מיצג ליל הבדולח על חומות ירושלים
(צילום: אוליביה פיטוסי)
"ליל הבדולח היה המבחן של היטלר. הוא רצה לראות איך העולם יגיב לטרגדיה נגד יהודים": אבל העולם לא הגיב לטרגדיה שפקדה את יהודי גרמניה בדיוק לפני 83 שנים - בלילה שבין ה-9 ל-10 בנובמבר, 1938. הנאצים רצחו מאות יהודים, ושרפו כ-1,406 בתי כנסת ומוסדות יהודיים בגרמניה ובאוסטריה – במה שנודע כפוגרום "ליל הבדולח", נקודה קריטית בהשתלשלות האירועים שהובילו לשואה.
את המשפט שבפתיח אמר אתמול (יום ג') יו"ר "יד ושם" וניצול השואה, הרב ישראל מאיר לאו, באירוע מיוחד לציון 83 שנים לליל הבדולח שארגנו איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) והליגה לפעולה והגנה (APL), בהשתתפות יותר מ-160 שרים וחברי פרלמנטים ממדינות אירופה. בשיאו של הכינוס, שהתקיים בפולין, עמד טקס זיכרון במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.
"בלילה אחד, בדיוק לפני 83 שנה, נשרפו בלהבות 1,406 בתי כנסת", אמר הרב לאו לנאספים. "מאות יהודים שהגנו בגופם על בתי הכנסת נהרגו, ואלפים נשלחו למחנות הריכוז. היה זה יותר משנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה - מבחן לאנושות מבחינת היטלר, לראות כיצד יגיב העולם. ואם תחפשו בארכיונים של עיתוני התקופה, לא תמצאו כמעט כלום. זה היה האור הירוק הראשון להיטלר להמשיך במעשיו ולהוביל לשואה. הוא ראה שלאף אחד לא אכפת מהיהודים, וכי לדם יהודי אין ערך. אפשר לעשות מה שאתה רוצה".
הרב לאו הוסיף כי לדעתו השואה לא תישכח לעולם בגלל 3 סיבות: ההנצחה במוזיאוני השואה ובספרות – והאנטישמים. "הם קיימים כמעט בכל מדינה בעולם", אמר. "מה הם רוצים מאיתנו? למה יש בארה"ב אנטישמים? מה עשינו להם?"
נכדתם של הנאצים היא שרת חינוך בגרמניה
הרב הראשי של הולנד, בנימין יעקובס, הודה בריאיון ל-ynet כי היהודים לא חשים היום בטוחים בהולנד. "יכול להיות שבמהלך החנוכה, בהדלקות הנרות, מישהו ירצה להרוג אותי", אמר. "אני לא מפחד, אבל צריך להיזהר. לא מזמן דיברתי עם בכירה בממשלה, ואמרתי לה שהנה, שוב האנטישמיות מתחילה. 'לא נכון', היא ענתה. 'כל הזמן הייתה אנטישמיות, אבל עכשיו כבר מדברים על זה בפרהסיה'. פתאום מקובל לצעוק על יהודים ברחוב 'יהודי מלוכלך'. היום יש דור חדש. האנטישמיות היא כמו וירוס, והיום היא נטפלת למדינת ישראל. היהודים נתפסים כציונים, ומי שנגד ישראל הוא גם נגד יהודים".
ליל הבדולח
(קרדיט: הקונגרס היהודי העולמי)
ד"ר סטפני הוביג, שרת החינוך של מדינת ריינלנד-פאלץ בגרמניה, היא נכדתם של נאצים. שני סביה היו חברי המפלגה. כיום היא מקדמת תוכניות לזכר השואה במערכת החינוך בגרמניה, וחשה חובה אישית מוסרית לוודא שילדים במדינתה ילמדו על השואה.
"היום הזה ממלא אותי בצער ובושה", אמרה. "מאות יהודים נרצחו על ידי אנשי ארצי ובמדינתי... כגרמנים יש לנו אחריות גדולה לשאת את זכר השואה. אנו צריכים להיאבק באלה המנסים להכחיש את מה שקרה פה ולעוות את ההיסטוריה. אסור לאפשר להפסיק את הזיכרון. אני שמחה שקמה מחדש קהילה יהודית בגרמניה, אבל גם היום האנטישמיות בגרמניה קיימת, ואני מתביישת בזה באופן אישי. אסור להיות אדישים מול התקפות נגד יהודים ובתי כנסת. זה קרה, ולכן זה עלול לקרות שוב".
חבר בית הנבחרים ההולנדי, אליסה עליאן, מוביל את המאבק באנטישמיות בפרלמנט - והוא עצמו בן לפרופ' איראני שנמלט מאימת האייאתולות לאפגניסטן ואף נשוי לאישה אפגנית. "אני לא חושב שאפשר להשוות את ההיסטוריה שלי להיסטוריה של העם היהודי", אמר, "אך אני מבין מה זה להיות נרדף בגלל מי שאתה ומה שאתה חושב... אני יכול להבין איך היהודים באירופה חשים עכשיו. הם לא נהנים מעתיד בטוח".
"עבורי, להילחם באנטישמיות זה עניין בסיסי", הוסיף. "עבורי, להילחם באנטישמיות זו משימה. מחויבות אישית". הוא סיפר כי יהודים בהולנד נמנעים מהגשת תלונות במשטרה, "וסיבה היא שהמשטרה לא מבצעת רישום של אירועי אנטישמיות. חשוב שהמשטרה תרשום תלונות על איומים ועלבונות, אחרת כיצד נדע עד כמה חמורה הבעיה... התובע הכללי חייב להעמיד לדין על תקריות אנטישמיות עם עונשים כבדים. בלי זה, מה המסר לחברה?"
"עלייה של 6.4% במקרי האנטישמיות באוסטריה"
בכיכר היהודים, היודנפלאץ שבווינה, התקיים טקס הנחת זרים ליד אנדרטה השואה, לזכר קורבנות השואה. באירוע השתתף נשיא הפרלמנט האוסטרי, וולפגנג סובוטקה, נשיא הקונגרס היהודי האירופי, ד"ר משה קנטור, ראש הקהילה היהודית של וינה, אוסקר דוייטש - ושר התפוצות, ד"ר נחמן שי, שאמר כי "חייבים לשמור על ביטחון החיים היהודים באוסטריה ובאירופה בכלל".
מאירים את בתי הכנסת בליל הבדולח
(באדיבות הקיבוץ הדתי )
"בשנה האחרונה, באוסטריה לבדה, נרשמה עלייה של 6.4% במקרי האנטישמיות", אמר שי. "במהלך השנה דווחו 585 מקרי שנאה ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי. השיח הזה הוא באחריותן של ענקיות המדיה. הן אלו שמעודדות שיח אנטישמי בכך שהן לא מונעות אותו. לכאורה יצרו עולם דמוקרטי מופלא ברשת, אך בפועל נוצר פה עולם מלא שנאה".
בארמון ליכטנשטיין הוצג לראשונה מחקר חסר תקדים ומפורט, שהחל כבר בשנת 2018, וכלל 120 מומחים בינלאומיים שבחנו אפשרויות להתמודדות עם האנטישמיות. "83 שנים לאחר ליל הבדולח ו-76 שנים לאחר תום השואה - שנאה, מידע כוזב, תיאוריית קונספירציה על יהודים ועל מדינת היהודים מסתובבים ברשת יותר מתמיד ומרעילים לבבות ומוחות" אמר ד"ר קנטור, שקיבל את עיטור הכבוד הגבוה של ממשלת אוסטריה על מלחמתו באנטישמיות - ועל תרומתו לשימור זיכרון השואה ולחיזוק והגנה על אורח החיים היהודי באירופה.
10 צפייה בגלריה
שר התפוצות, ד"ר נחמן שי, חבוק עם ד"ר משה קנטור, נשיא הקונגרס היהודי האירופי, בטקס הנחת הזרים ביודנפלאץ - כיכר היהודים בווינה
(צילום: אוריאל מורגנשטרן )
בפארק היען (בסמוך לקמפוס אוניברסיטת וינה) נחנכה "אנדרטת השמות" לזכר קורבנות השואה היהודים מאוסטריה - 180 קירות אבן הבנויים בצורה אלפיטית, כאילו משלבים ידיים, ועליהם חרוטים 64 אלף שמות של קורבנות השואה. קנצלר אוסטריה, אלכסנדר שלנברג, אמר כי נותרו עדיין כאלף קורבנות ששמם לא ידוע. "במשך זמן רב מדי אוסטריה ראתה את עצמה כקורבן של הסוציאל דמוקרטיה באותה תקופה", אמר. "אנחנו לא יכולים להחזיר אחורה את ההיסטוריה והזוועות, ולכן האחריות שלנו היום היא לוודא שההיסטוריה לא תחזור על עצמה, ולנקוט עמדה פעילה נגד אנטישמיות".
בתי הכנסת "הוקמו לתחייה" ללילה אחד
במסגרת אירועי הזיכרון "הוקמו לתחייה" 18 בתי כנסת שנחרבו בליל הבדולח למשך לילה אחד, באופן וירטואלי, במטרה להאיר ולהזכיר את העושר והמגוון של החיים היהודיים שהתקיימו בגרמניה. את היוזמה הוביל הקונגרס היהודי העולמי, בתמיכתם של המועצה המרכזית של יהודי גרמניה ופדרציית הקהילות היהודיות באוסטריה.
מיצגי וידאו של בתי הכנסת המשוחזרים הוקרנו על מבנים שהוקמו לאחר המלחמה, ועל מסכים שהוצבו במיקומים ההיסטוריים המקוריים שבהם פעלו אותם בתי כנסת בברלין, בפרנקפורט, במינכן, בקלן ובווינה. לרשות העוברים ושבים הועמדו משקפי מציאות מדומה, כדי לחזות בבתי הכנסת המשוחזרים. השחזורים הדיגיטליים התבצעו על ידי צוותים מהאוניברסיטה הטכנית דרמשטט והאוניברסיטה הטכנית של וינה.
"הנאצים פגעו במבנים הקדושים ביותר, שסיפקו מחסה וסולידריות לאנשים", אמר נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רונאלד לאודר. "הרס מקומות התפילה היה סימן לבאות - השואה. כוונתם של המחריבים הייתה ברורה מאוד: להעלים את נוכחותם של יהודים מהמרחב הציבורי, ובכך גם למחוק אותם מהזיכרון הקולקטיבי. כוונות היסטוריות אלו מעצימות את חשיבות המשימה - לזכור ולהמחיש את מה שנמחק בשנת 1938".
להוסיף אור: בתי הכנסת הוארו ברחבי הארץ והעולם
ביוזמה מרגשת זו השנה ה-14, הוארו ברחבי הארץ והעולם מאות בתי כנסת – זיכרון לשריפה, לחושך והחורבן שהחלו באירועי ליל הבדולח. היוזמה, בהובלת הקיבוץ הדתי, באה להוסיף "אור במקום חושך, תקומה במקום אובדן, אור בלילה שבו שלטה האפילה", תחת ההשטג #אור_דולק.
יוזמה דומה, "ויהי אור", זו השנה השנייה - קוראת אף היא למוסדות ציבור ולבתי תפילה להשאיר את האור דולק בליל ה-9 בנובמבר, כסמל לערבות הדדית ולמלחמה משותפת באנטישמיות, בגזענות, בשנאה ובחוסר סובלנות.
היוזמה התקיימה השנה על רקע עלייה חדה באירועים האנטישמיים, כאשר רק בשבוע האחרון נוטרו, על פי התנועה למאבק באנטישמיות, 38 אירועים ברחבי העולם ובהם ירי לעבר בחור ישיבה בברוקלין; פינוי המרכז הקהילתי היהודי באולבני ניו-יורק לאחר שהתקבל איום כי הונחה בו פצצה; תקיפת ישראלי המתגורר בברלין – ותקיפת יהודי בלונדון בדרכו לבית הכנסת; חנות יהודית בטורונטו שהושחתה, וכן מתקפות פיזיות, מילוליות והשחתת רכוש השייך ליהודים.
פייסבוק העולמית תומכת בפרויקט, ומנהלת התפעול, שריל סדנברג, אמרה כי "נושא המאבק באנטישמיות מאוד אישי עבורי. אנטישמיות היא הסיבה שהמשפחה שלי נמלטה מאירופה ומצאה מקלט בארצות הברית. אבל לצערי, למרות השנים שחלפו, האנטישמיות עדיין חיה בארה"ב וברחבי העולם. זה לא מתקבל על הדעת שיהודים מפחדים ללכת לבתי כנסת, חוששים לחבוש כיפה או לענוד שרשרת עם מגן דויד במרחב הציבורי. אנחנו מרגישים שאנחנו לא רצויים".
"אני עוד זוכר את דפיקות הגסטפו"
כחלק מהפרויקט הוקרנו אמש על חומות העיר העתיקה של ירושלים מסרים נגד אנטישמיות ושנאה, שנכתבו על ידי מנהיגי ציבור – ובהם ראש הממשלה, נשיא המדינה ושר החוץ - ושורדי שואה שהיו עדים לליל הבדולח בילדותם בגרמניה – ועל ידי תלמידים מרחבי העולם. מדובר ביוזמה עולמית של ארגון מצעד החיים לציון ליל הבדולח, ולצד העיר העתיקה, הוקרנו המסרים גם על מוסדות ציבור ובתי תפילה בפריז, בוורשה, בבודפשט ובסלוניקי.
שורדי השואה המשתתפים ביוזמה, שהיו עדים לליל הבדולח, סיפרו על זכרונות ילדות של דפיקות הגסטפו בדלת, מכות, השפלה ומעצרים; על כך שחייהם מאותו לילה לעולם לא חזרו להיות אותו דבר. תרצה הלבני, תושבת רמת השרון, אורי אשד מגדרה וקרול קינדרמן מתקוע קיבלו אות ההוקרה ממצעד החיים בטקס "ויהי אור" שהתקיים למרגלות החומות בירושלים.
"הייתי בן 15 בליל הבדולח, שהיה עבורי מאורע דרמטי, טראומטי וקשה", סיפר אשד. "לא אשכח את הדפיקות בדלת של אנשי הגסטפו שפרצו לביתנו לבושים במעילי עור, ודרשו ממני ומאבי לרדת לרחוב. שם הועלנו למשאית דחוסה ביהודים מבוגרים, ואני נער יחיד ביניהם".
הוא סיפר כיצד "לקחו אותנו למשטרת ברלין, ודחסו אותנו למרתף קר עם מעט אוכל ושתייה. היינו שם מספר שבועות - ושם החלטתי שאם אצא בחיים מהמרתף, לא אשאר על אדמת גרמניה. וכך היה".
בפסח 1939 עזב אשד את "גרמניה הארורה", כדבריו, "לארץ ישראל. משפחתי נשארה בגרמניה. אבי אלכסנדר נרצח בדכאו, ואמי ברטה ואחותי פאני נלקחו לריגה ונרצחו ביריות. יחד עם אשתי אסתר הקמנו שבט לתפארת, בן ובת, 6 נכדים ו-18 נינים".
"כאשר אנחנו מציינים 83 שנה לליל הבדולח, אנו קוראים לעולם לעצור, ולו לרגע אחד, כדי לזכור את זוועות העבר ולהציב תמרור אזהרה בוהק נגד האנטישמיות שעדיין מרימה את ראשה ללא בושה", אמר שמואל רוזנמן, יו"ר מצעד החיים.
ארגון יוצאי מרכז אירופה קיים אזכרה שנתית וטקס זיכרון, במעמד שגרירת גרמניה בישראל, ד"ר סוזנה ואזום ריינר, במוזיאון העם היהודי "אנו". שאול שפילמן שיתף את סיפורו כילד בן 7 בווינה, שהיה עד לזוועה, לשמיים שנצבעו באדום מהלהבות, כאשר נשרפו בתי הכנסת בעירו; לזעקותיהם של היהודים שנשלחו למחנה הריכוז בדכאו. ביתם של סבו ודודו נשרפו, והם הפכו לפליטים. "פוגרום ליל הבדולח נתפס כשלב חדש ברדיפת היהודים, ואולי אף כראשיתה של השואה", אמרה דבורה הברפלד, יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה.
הרב שלמה כובש, מייסד הליגה לפעולה והגנה (APL): "בחודשים האחרונים אנו עדים לעלייה מדאיגה בתקריות האנטישמיות במדינות שונות באירופה. 83 שנה אחרי ליל הבדולח, יהודי אירופה עדיין מרגישים מאוימים על ידי כוחות רדיקליים בימין ובשמאל. עלינו לקחת את גורלנו בידינו אם אנו רוצים שנכדינו יוכלו לחיות באירופה בעוד 50-20 שנה מהיום. אנחנו חייבים להציע תוכניות פעולה ספציפיות לממשלות לאומיות, כמו גם ברמת האיחוד האירופי".
