כשברקע אווירה ציבורית מתוחה, הגיעה היוזמה השנתית של ארגון "ראש יהודי" לתפילה המונית בכיכר דיזנגוף ביום כיפור – והאירוע הפך למוקד התלהטות היצרים במאבק בין חילונים לדתיים בתל אביב. לאחר שבית המשפט דחה את העתירה בנושא, והגן על החלטת עיריית תל אביב למנוע הצבת מחיצה והפרדה מגדרית במרחב הציבורי, החליט הארגון לקיים את התפילה בכל זאת – "בדרך שבה תישמר ההלכה ויישמר גם החוק", כלשונו. מפגינים שהגיעו למקום מחו נגדם בקולניות וגרמו לכך שהמתפללים נאלצו לעזוב את הכיכר.
"יש ליברליות מזויפת ופנאטיות במסווה של ליברליות", טוען יו"ר ארגון "ראש יהודי", ישראל זעירא, בשיחה עם ynet. "מי שמובילים אותה היום הם שקמה ברסלר והפורום החילוני, שאומר שכל פעולה יהודית מאיימת על המרחב הציבורי. כאילו תל אביב שייכת לאבא שלהם ומדינת ישראל שייכת לאמא שלהם. זה ניסיון להשתיק ארגונים כמו ראש יהודי, שפועלים שנים רבות באהבה גדולה".
בעקבות האירועים, רבים חזרו לריאיון של זעירא לפני כשנתיים בערוץ 7, אז אמר בין השאר: "אנחנו גאים בהדתה שלנו ואומרים שהלוואי שכל הציונות הדתית תעסוק בהדתה". היום הוא מסביר: "כשאמרתי 'הדתה' זה היה בציניות. המילה הזו הומצאה בידי עיתון הארץ שרצה להוקיע הפצת תורה בעם ישראל. אתה יכול להעלות בדעתך שאדם מגיע לשיעור תורה שלא מרצונו ומיוזמתו? אנחנו פונים לצעירים חילונים מתל אביב שרוצים ללמוד על יהדות. אנחנו לא פועלים עם ילדים. אנחנו פועלים עם אנשים חכמים מאוד. אנחנו רק אומרים לציונות הדתית: תפסיקו לפחד מהיהדות שלכם. תפסיקו לפחד מהפורום החילוני. תפסיקו לפחד מאלה שמפחדים מדת".
באווירת הימים האלה, יש משהו שאתה מתחרט עליו? איפה טעיתם?
"לא טעינו. פעלנו לפי החוק. היינו עם רישיון מסודר לאירוע, וקיבלנו הפגנה לא חוקית שטרפדה את זה. לא הצבנו מחיצה פיזית".
דגלים הם לא מחיצה פיזית?
"ממש לא. הדגלים היו סמליים, היה רווח ביניהם והם לא מנעו מעבר. ההפגנה התארגנה הרבה לפני שידעו איזו מחיצה נציב, אם בכלל. הרסו לאלפיים איש את תפילת 'כל נדרי'".
העימותים בכיכר דיזנגוף במהלך תפילות יום כיפור בשל ההפרדה המגדרית
(צילום: יעל צ'כנובר, דנה קופל)
כשזעירא נשאל אם הארגון מתכוון לקיים את התפילה במקום אחר ביום הכיפורים הבא, בעקבות האירועים, הוא משיב: "אני לא יודע מה נעשה בשנה הבאה. נשב יחד ונחליט".
סערת הזמנת הרב לוינשטיין
ימים סוערים עוברים על זעירא, שבמקביל לתפקידו בארגון הוא מנכ"ל חברת הנדל"ן "באמונה". רק בשבוע שעבר נתקל במחאה חריפה נגדו ונגד הרב יגאל לוינשטיין ממכינת "בני דוד" בעלי, שידוע באמירותיו בגנות הקהילה הלהט"בית. "סביב שולחן השבת שלי מתארחים בכל שבוע בין שניים לשלושה להט"בים, באהבה ובלי שמץ ביקורתיות", הוא מצהיר. "לפחות שניים-שלושה מתוך שלושים איש, אנחנו מארחים הרבה. אף אחד לא יעז להגיד שאנחנו נגד אחים אהובים. אף אחד לא יעז לדבר סרה ולהגיד שאנחנו גזענים".
4 צפייה בגלריה
התפילה שנגדעה. "הדגלים היו סמליים, היה רווח ביניהם והם לא מנעו מעבר"
(צילום: מוטי קמחי)
ובכל זאת, למה בחרתם לארח באירוע את הרב לוינשטיין? הרי אתם יודעים שבעיני חילונים ולהט"בים הוא סדין אדום.
"יש ניסיון השתקה של רבנים שדעותיהם אינם ליברליות ודבריהם אינם מוצאים חן בעיני הפנאטים הליברליים. כדי להשתיק אותם הם נלחמים בארגון ליברלי אמיתי כמו ראש יהודי, שמזמין את הרבנים גם אם הוא לא מסכים עם כל מה שהם אמרו בעבר".
אז אתה באופן אישי, ישראל זעירא, מתנער מאמירות שמתייחסות להומוסקסואליות כאל "מגפה" שצריך "למגר"?
"אני לא חותם על כל מילה שהוא אמר, וגם לא מגנה. אני לא מתייחס לכל משפט כזה או אחר שאמר. אבל לא מוצא חן בעיניי לפסול אותו בגלל דעות שלו. אנחנו הפסקנו לשתוק".
"תל אביב היא הבית שלי"
בשנה שעברה התקיימה בכיכר דיזנגוף תפילה בהפרדה, כך מאז ימי הקורונה, ביוזמת עמותת "ראש יהודי". מספר ימים לפני יום כיפור, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את העתירה שביקשה לאפשר את קיום התפילה בהפרדה מגדרית, ותמך בעמדת העירייה נגד הצבת המחיצות המקובלות בתפילות אורתודוקסיות.
בסוף השבוע דחה בית המשפט העליון את הערעור שהוגש על ההחלטה. השופט יצחק עמית כתב את ההחלטה ואליו הצטרפו פה אחד השופטים יוסף אלרון וחאלד כבוב. "הזכות לחופש הדת והמצפון לשם קיום תפילה יהודית אורתודוקסית ביום הקדוש ביותר תחת כיפת שמי המדינה, או שמא כפייה דתית והפרדה מגדרית במרחב הציבורי? הסוגיה שלפנינו היא אחד הביטויים של המחלוקות המשסעות את החברה הישראלית", כתב עמית.
4 צפייה בגלריה
העימותים בערב יום כיפור. "ברירת המחדל היא איסור הפרדה מגדרית במרחב הציבורי", כתב השופט עמית
(צילום: מוטי קמחי)
לפי השופט עמית, "ברירת המחדל היא איסור הפרדה מגדרית במרחב הציבורי ואין כמו כיכר דיזנגוף להמחיש מרחב ציבורי מהו. ככלל, הפרדה מגדרית במרחב הציבורי מתקשרת בתודעה לאיסור אפליה, לפגיעה בשוויון ולהדרת נשים במרחב הציבורי". הוא סיכם, עם זאת, כי "טובה הסכמה רחבה מפסק דין. טוב היה אילו מאבקים מהסוג הזה לא היו מתנהלים תחת כותרות עקרוניות כל כך. טוב היה אילו לא נדרשנו למחלוקת שהובאה לפתחנו, אך משהובאה, איננו יכולים להתנצל מחובתנו לדון ולפסוק".
למרות הכתף הקרה מבית המשפט, זעירא נחוש להמשיך את פעילותו בעיר. "אני נולדתי בתל אביב, הייתי מתנחל 23 שנה, וחזרתי לתל אביב. זה הבית שלי, והשכנים שלי האהובים באים בהמוניהם לתפילת יום כיפור, אני מדבר על 95% מתפילה של 2,500 איש. זה סימן שיש ביקוש ליהדות", הוא אומר. "לצערנו הבריונות ניצחה, האלימות ניצחה, בדיוק כמו שבבית שני הסיקריקים ניצחו".
לפי אתר האינטרנט של הארגון, "ראש יהודי קם כדי לתת מענה לצימאון הגובר והולך לזהות יהודית". אתם מכריזים שהמטרה שלכם היא קירוב לבבות, אבל בשטח נראה שמתעוררת מחלוקת.
"עכשיו אתה הופך את הקורבן לאשם, כי נוצרת מחלוקת? באים בריונים ומטרפדים אירוע לגיטימי שעורר התרגשות בכל עם ישראל. רק בשנה שעברה המונים ראו את תקיעת השופר והתרגשו, ועיריית תל אביב אפילו שיתפה פוסט על התפילה בדף הפייסבוק שלה. כל הסיפור הוא שאנחנו במסע בחירות, וכרגע יש מאבק בין רון חולדאי לאורנה ברביבאי מי יותר אנטי-דתי".
