נאלצה לעבור מהמעונות, נכתב בדוח.
במקרה אחר, סטודנט ישראלי שתלה כרזות עם תמונות החטופים בקמפוס הותקף ולאחר התקרית הוגשה נגדו תלונת שווא. מחברי הדוח מציינים כי מספר תלונות השווא, המכוונות לסטודנטים ישראלים, גדל משמעותית במהלך אביב 2024.
תחת הסעיף "החוויות הייחודיות של תלמידים ישראלים" מצוין כי ישנם מאות תלמידים ישראלים במוסד, רובם שירתו בשירות חובה בצה"ל. "החוק של מדינת ניו יורק אוסר אפליה על רקע שירות צבאי", מזכירים מחברי הדוח ומפרטים על מקרה שבו פרופסור אמר לסטודנטית ששירתה במילואים בצה"ל שהיא משרתת ב"צבא של רוצחים". אשת סגל נוספת הציעה שלא לאפשר ליוצאי צבא ישראלים ללמוד בקמפוס.
סטודנט שכתב עבודת גמר על אמנים ישראלים דיווח שבכל פעם שהציג מצגת בסמינר על עבודת התזה שלו, מנהל הסמינר היה מסנן לעברו – "אני שונא את ישראל". מרצה אחר הקפיד לקרוא לישראל "כביכול מדינה" בכל פעם שהנושא עלה לדיון בשיעור וסטודנטים ישראלים בכיתתו "זכו לטיפול נורא במיוחד", וכן סבלו מחרמות ונידוי.
"מעבר לזה שלא שיתפו אותנו בפרויקטים קבוצתיים, היו תלמידים שאמרו לפרופסור שלנו שהם לא רוצים להיות איתנו באותו חדר", סיפרה סטודנטית לכוח המשימה. במקרה אחר, סטודנטים ישראלים התלוננו כי הפרופסור שלהם לספרות אנגלית העביר את השיעור שלו אל תוך מאהל המחאה הפרו-פלסטיני בקמפוס כאות הזדהות. "חלומותיהם של סטודנטים ישראלים ללמוד בקולומביה, מוסד של חינוך קפדני שהוקדש לדיון וגילויים, נופצו ואנחנו מרגישים שההנהגה עשתה נורמליזציה לאנטישמיות ולסנטימנט אנטי-ישראלי", אמרו הסטודנטים לצוות המשימה.
"השנאה לישראלים הגיעה לרמות מדאיגות בקמפוס", כתבו מחברי הדוח. "סטודנטים ישראלים גילו שהעוינות המתפשטת מקשה על הגישה לשירותים הכרחיים, אפילו לשירותי בריאות. סטודנטית ישראלית אחת דיווחה שכאשר הלכה למרפאת הקמפוס, אף אחד לא הסכים לקבל אותה והיא שמעה שיחה בין שני אנשי מקצוע בחדר אחר, שבו אחד אמר לשני 'שלא יתייחסו אליה כי היא ישראלית'".
בדוח מפורט גם מקרה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה, שבו חבר סגל כינה את תורמי קולומביה היהודים "קפיטליסטים לבנים עשירים", ש"סוחרים בכספי דמים" ו"הלבינו" כסף באוניברסיטה. סטודנטים יהודים שהלכו בקמפוס או בסמוך לו דיווחו שעקבו אחריהם, ירקו לעברם, תקפו אותם פיזית, ותלשו להם שרשראות מגן דוד מהצוואר. חלקם סיפרו כי כשהלכו בשבילי הקמפוס בניו יורק צעקו לעברם "7 באוקטובר עומד להפוך ליומיום עבורכם".
חלק מהסטודנטים נאלצו לעזוב מועדונים חברתיים וספורטיביים של האוניברסיטה, לאחר שמנהיגיהם חתמו על עצומות נגד ישראל או שיתפו בגלוי פרסומים כגון "ציונים לא רצויים כאן". אחרים התלוננו על כך שהגיעו לשיעור וחבריהם לספסל הלימודים לבשו כאפיות ואמרו להם בין השאר: "תחזרו לפולין", "ישראל גונבת איברים של פלסטינים" ו"ישראל היא הנאצי החדש".
אחד הסטודנטים היהודים העיד בפני כוח המשימה: "אנשים שישבת איתם בכיתה, שתית איתם, אכלת איתם צהריים וערב – למחרת הם אומרים שהם מקווים שכל המשפחה שלך תמות. זה קורע לב".
בדוח מתוארים גם מקרים של אנטישמיות שהופנתה כלפי סטודנטים יהודים שהצטרפו למאהל הפרו-פלסטיני: "סטודנט יהודי שהיה בצד הפרו-פלסטיני של ההפגנות כונה 'יודנראט', 'יהודי מחמד', 'אוטו-אנטישמי' ועוד".
צוות המשימה המליץ בדוח להרחיב את ההגדרה לאנטישמיות, כך שתכלול למעשה גם אפליה נגד ציונות או כל "עידוד אלימות נגד יהודים או ישראלים; הדרה או אפליה על בסיס זהות או מוצא יהודי או קשרים עם ישראל". נוסף על כך, הומלץ לאוניברסיטה להנחות מועדוני סטודנטים להימנע מהצהרות שאינן קשורות למטרותיהן, וכן להכשיר אנשי סגל ועוזרי הוראה לגבי אנטישמיות – באופן דומה למערך שהוקם נגד הטרדה מינית לנשים בקמפוס.
4 צפייה בגלריה
מחאת "הסרת שנאה בקמפוס" של פרו-ישראלים באוניברסיטה
(צילום: Spencer Platt / Getty Images North America / AFP)
"זוהי הזדמנות להכיר בנזק שנגרם ולהתחייב לבצע את השינויים הדרושים כדי להשתפר", אמרה הנשיאה הזמנית של האוניברסיטה, פרופ' קטרינה ארמסטרונג. היא נכנסה לתפקידה לפני כשבועיים, לאחר שפרופ' מינוש שפיק התפטרה מתפקידה במפתיע על רקע ביקורת על התמודדות קלוקלת עם המחאות הפרו-פלסטיניות בקמפוס.
אלא שהמבקרים טוענים שהמלצות הדוח החדש משקפות "גישה שטותית, שמבטיחה שהמאבק באנטישמיות בקמפוסים לא יהיה אפקטיבי". לדבריהם, האנטישמיות המודרנית היא לא תוצאה של חוסר השכלה, אלא תוצאה של מדיניות מכוונת של עוינות לישראל. סדנאות חינוך נגד אנטישמיות אינן מספקות פתרון אמיתי – המאבק באנטישמיות דורש צעדים ממשיים כמו פיטורים של אנשי סגל אנטישמים, ולא רק חינוך ללא אכיפה.
בתגובה לפניית ynet, דוברת האוניברסיטה, קנדל איסלי, הפנתה ליוזמה חדשה שהוכרזה השבוע על ידי הנשיאה החדשה ומטרתה "לשפר את האווירה בקמפוס בעקבות המתח הגובר עקב המלחמה בעזה". התוכנית כוללת הקמת קבוצות דיון בקהילת האוניברסיטה תוך תמיכה של הנהלת המוסד, ושיתוף בפרקטיקות המוצלחות שייווצרו.
לדברי ארמסטרונג, "היוזמה מתמקדת בהתמודדות עם המתחים שנוצרו על רקע הקונפליקט ועליית האירועים האנטישמיים והאנטי-פלסטיניים בקמפוס, במטרה לשמור על ערכי האוניברסיטה ולשפר את התחושות בקרב כל חברי הקהילה".
קולומביה אומנם נמצאת על המוקד, אבל התופעה מורגשת היטב גם בשאר חלקי מערכת החינוך של העיר. בסמוך לפרסום הדוח של צוות המשימה, מחלקת החינוך של ניו יורק פרסמה דוח חדש משל עצמה שמעיד על זינוק של 44% בדיווחים על בריונות בקרב תלמידי בית ספר יסודי, חטיבות הביניים והתיכונים הציבוריים בעיר. הסיבה לכך, לדברי מחברי הדוח, קשורה במידה רבה למלחמה ברצועת עזה.
על פי נתוני הסקר השנתי של מערכת בתי הספר הציבוריים בעיר, יותר ממחצית מהתלמידים מדווחים על הצקות והטרדות מצד חבריהם לכיתה – הנתון הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות. חלק ניכר מהדיווחים מתמקדים בהטרדות על רקע גזע, דת ומעמד הגירה. המלחמה ברצועת עזה, כמו גם ההגירה המסיבית לעיר ניו יורק, מסבירים בדוח, תורמות לעלייה ברמת המתח והאלימות בבתי הספר, כאשר תלמידים מרקע פלסטיני או יהודי חווים רמות גבוהות של התנכלות.
הדוח של מחלקת החינוך והדוח של קולומביה מצטרפים לזה של אוניברסיטת הרווארד מיוני האחרון, שבו כוח המשימה המיוחד שהוקם כדי לטפל באנטישמיות בקמפוס קבע כי סטודנטים ישראלים בהרווארד עומדים בפני "הדרה קשה", וסטודנטים אחרים סובלים בגללה מ"מבחני לקמוס פוליטיים", כדי להשתתף בפעילויות ומועדוני סטודנטים.
"מצבם של הסטודנטים הישראלים בהרווארד חמור, לעיתים קרובות הם נתונים ללעג ולהדרה חברתית", נכתב בדוח. "אפליה, בריונות או הטרדה המבוססת על אזרחותו הישראלית של אדם היא הפרה בוטה של מדיניות האוניברסיטה, ויש לגנותה מיד בפומבי ולהכפיף אותה לדין משמעתי מהותי". הצוות גם גינה את מה שהוא תיאר כ"דיווחים מטרידים" על חברי סגל ועמיתים להוראה בהרווארד המטרידים או מפלים סטודנטים "מפני שהם ישראלים או בעלי דעות פרו-ישראליות".
פורסם לראשונה: 15:51, 31.08.24
