נקודת החיבור בין הקהילה היהודית הלא-אורתודוכסית בארצות הברית ובין ישראל והיהדות הולכת ונשחקת: ב-15 השנים האחרונות נרשמה ירידה של 41% במספר הנרשמים לבתי ספר לעברית בצפון אמריקה. בתי ספר אלו מהווים מפגש בין תלמידים יהודים ובין היהדות, התרבות, השפה וישראל, והם השלמה של חינוך לא פורמלי שרבים בקהילה היהודית העניקו לילדיהם.
על פי דו"ח חדש, משנת 2006 ועד שנת 2020 כמעט רבע מכלל בתי הספר לעברית ברחבי ארצות הברית נסגרו. בנתונים אמפיריים מספר התלמידים הרשומים בבתי הספר האלה ירד מ-230 אלף בשנת הלימודים 2007-2006 לכמעט 135 אלף בשנת 2020-2019, ומספר בתי הספר ירד מ-2,000 ל-1,398 בהתאמה.
לדברי מחברי הדו"ח, The Jewish Education Project – ארגון ללא מטרות רווח שנתמך בידי הפדרציה היהודית של ניו יורק (UJA), מדובר בנורת אזהרה ליהדות ארצות הברית שגם הולמת את מגמת הצניחה בחברות בבתי כנסת וסגירה של מוסדות יהודים, ומהצד השני את העלייה בהתבוללות ותופעת ה"יהודים חסרי הדת" שמזדהים כאתאיסטים.
לאורך 53 עמודי הדו"ח הם מונים גם גורמים נוספים לירידה בהרשמה: משינויים דמוגרפיים לשינויים באופן שבו יהודים אמריקנים תופסים אנטישמיות או מתמודדים איתה, ועד לעלייה במספר התוכניות ללימוד עברית ותכנים יהודיים באינטרנט, כמו גם עלייה בהרשמה לבתי ספר יהודים פרטיים, שבהם לימודי יהדות או עברית הם חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים. מספר התלמידים בארה"ב שלומדים בבתי ספר יהודיים עלה בכ-90 אלף לאורך תקופת הדו"ח, ולפי עורכיו חלק ניכר מהגידול נובע מגידול האוכלוסייה בקהילות האורתודוקסיות, שבהן רובם המכריע של התלמידים לומדים בבתי ספר פרטיים.
על פי החוקרים, מדובר בנורת אזהרה ליהדות ארצות הברית שגם הולמת את מגמת הצניחה בחברות בבתי כנסת וסגירה של מוסדות יהודים, ומהצד השני את העלייה בהתבוללות ותופעת ה"יהודים חסרי הדת" שמזדהים כאתאיסטים
בתי הספר לעברית היחידים שצמחו בשנים האלה היו אלה בניהול חב"ד, ולמעשה נרשם זינוק של יותר מ-100% במספר הנרשמים אצלם. מהדו"ח עולה כי מתוך כלל תלמידי בתי הספר לעברית בשנת הלימודים 2020-2019, 10% למדו בבתי ספר של חב"ד, לעומת 4% בשנים 2007-2006. גם אחוז בתי הספר של התנועה עלה מ-13% ל-21%. מנכ"ל הארגון שחיבר את הדו"ח, דייוויד ברייפמן, הסביר את ההצלחה של חב"ד בכך שהצליחה לשלב את משפחות התלמידים בפעילויות בית הספר בצורה אורגנית.
"אחד הדברים שחב"ד באמת טובה בהם הוא פיתוח מערכות יחסים בין הילדים, המורים והמשפחות שלהם", אמר ברייפמן, "ואם יש מסר אחד שאולי צריך לקחת מכל זה הוא שבתי ספר לעברית לא צריכים להיות עסקאות חד-כיווניות. לא צריך להגיד לתלמידים מה הם 'צריכים לדעת' ו'צריכים לעשות' כדי להיות 'יהודים טובים'. בתי הספר צריכים ליצור חיבורים חיוביים וחזקים בתוך כלל הקהילה".
עם זאת למחברי הדו"ח חשוב לנפץ את "המיתוס שכל בתי הספר לעברית לא עובדים" וציינו כי הם עדיין הדרך המשמעותית ביותר שעוזרת ליהודים אמריקנים להרגיש מחוברים לעם היהודי. "אנחנו צריכים לראות את מגמת היעלמות בתי הספר האלה כקריאת השכמה", אמר ברייפמן. "כקהילה, האחריות היא עלינו. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה, ולכן המחויבות שלנו צריכה להיות מימון וטיפוח של המשאב החשוב הזה".
