עליית אחוזי ההצבעה בקרב החברה החרדית לא מעידה רק על הצבעת חירום, אלא בעיקר על הצבעת מחאה. לראשונה בהיסטוריה, הציבור החרדי השתתף בבחירות במחאה חברתית נגד מדיניותו של שר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן. על כך תעיד העלייה במספר המנדטים של המפלגות החרדיות, מ-16 מנדטים במערכת הבחירות הקודמת – ל-18 כעת.
לממשלת השינוי היוצאת הייתה הזדמנות חד-פעמית ויוצאת דופן להתחבר לציבור החרדי, שבחר באופן מסורתי להתחבר לבלוק נתניהו, ולהוכיח לו שאפשר לשתף פעולה גם בלי להיות חלק מהקואליציה. את ההזדמנות ההיסטורית הזו הפכה הממשלה היוצאת לשבר היסטורי. במקום להנהיג מדיניות של שינוי וחיבור אל החברה החרדית, נקטה הממשלה מדיניות של ניתוק, וגזרה על הציבור מיסוי מופרך ופגיעה במערכת החינוך ובמעונות היום.
כששר אוצר במדינת ישראל מונע מאלפי אימהות חרדיות לאפשר לילדיהן מעונות – הוא מונע מהן להשתלב במעגל התעסוקה. הוא לא פוגע רק באינטרס החרדי, אלא גם באינטרס הלאומי. כך גם כאשר שר שיכון מפקיע את ההקצאה של אלפי יחידות דיור בקריית גת מערב – אזור שנבחר, בין היתר, בשל קרבתו למרכזי תעסוקה – הוא למעשה מחריף את מצוקת הדיור, אך בעיקר מונע מאלפי חרדים להשתלב בשוק התעסוקה.
מחאה אזרחית בקלפי
מדיניות ממשלת השינוי לא הביאה לשינוי בהשתלבות בשוק העבודה, לא הביאה לעלייה במספרי המתגייסים לצבא ולשירות הלאומי, לא חילצה משפחה אחת מעוני – נהפוך הוא: מדיניות הממשלה ותדלוק אמירות מעליבות על מקומו של הציבור החרדי (במריצה, למזבלה) – הביאו למחאה אזרחית בקלפי.
מעשים אלה היו פסולים מבחינה כלכלית, כי הביאו להעמקת שיעורי העוני באוכלוסייה החרדית. הם היו פסולים מוסרית, כי הם השיאו גזירות על מגזר שבחלקו מעוט יכולת, שבקושי התאושש מהקורונה, והם היו פסולים פוליטית כי הציבור החרדי לא בהכרח הלך ימינה יותר מאשר הוא היה תמיד.
ההפחדות על זליגת קולות לבן גביר ולסמוטריץ' לא התגשמו. בניגוד להערכות שונות, נרשמה מגמה הפוכה של ירידה בהצבעה לציונות הדתית בערים החרדיות (בהן ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד). על פי הנתונים, רק 5.5% מהציבור החרדי הצביעו ט' בקלפי, לעומת הבחירות הקודמות שבהן הצביעו 6.2% מהציבור החרדי למפלגות הציונות הדתית. מאחורי הפרגוד בחר רוב מוחץ מהציבור החרדי ביהדות התורה ובש"ס.
מבחינה פוליטית, הממשלה היוצאת שרפה את כל הגשרים אצל הציבור החרדי, וקיבעה ברית, שמעולם לא הייתה קדושה, בין החרדים לבין מפלגות הימין שאינן הליכוד, ועל כן מעשה זה היה פסול ומטופש פוליטית.
שותפות פוליטית גם דרך האופוזיציה
כעת תקום ממשלה חדשה שתתמודד עם אתגר של הר ציפיות. ממשלה שאליה נושאת עיניים כל משפחה חרדית שלא מסוגלת לעמוד ביוקר התשלומים של החינוך העצמאי, ושמחירי הדיור משאירים אותה מאחור מבחינה כלכלית. הציבור חרדי נכון לתמורות היסטוריות, ואלה יקרו רק אם תתקיים הידברות והתפשרות היסטורית מצד הממשלה ומבצעי המדיניות.
הממשלה החדשה שתקום מקבלת אשראי גדול מאוד, והיא יכולה להיות ממשלת השינוי האמיתית לציבור החרדי. לא עוד מקח וממכר פוליטי, אלא טיפול יסודי ואסטרטגי בסוגיות הכלכליות והחברתיות הנוגעות לציבור החרדי בישראל. הגיע הזמן לתכנון ארוך טווח, כדוגמת 922 – תוכנית החומש לחברה הערבית. רב לנו ממאבקים, הגיע הזמן למעשה בליבת הנושאים הבוערים בנו.
מו"ל העיתון החרדי "משפחה", אלי פלאישלו שלוםלאופוזיציה יהיה תפקיד היסטורי גם כן – לא להרים יד באופן אוטומטי נגדנו. התיקון שגנץ והמחנה הממלכתי כל כך קיוו לו, לא חייב להתרחש משורות ממשלה משותפת, אלא משיתופי פעולה ומהסכמות דווקא מתוך האופוזיציה. במקום שבו השיקול הפוליטי יהיה המשני והשיקול החברתי יהיה הראשי – תיסלל הדרך להתקיימות של שותפות פוליטית.
הגיע הזמן שכל השחקנים הפוליטיים – עם כיפה שחורה, צבעונית או בלעדיה – יתחילו להסתכל על מדינת ישראל של היום וגם של המחר, ולהבין שהגיע הזמן להרכיב פסים לרכבת של ישראל 2050: תוכניות אסטרטגיות לחברה החרדית בכל תחומי הליבה. תוכניות שמכבדות את הערכים של החברה החרדית, ומסוגלות לתת לחרדים מענים חברתיים-כלכליים לטובת כלל האוכלוסייה בישראל.
- הכותב הוא היו"ר והמייסד של המכון החרדי למחקרי מדיניות
