התגלו מסמכים נדירים השייכים ליהודים מכפר השילוח
(צילום: משי בן עמי)
צרור מסמכים מרתק, המספק הצצה ואישוש נוסף להיסטוריה היהודית שכמעט ונמחקה ב"כפר התימנים", התגלה במקרה כשעו"ד רונן כהן סעד את אמו החולה. "מצאתי את שקית המסמכים המדהימה הזאת", הוא מספר, בריאיון לאולפן ynet. "מיינתי אותה, פרמתי מסמך מסמך בתוך שלל של מסמכים מקומטים ומצהיבים. לא את כולם הצלחתי עדיין לפענח, אבל מתוך מה שראיתי, גיליתי דברים מרתקים".
כהן הוא צאצא למשפחה שגרה במה שמוכר יותר כ"כפר השילוח", ועוד יותר כסילואן. אלא שכהן ומשפחתו לא שוכחים כי במקום התגוררו אבות-אבותיהם שעלו מתימן במאה ה-19, וחשקו לגור "קרוב לבית המקדש", פרצו פרעות תרצ"ו-תרצ"ח שסופן ברצח היהודים עד לגירוש הסופי של יהודי הכפר, בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת.
קראו עוד בערוץ היהדות:
"כל המשפחה מצד אימי וגם היא עצמה, נולדו בכפר השילוח, וכל השנים שמענו סיפורים על הכפר, שממנו הם עברו לנחלת אחים", הוא מספר. "בכלל, כל הסיפור של יהדות תימן הוא פיסת היסטוריה מרתקת על גלות שהייתה בכמיהה לעלות לירושלים – עד לקליטתה הנפלאה בסיוע ישראל דב פרומקין, המוציא לאור של עיתון 'החבצלת', שהקים בשלהי המאה ה-19 את עמותת 'עזרת נידחים' שסייעה לעולי תימן".
סבא ביקש להציל את חומרי הגלם
סיפורו של כפר התימנים מתחיל בשנות ה-80 של המאה ה-19, אז מתיישבת הקבוצה הראשונה של עולים מתימן במקום, שגרים במערות פתוחות בהר הזיתים, מתוך שאיפה להיות קרובים לבית המקדש. העמותה שהקים פרומקין תיווכה בין עולי תימן ליהודי שתרם את חלקת האדמה – שטח לא מיושב ומרוחק באותה התקופה מבתי האוכלוסייה הערבית.
כך החל כפר התימנים, שבשיאו אכלס גם משפחות אשכנזיות שהתלבשו כתימניות אלא שבמאורעות תר"פ (בראשית שנות ה-20 של המאה הקודמת) ומאוחר יותר במאורעות תרפ"ט הידועות לשמצה, פרעו בהם הערבים. התושבים ניצלו אז הודות לשכניהם הערבים שהחביאו אותם בבתיהם. ואולם ההנהגה הבריטית השלטת בארץ באותם הימים, לא חדלה מניסיונות לפנותם, ולא הגנה על היהודים, גם לא בפרעות תרצ"ח, שלאחריהן אולצו היהודים לעזוב את בתיהם. רכושם נבזז ובתיהם נהרסו.
מזל כהן לבית טביב, שהייתה לוחמת בפלמ"ח ואף הייתה מועמדת להדלקת משואה, שמרה בחפציה את התעודות המוכיחות, בין היתר, את שייכותה של המשפחה לכפר השילוח. המסמכים כתובים כולם בכתב רש"י מסולסל, "כתיבה תמה, כמו ספר תורה", אומר כהן. באחד מהם נמצאה תעודת הלידה של מזל, חתומה בידי מוכתר הכפר, אהרון מליח. בתעודה נוספת מפורטים תשלומי המיסים של המשפחה לוועד הכפר ולממשלה הבריטית.
בשנת 1942, כארבע שנים לאחר שנאלצו לנטוש את בתיהם, סבו של כהן, שלמה טביב, אישור ממוכתר הכפר, אהרון מליח, שיועד למשטרה הבריטית שמנעה את כניסת התימנים לכפר לאחר פינויו. "התימנים ביקשו לחזור לבתיהם על מנת לנסות ולהציל מתוכם לכל הפחות ברזלים וקרשים שאיתם רצו לבנות את ביתם החדש בנחלאות - נחלת אחים - לשם עברו בשנות ה-30", מספר כהן.
"ההיסטוריה המשפחתית קורמת עור וגידים"
עוד מסמך משנת 1951 מעיד על קיומו של ספר תורה תימני עתיק, שנשמר על ידי שלמה, מעדן שבתימן, והועבר על ידו לבן משפחתו שעלה מתימן באותן שנים לשימור. "המסמכים המקוריים האלה מספקים הצצה מרתקת לחיי הקהילה משנות ה-20 בכפר השילוח, ויש בהם מגוון עצום של תעודות, מכתבים והתכתבויות. החל מבית הדין הרבני, המשך במוכתר הכפר, וכל אלה מעידים על חיי קהילה עשירים", מספר כהן, שמצד אביו מחזיק בייחוס ירושלמי מאז המאה ה-16, אז הגיעו אבות-אבותיו מספרד.
"השקית הזאת", הוא מספר, "הייתה בעצם בחדר שפיניתי לטובת המטפלת הסיעודית בימיה האחרונים של אמי, שהייתה אישה צנועה מאוד. היא סירבה לכבוד להדליק את המשואה בחגיגות ה-70 לישראל בשל צניעותה וביישנותה".
לדבריו, עבורו מדובר גם בגילוי אישי לצד זה ההיסטורי: "הסיפורים שהייתי שומע מאמא קורמים עור וגידים מול עיניי. יש הבדל עצום כשאתה קורא ממש את ההתכתבות. אתה רואה מה סבך עשה, וזה קודם כל מרגש מאוד, ומחבר אותי ואת משפחתי לסבי וסבתי ולקהילת העולים מתימן שהיו מחלוצי העלייה הראשונה".
עו"ד רונן כהן העביר את המסמכים לעו"ד גדי בשארי, יו"ר המועצה הציבורית כפר השילוח וחבר הנהלת הארכיון הציוני בהסתדרות הציונית העולמית. "הכוונה שלנו היא לייצר תערוכה של המסמכים הללו במרכז המבקרים שבבית הכנסת העתיק 'אהל שלמה' בכפר השילוח, לאחר שנפענח את כולם", אומר כהן.
"העדויות הרבות על החיים של התושבים התימנים בכפר הן מצמררות, ומחדשות את הקשר באופן מוחשי בין בני כפר השילוח המקורי – אלינו, ממשיכי דרכם ומורשתם", מוסיף עו"ד גדי בשארי. "זו הפעם הראשונה שנחשפנו לתוכנם של המסמכים, ושימורם יחשוף לדורות הבאים עוד טפח בסיפורו של הכפר, שהתקיים למרגלות עיר דוד והעיר העתיקה".
