הכבוד שחולקים לסוכן המוסד ופורץ הדרך לעלייה מאתיופיה
(צילום: ירון ברנר)
"קריאת רחוב על שם אבא זו הנצחה מצוינת, אבל הנצחה אמיתית צריכה להתקיים במסדרונות מערכת החינוך ובאקדמיה, שם טרם עשינו דריסת רגל": את הדברים אומר בנימין אקלום, בריאיון לאולפן ynet, לאחר שלראשונה בישראל נקרא רחוב על שם אביו, פרדה אקלום, מי שזכה לכינוי "משה רבנו של העדה האתיופית".
אקלום, איש חינוך יהודי אתיופי, סוכן המוסד ופורץ הדרך של העלייה מאתיופיה לישראל דרך סודן, נפטר כבר לפני 12 שנים – אבל המורשת הציונית שלו עודנה חיה. בעיריית עפולה החליטו להנציח את המנהיג שהכין את התשתית למבצע שלמה, ולקרוא לרחוב בעיר על שמו.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- מבט אל הסוף: כשגוג ממגוג יפשוט על ישראל/ פרופ' רוחמה וייס
אף ששמו מוכר לכל אחד מיוצאי העדה, הרי שבקרב הישראלים מדובר בדמות אנונימית למדי. אקלום נולד לאיש עסקים מצליח, רופא ושופט, שהעמיד את החינוך כערך מרכזי במשפחה, והוא בעצמו בוגר המכללה למורים באדיס-אבבה. ביוזמתו של אקלום הוקמו כבר בשנות ה־70 שני בתי ספר יהודיים בתיגראי.
"אבא מכר את טבעת הנישואים"
בשנת 1977, כשממשלת ישראל חתמה על הסכם סודי להעלאת יהודי אתיופיה בתמורה לנשק ישראלי, שימש אקלום בתור איש הקשר ששלח משפחות מצפון המדינה לבירה, ומשם ישירות לישראל. כ-200 יהודים עלו אז לישראל מאתיופיה, עד לשלב שבו שר החוץ דאז, משה דיין, חשף את הסכם הנשק - ועורר את זעמה של הממשלה האתיופית.
"מאז אבא וחבריו נחשבו לבוגדים בארצם, והוטל עליהם גזר דין מוות", מספר בנו. "כשהייתי בן שלושה חודשים, אבא הבין שאין מנוס ושהחרב מתנופפת מעל צווארו, והוא נס על נפשו לסודן של אז, שמהווה מוקד עלייה של פליטים מרחבי אפריקה".
לאחר מסע של כ-900 קילומטרים מאתיופיה לחרטום, מצא מצא אקלום מקלט בסודן וחי בה על נדבות. "בסוף הוא מכר את טבעת הנישואים, ובכסף שקיבל תמורתה, שיגר מברקים", מספר הבן, "האחד לז'נבה, השני שוגר למי שייצג את ישראל באותו הסכם נשק באתיופיה, חיים הלחמי ז"ל. המכתב הגיע לצלב האדום בז'נבה ומשם לישראל, היישר לשולחנו של ראש המוסד דאז, יצחק חופי, שזימן אליו את אנשי המוסד, דני לימור בראשם, ושלח אותם לאתר את אבא שלי בסודן, לראות אם יש חלופה להעלאת יהודים מאתיופיה".
פורץ הדרך, תרתי משמע
בנימין (בני) אקלום מספר כי "אבא גויס למוסד בתחילת 1980, וסלל את דרכה של העלייה המבורכת מאתיופיה לישראל. הוא היה הישות המודיעינית בסודן עם איש המוסד, דני לימור, ויחד הם בנו את התשתית המבצעית למבצע משה".
אקלום למעשה, הוא מי שגילה את נתיב הבריחה מאתיופיה לסודן, והוציא בו את הקבוצה הראשונה. בעקבותיו יצאו אלפי יהודים בהמשך, והוא שנתן למוסד הישראלי את הרעיון כיצד להוציא את היהודים מאתיופיה,.
בסוף פעילות ענפה והעלאת אלפי יהודי אתיופיה לישראל, עלה גם אקלום עצמו והתגורר בבאר שבע. בינואר 2009, כשהוא בן 59 בלבד, פרדה אקלום הלך לעולמו בזמן שביקר באדיס-אבבה. הוא הותיר אחריו שמונה ילדים וארבעה נכדים.
"תוכנית הלימודים נשארה במגירה של בנט"
ועדת השמות של עיריית עפולה קיבלה את הצעתו של חבר מועצת העיר, דני דסטה, ובסוף השבוע חנכה רחוב בעיר על שמו של פרדה אקלום ז"ל. אבי אלקבץ, ראש עיריית עפולה, אמר כי "מטרת ההנצחה היא שהדור הצעיר יכיר את התרומה האדירה של אקלום לבני העדה ולמדינת ישראל כולה".
"שמחתי מאוד", אמר בהתרגשות אקלום הבן. "מגיע לאבא שיזכרו את כל הטוב שעשה באומץ. כל החלטה להנציח את פועלו של אבא היא חשובה, ועפולה היא העיר הראשונה בישראל שקוראת רחוב על שמו. ערים דומות יפעלו בקרוב להנצחתו".
אקלום מצר על כך שהסיפור הזה, כמו תולדות הקהילה ככלל, לא נלמד במערכת החינוך. "היום יושב על כס ממשלת ישראל מי שכשר חינוך הגה את תוכנית ההכנסה של קהילת יהודי אתיופיה למערך הלמידה", הוא אומר על נפתלי בנט. "זה לא בוצע אלא נשאר כתוכנית מגירה".
