איך בונים סוכה?
(צילום: ירון שרון)
"בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל יישבו בסוכות. למען יידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה' אלוהיכם" - כך מצווה התורה בויקרא כ"ג, וחכמינו קבעו כיצד לקיים המצווה הלכה למעשה.
מי חייב?
למרות ההכללה "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות", מצוות סוכה נחשבת ל"מצוות עשה שהזמן גרמה, שהנשים פטורות ממנה". ועם זאת, ברוב בתי ישראל הנשים שותפות למצווה, ולפי הפסיקה האשכנזית הן אף יכולות לברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה".
ועוד מדריך לבניית סוכה
עוד פטורים מן הסוכה כל אלו שמצטערים בישיבתה: חולים, שלוחי מצוה, חיילים, אנשי רפואה בתפקיד וכיוצא בזה. גם חייבי בידוד לא יוכלו לשבת בסוכה. עם זאת, המנהג הוא שלא לסמוך על ההיתרים והפטורים ולקיים את המצווה בשמחה ובחיבה, אלא אם כן ממש קשה - אם מפני פגעי מזג האוויר בסוכה, ואם מפני קושי בריאותי או סיכון ממשי – שאז הפטור גמור. אין צורך לשבת בסוכה בגשם שוטף.
מתי חייבים?
בלילה הראשון חייבים לאכול כזית לחם בסוכה, לצאת ידי חובת המצווה. בכל יתר הימים – חייבים רק כשאוכלים סעודה של לחם. המהדרים – משתדלים לאכול ולשתות רק בסוכה, ואפילו לא שותים כוס מים מחוץ לסוכה. שינה בסוכה היא חובה גמורה, לא פחות מאכילה, אבל במשך הדורות התפשט מנהג שלא ישנים בסוכה. החל כנראה בחוץ לארץ, בגלל הקור, בגלל השכנים הגויים הלא-מפרגנים, ועוד סיבות. בארץ חוזר ומתפשט המנהג לישון בסוכה.
כמובן, כמו בעניין האכילה, אם קר, לא נעים, יתושים, רעש – אין חובה לישון בסוכה בכל מחיר, אבל כדאי לבנות סוכה מתוכננת מראש כך שתהיה גם אפשרות לשינה. בכל שאר היום – לא חייבים, אבל רצוי, וחסידים המהדרים במצוות הסוכה, נמנעים מלצאת ממנה כל ימי החג, ומשתדלים לעשות בה הכל. כמובן, את השירותים והמקלחת אין מכניסים לסוכה. וגם המטבח וכלי הבישול שלו, אין מקומם בסוכה.
אז איך בונים סוכה?
יש סוכה מינימליסטית, סוכה כשרה, וסוכה מהודרת. אין גבול עליון להידורים. הסוכה המינימלית, שפחות ממנה אינה סוכה – גודלה לפחות 56X56 ס"מ, וגובהה לא פחות מ-80 ס"מ. יש לה שתי דפנות שלמות, והשלישית ניצבת לאחת מן השתיים הקיימות – ברוחב 8 ס"מ (לפי השיטה המינימליסטית בהגדרת טפח – שמונה ס"מ).
הסכך צריך לכסות את רובה, אסור שתהיינה בו פרצות ברוחב של יותר מ-24 ס"מ. הסכך צריך להיות עשוי מצמחים בצורה הקרובה למצבם הטבעי, שלא עברו עיבוד והותקנו להיות כלים. ובלשון המשנה: "גידולו מן הארץ" ו"אינו מקבל טומאה".
הדפנות אינן חייבות להיות קיר רצוף, אלא די ברצועות מתוחות (לאורך או לרוחב) שבין כל אחת ואחת מהן אין מרווח העולה על 24 ס"מ. גם הגובה של הדופן מעל הקרקע אינו יותר מ-24 ס"מ, והגובה הכללי שלה לא פחות מ-80 ס"מ, כאמור.
קופסית כזאת, קלה להתקנה, יכולה לשמש כל משפחה מטיילת בשטח. אפשר לייצר סוכה כזאת בשטח, ואפשר לקחת אותה מקופלת בתא המטען של המכונית, לפרוס אותה בשעת האכילה או השינה, ולקפל בסיום. לא שונה מאהל סיירים.
מכאן ומעלה – אין גבול להידורים כאמור. אך יש גבול למידת ה"קבע" של הסוכה. אי אפשר שהסוכה תהיה גבוהה מעשרים אמה (4.8 מ'), לפיכך - אי אפשר לבנות סוכה בתחתית חלל המדרגות בבניין ולקבע את הסכך על פתח גג הבניין למעלה. אם הסכך גבוה מן הסוכה שלוש קומות – אינו סכך. הסכך חייב להיות פשוט – לא מעובד ככלי, לא אטום כתקרת בית. המחצלות הנמכרות כיום לשם סכך – כשרות, אולם מחצלות מעובדות יפה, שנועדו להסבה ולקישוט – לעתים אינן כשרות לסיכוך.
בשאלה עד כמה מותר להשתמש בחומרים הפסולים לסיכוך כדי ל"העמיד" –לייצב ולחזק את הסכך, יש דעות שונות. המנהג הרווח הוא שלא להניח את הסכך על מוטות מתכת הפסולים לסיכוך אלא על גבי מוטות עץ כשרים, שהם מונחים על גבי מוטות המתכת של ה"סוכה לנצח" או קירות הבית וכדומה.
הלכות מרכזיות
מתוך הפרטים המרובים הקיימים בהלכות סוכה וסכך, נסקור כמה מן המצויים שבהם.
רוח מצויה: הסכך והסוכה אמורים להיות עמידים ברוח מצויה. אם הדפנות עשויות בד, יש לחזקן כך שלא יתנודדו מדי ברוח, הסכך צריך להיות קשור או כבד דיו כדי לא להתעופף – וגם מענפים שלא יתיבשו ויתפוררו במשך החג.
גג: הסוכה אמורה להימצא תחת כיפת השמים, ולא מתחת לעצים או לגג בנוי. אם הסוכה בנויה מתחת לגג נפתח – צריך לבנות את הסוכה כשהגג פתוח, ולא לפתוח את הגג אחרי בניית הסוכה. אפשר לסגור את הגג כשיורד גשם, אך צריך לשים לב לחזור ולפתוח אותו כדי לקיים מצוות סוכה.
תקרה וקישוטים: ראוי להימנע מלתלות קישוטים רחבים או לתמוך את הסכך בקורות רחבות מ-32 ס"מ (ארבעה טפחים) כי הם גורעים מן הסכך והיושב תחתם כמי שאינו יושב תחת סכך.
קישוטים: חלק מן ההידור של מצוות סוכה הוא הקישוטים. מנהגים מגוונים ורבים בדרך קישוט הסוכה. כדאי לשים לב לא להשתמש לצורך הקישוט במיני מאכלים שנשחתים מן התלייה בסוכה, ולהזהר מבזיון של פסוקים וכתבי קודש.
שותפים: אפשר לבנות סוכה בשותפות, אפשר להכנס לאכול בסוכה של חבר או של הציבור בהנחה שאדם שמח
שיעשו מצווה ברשותו – אך אם זו סוכה העומדת ברשות פרטית סגורה, יש לבקש רשות הבעלים.
בניית הסוכה ופירוקה: את הסוכה צריך לבנות לפני החג, ולפרק – אחריו. אסור לבנות סוכה בחג עצמו או בשבת, אבל מותר לבנותה לצורך החג בחול המועד. ואף חובה לעשות כן אם אין סוכה לאכול בה.
ברכה: מברכים "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לישב בסוכה" כל פעם שאוכלים בה. יש הנוהגים שמברכים רק כשאוכלים לחם, ויש המברכים גם כשאוכלים מיני מזונות ושותים יין. על ישיבה בסוכה ושינה אין מברכים, ולכן הרוצה לברך על הישיבה בסוכה נוטל דבר מאכל, מברך עליו ומתכוון גם להמשך הישיבה בסוכה. לא צריך לחזור ולברך כל פעם כשנכנסים ויוצאים, אבל אחרי הפסקה ממושכת, כשחוזרים לסוכה, צריך לברך.
פורסם לראשונה: 21:18, 19.09.21
