איה מרגלית, שליחת הסוכנות היהודית בדאלאס, ניצבת מאז 7 באוקטובר בקו הראשון של הישראלים הפועלים להביא את הסיפור הישראלי לעולם כולו. במשך ימים ארוכים היא התראיינה בכלי התקשורת המקומית בארצות הברית כדי לעורר מודעות לנושא החטופים, בהם חבריה מקיבוץ ניר יצחק וגם התלמיד שלה לשעבר, ארז קלדרון.
לפני שיצאה לשליחות, מרגלית הייתה המורה של ארז בבית הספר "שחר אשכול" במועצה האזורית אשכול, וחיה עם משפחתה בקיבוץ ניר יצחק. בשבת השחורה היא ליוותה את תלמידיה לשעבר בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית, "האהובים של איה", כשהיא רחוקה מהם אלפי קילומטרים. כעת היא הגיעה לישראל כדי לחבק אותם מקרוב. "הבטחתי שאבוא כשארז קלדרון ישתחרר מהשבי – וזכיתי לקיים את ההבטחה שלי", היא אומרת, ומבטיחה להמשיך ולפעול כדי לעורר מודעות עולמית עד שובם של כל החטופים הביתה.
איה יצאה בקיץ לשליחות של הסוכנות בקהילה היהודית בדאלאס, טקסס, יחד עם בעלה ושלושת ילדיהם. "בשנת 2015, אחרי צוק איתן, עזבנו את מרכז הארץ והצטרפנו כחברים לקיבוץ ניר יצחק, כי רצינו לגדל את הילדים שלנו בחיי קהילה", היא מספרת. במשך ארבע שנים – בין הכיתות ב'-ה' – היא ליוותה וחינכה כיתה של 27 תלמידים, בתוכם גם ארז קלדרון בן ה-12 שנחטף ב-7 באוקטובר לרצועת עזה. "הייתי איתם ברגעים היפים וברגעים הקשים, כשנפלו להם שיניים וכשהם נפצעו בכדורגל, כשהם נהנו בטיולים וגם כשעברנו יחד את כל סבבי הלחימה הבלתי-נגמרים".
כשיצאה לשליחות, ביקשו תלמידיה להשאיר את קבוצת הוואטסאפ של הכיתה, "האהובים של איה", פעילה. כך קרה שב-7 באוקטובר, בשעת לילה מאוחרת בדאלאס, היא ליוותה מרחוק את תלמידיה האהובים וניסתה לחזק אותם בשיאו של האסון שהתחולל בעוטף. "כשהתחילה המתקפה על ישראל בשבת בבוקר, התחלתי לקבל התראות של פיקוד העורף וכתבתי לתלמידים שאני אוהבת אותם, כמו שעשיתי בכל סבב קודם. מהר מאוד הבנתי שהפעם קורה משהו חריג", היא משחזרת. "בקבוצת הוואטסאפ של קיבוץ ניר יצחק ראינו דברים קשים מאוד, ומהר מאוד גם אופי ההודעות בקבוצה הכיתתית השתנה. ילדים כתבו שמחבלים חדרו ליישובים. התחלנו לקבל סרטונים קשים שבהם ראינו חברים מקיבוץ ניר יצחק וגם קרוב משפחה שלנו שנחטפו לעזה".
2 צפייה בגלריה
שליחת הסוכנות היהודית לדאלאס, איה מרגלית, עם חברי הכיתה שהיו תלמידיה בעוטף לפני שיצאה לשליחות
דרך אחד הסרטונים גילתה איה שגם אחד מתלמידיה, ארז קלדרון, נחטף ומוחזק בידי מחבלים. "מאותו רגע לא עצמתי עין. הופעתי בכלי התקשורת המקומיים ועשיתי כל מה שאפשר כדי לעורר מודעות לחטופים", היא מספרת. "את יום הולדתו ה-12 ציין ארז בשבי חמאס. הבטחתי לאימו, הדס קלדרון, שאני אגיע לישראל עם מתנת יום הולדת, כשהוא ישתחרר".
עכשיו היא זכתה סוף-סוף לקיים את הבטחתה. בתמיכה של הקהילה היהודית בדאלאס, היא הגיעה לישראל לפני ימים אחדים וארגנה בתל אביב מפגש מרגש עם כל התלמידים שלה, שזכו גם לראות את בן כיתתם ארז קלדרון בפעם הראשונה מאז חזרתו מהשבי. יום קודם לכן היא הספיקה לבקר את ארז בביתו ונתנה לו במתנה רחפן, שהביאה מארה"ב ליום הולדתו.
בסוף השבוע סגרה איה מעגל נוסף כשביקרה בקיבוץ אילות, לשם פונו חבריה מקיבוץ ניר יצחק. השבוע, לפני שתיפרד שוב מתלמידיה ותחזור לשליחות בארה"ב, היא תלווה את חברי קהילת "עמנואל" מדאלאס שמגיעים לביקור סולידריות בישראל, בשיתוף עם הסוכנות היהודית.
