הפובליציסט הפלמי הרמן בריסלמנס מאשים את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ברצח ילדים ובגרירת העולם למלחמת עולם שלישית. בטורו הקבוע בכתב העת הפלמי HUMO, היוצא לאור בבלגיה, הוא כתב בין היתר: "בדעה צלולה אני עוקב מקרוב אחר מלחמת עולם שלישית שמגיעה. המזרח התיכון יתפוצץ, עם השלכות סוררות על שאר העולם. וכל זה על ידי יהודי קטן, עבה וקירח, הנושא את השם המבשר רעות ביבי נתניהו, ואשר מכל סיבה שהיא רוצה להבטיח שכל העולם הערבי ייסחף".
בריסלמנס - סופר משורר ומחזאי נודע - הוסיף: "על כל לוחם חמאס או חיזבאללה שנהרג על ידי אותו הצבא ה-*** הישראלי, מאות אזרחים חפים מפשע נהרגים, הרבה ילדים ביניהם, ואותו גורל יהיה זהה לילדינו במערב הבטוח כביכול. אני רואה תמונה של ילד פלסטיני בוכה וצורח, שצורח לגמרי מעבר לכל החושים לאמא שלו ששוכבת מתחת לפסולת, ואני מדמיין שהילד הזה הוא הבן שלי רומן, והאמא היא חברתי לנה, ואני כל כך כועס שאני רוצה לדחוף סכין מחודדת בגרונו של כל יהודי שאני נתקל בו".
למקרא דברי ההסתה המחליאים הללו פנה איגוד הארגונים היהודיים באירופה, EJA, לתובע הכללי של בלגיה ודרש לעצור את הפובליציסט בגין הסתה לרצח. הארגון פנה גם למערכת כתב העת, בדרישה להשעות את הכותב לאלתר - בטרם יעשה שימוש נוסף בטורו להסתה להרג יהודים.
יו"ר ה-EJA, הרב מנחם מרגולין, אמר: "ביקורת על ישראל - כן. הסתה לרצח יהודים או לרצח של אדם כלשהו - לא ולא. חופש הביטוי מסתיים בדיוק במקום שבו הבעת דעה הופכת להסתה בוטה, לשיסוף גרונם של יהודים ואנו מצפים משלטונות בלגיה להבהיר זאת באכיפה נחושה. עצם פרסום הטור השטני הזה מעיד על ליקוי חמור בשיקול דעת העורכים ובכל זאת, משהדברים פורסמו, אנו מצפים שהמערכת לקיים בדק בית פנימי יסודי ותשעה את הכותב לאלתר".
גם שגרירת ישראל בבלגיה, עידית אבו רוזנצוויג, הגיבה לטור: "במדינה שבה יהודים מותקפים מדי יום ו-70% מדווחים על חשש לחייהם. איך זה עבר עריכה? אנטישמיות ולגיטימציה לאלימות צריכות להיות קו אדום אפילו עבור התקף זעם מילולי של 'אינטלקטואל' במגזין שמאלני". היא הוסיפה כי אם הדברים היו מתפרסמים נגד מוסלמים - הייתה קמה סערה גדולה.
זינוק באנטישמיות בצ'כיה
הפדרציה של הקהילות היהודיות בצ'כיה (FJC) עדכנה כי בשנת 2023 נרשמו 4,328 תקריות אנטישמיות במדינה. לשם השוואה, ב-2022 נרשמו 2,277 תקריות. מדובר בעלייה של 90%.
בפדרציה אמרו כי מספר התקריות גבוה יותר, כיוון שהמידע התקבל רק ממקורות פתוחים, המייצגים חלק קטן מהמציאות המתוארת. פרסום האירועים תלוי גם בנכונותם וביכולתם של הקורבנות והעדים לדווח על אירועים אנטישמיים. בצ'כיה, כמו במדינות אחרות, פשעי שנאה לא תמיד מדווחים, לעתים קרובות בגלל חוסר אמון במוסדות או דאגות לגבי ביטחון אישי.
לפי נתוני הפדרציה, אלימות פיזית ממניעים אנטישמיים מתרחשת רק באופן חריג בצ'כיה. בחמש השנים האחרונות דווחו ל-FJC על שתי תקיפות אלימות (2020 ו-2021). כמו כן מציינים בפדרציה כי לא נרשמו תקיפות פיזיות ב-2023. בנוגע לביטחון האישי, צ'כיה נותרה מדינה בטוחה ליהודים ב-2023. במדינה חיים כ-3,000 יהודים ועוד אלפי ישראלים.
עד סוף 2023, נרטיבים אנטישמיים היו קשורים לתוקפנות הצבאית הרוסית נגד אוקראינה ולמגיפת הקורונה. נקודת המפנה הייתה ב-7 באוקטובר. מיד לאחר מתקפת הטרור הגיע גל אינטנסיבי של אנטישמיות עולמית, שהשפיע עמוקות גם על צ'כיה.
נתונים סטטיסטיים חודשיים מצביעים על עלייה ניכרת באנטישמיות ברבעון האחרון של 2023. בינואר-ספטמבר נרשמו 2,528 תקריות, כלומר 58.41% מהתקריות בשנה זו. 1,800 תקריות נוספות נרשמו באוקטובר-דצמבר, כלומר 41.59%. בחודשים ינואר-ספטמבר 2023, הגידול החודשי הממוצע לעומת 2022 היה 50.03%. בתקופת אוקטובר – דצמבר הגידול הממוצע עמד על 254.32%
עד 2019 האיום הגדול ביותר על הקהילה היהודית היה מהימין הקיצוני. בשנים 2023-2020, בקשר למגפת הקורונה והתוקפנות הרוסית נגד אוקראינה, התחזקה משמעותית השפעתן של פלטפורמות עם דיסאינפורמציה.
לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, פעילות השמאל הקיצוני והאסלאמיזם הואצה. השנאה האנטי-יהודית בעיקר בדמות דמוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל הפכה לגישה מקובלת חברתית. תקריות אנטישמיות, שכוונו יותר ויותר כלפי אנשים או מוסדות ספציפיים, התגברו. עמדות אנטי-יהודיות אומצו והופצו על ידי יותר ויותר אנשים שבעבר לא גילו אהדה לקיצוניות פוליטית או אידיאולוגית. בסוף 2023 החלה מגמה חדשה לחלוטין של נורמליזציה של האנטישמיות.
יו"ר הפדרציה של הקהילות היהודיות, פטר פאפוסקה, אמר: "מספר הגילויים הממוקדים של אנטישמיות הולך וגדל, אך התקפות פיזיות מתרחשות רק לעתים רחוקות. אנטישמיות קיימת כבר זמן רב, במיוחד בסביבה הווירטואלית. מספר המקרים של אלימות מילולית, איומים ואירועים המופנים לאדם או מוסד ספציפי הולך וגדל. אבל הרוב המכריע של התקריות האנטישמיות אינן אלימות באופיים".
מזכיר הפדרציה, מיכאל פליסק, הסביר כיצד הפדרציה מבחינה בין אנטישמיות לביקורת על מדינת ישראל. "אנחנו משתמשים במבחן שנקרא '3D' של נתן שרנסקי - זה נקרא 3D כי יש לו שלוש מילים על d", הוא הסביר. זה דה-לגיטימציה, דמוניזציה ומוסר כפול כלפי מדינת ישראל. "אם הביקורת היא באחד משלושת הגורמים הללו, נתייג אותה כאנטישמית. אם זו ביקורת נפוצה על המדינה, אז כמובן שזו לא אנטישמיות".
פליסק הוסיף כי "אחרי 7 באוקטובר החל גל גדול ביותר של שנאה אנטי-יהודית מאז תום מלחמת העולם השנייה, וכמובן שהמגמה הזו באה לידי ביטוי גם כאן. האנטישמיות עוברת מהשוליים הפוליטיים למיינסטרים החברתי. אנו מתעדים תקריות אנטישמיות מחוגים אקדמיים או אמנותיים ומאינטלקטואלים שונים".
