מוסדות החינוך ה"ממ"ח" – הממלכתי-חרדי – הפכו מושא למאבק עיקש מצד ועדות הרבנים, המנהיגים הרוחניים והמפלגות החרדיות. אך למרות ההתנגדות למסלול, שמציע בתי ספר חרדיים המשלבים לימודי ליבה בפיקוח משרד החינוך, המסגרות החדשות זוכות להיענות רבה.
היום (ד'), א' באלול, נפתחה שנת הלימודים במוסדות התורניים ובמגזר החרדי. מספר התלמידים בממ"ח גדל השנה בעוד יותר מ-7,000 תלמידים חרדים, שהצטרפו לממ"ח מאז השנה שעברה. מדובר בכ-30 בתי ספר, 30 גנים ומאות עובדי הוראה שהצטרפו למסלול הרשמי, יהיו תחת פיקוח מלא של משרד החינוך וילמדו לימודי ליבה מלאים.
לשם השוואה בשנת תשע"ד (2013/14) היו 16 בתי ספר ממלכתיים-חרדיים, ובשנת הלימודים תשפ"ד (2023/24) היו 80 בתי ספר ו-250 גני ילדים עם 17,336 תלמידים. כך על פי נתוני משרד החינוך.
כאמור, מנהיגי המגזר החרדי מנסים להיאבק בתופעה. הרב הבכיר בזרם הליטאי, הרב דב לנדו, פרסם בחודשים האחרונים מכתב נוקב, שבו כתב בין השאר: "עניין החינוך הטהור של ילדינו היקרים היה תמיד בבת-עיניהם של רבותינו גדולי הדור זצ"ל ועמדו המה כחומה בצורה לבל יתערב בו זר. כעת שמועה רעה שמענו כי יש החפצים לקבל את תוכנית משרד החינוך, וחלילה חלילה להכניס מוסדות חינוך תחת הממ"ח. אוי לנו שכך עלתה בימינו. וזאת עליהם לדעת, כי מלבד הרעה שגורמים בזה לעצמם ולילדיהם, גורמים הם רעה גדולה לכלל הציבור החרדי".
גם במועצת חכמי התורה של ש"ס פרסמו מכתב דומה, ובו כתבו על "סכנת מוסדות הממ"ח, שכל מטרתם לפגוע במוסדות החינוך החרדי הטהור, ולגדל דור חדש בניגוד לכל מסורת החינוך", כלשונם.
למרות זאת, חסידויות מוכרות וקהילות משמעותיות החליטו לעבור לזרם הממ"ח, בין השאר שני בתי ספר גדולים בנתיבות השייכים לקהילתו של הרב חיים אברג'ל, בנו של הרב יורם אברג'ל. מדובר בכ-1,000 תלמידים שמוסדות הלימוד שלהם היו עד לאחרונה חלק מרשת החינוך של ש"ס.
"אנחנו צריכים לעשות את רצון השם ולא את רצון העסקנים", אמר אמר הרב אברג'ל כשהתייחס לסערה סביב החלטתו להעביר את המוסדות בהנהגתו למשרד החינוך. לדבריו, "מה שמפריע לעסקנות ולכמה חברי כנסת זה שפגענו להם בכיס. עכשיו, לא באתי לפגוע להם בכיס, שימשיכו להתפרנס בכבוד, אבל אי אפשר פוטר צדיקים כשעם ישראל נאנקים בעול הפרנסה. בש"ס אמרו לי 'עכשיו כולם יעברו', אמרתי להם: 'אם תתנהגו טוב, לא יעברו. אם לא תתנהגו טוב – טוב מאוד שיעברו'. אני שמח, ראיתי בממ"ח (הזרם הממלכתי-חרדי) דבר אחד שאהבתי מאוד – אין שם ביזוי של תלמידי חכמים, ושם (בבתי הספר החרדיים) ראיתי ביזוי של תלמידי חכמים. לא לקחו בחשבון כמה זה חמור, שעל זה חרבה ירושלים".
מעבר לקהילה זו, גם חסידויות שורשיות ומוכרות עשו את המעבר של מוסדותיהם לרשת הממלכתית – בהן צאנז, ויז'ניץ, בויאן, ביאלה וקרלין.
כחלק מהנסיון להיאבק במגמה, בש"ס הגישו הצעת חוק לפני כחודש שביקשה להערים קשיים על המעבר של מוסדות חינוך מרשת לרשת. בין היתר ביקשו שהמעבר יאושר במספר ועדות בתהליך ממושך ורק אחריו יצטרך אישור של שר החינוך. בשל פרסום ההצעה והביקורת עליה, הוחלט במפלגה למשוך את ההצעה.
ח"כ משה טור-פז (יש עתיד), המכיר את הנושא לאורך שנים ומלווה חלק מהמוסדות במעבר למשרד החינוך, אמר ל-ynet כי "הממ"ח צומח מלמטה. מהשטח. למרות שהפוליטיקאים החרדים עושים הכול כדי להכשיל אותו. גפני צעק עליי בוועדת החינוך שאין כזה דבר ממלכתי חרדי, יש או חרדי או ממלכתי. אבל המציאות מוכיחה ההפך. סייעתי להקמה ושימור של כמה ממ"חים שנפתחו השנה וכל עוד אין נבחרי ציבור חרדים שייתנו מענה לציבור הגדל והולך הזה, אהיה להם לפה בכנסת ישראל".
