דוח מצב החברה החרדית, שמפרסם הבוקר (שני) המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, מצביע על בלימה במגמת העלייה שנרשמה בעשור האחרון בתעסוקת גברים חרדים. הסיבה לכך היא בין השאר המאמץ להרחיב את מעגלי המתגייסים לצה"ל מהחברה החרדית, וניסיון לדגום דווקא את אלה שאינם לומדים בישיבה ומקבלים תלוש משכורת.
מהדוח עולה כי בסוף 2024 מתגוררים בישראל כ-1,260,000 חרדים, שהם כ-12.5% מהאוכלוסייה. מבחינת פריון הילודה של נשים חרדיות, נמצא כי הוא ממשיך במגמת הירידה והגיע לשפל של 43 שנה – 6.1 ילדים. בדוח נכתב כי על פי מגמות הילודה, וכן עזיבת המגזר וההצטרפות אליו – חלקם של החרדים באוכלוסייה ב-2065 צפוי להיות כ-20%-22% מהאוכלוסייה בישראל.
הדוח מצביע גם כי בעשור האחרון חלה הגירה שלילית של עשרות אלפי חרדים מערי הגרעין החרדיות, כמו ירושלים ובני ברק. כ-75,000 עזבו את ירושלים וכ-42,000 את בני ברק. בתקופה זו היגרו אל בית שמש כ-40,000 חרדים. עם זאת, ירושלים ובני ברק נותרו הערים עם האוכלוסייה החרדית הגדולה ביותר.
על פי הדוח, המבוסס על נתונים של גופים ממשלתיים, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עלה מ-48% בשנת 2014 ל-54% בשנת 2024. העלייה ההדרגתית היא ככל הנראה תוצאה משולבת של מאמצים לעידוד תעסוקה במגזר החרדי של גורמים מן הממשלה וגופים פרטיים.
לעומת שנת 2023 ניכרת ירידה קלה בשיעור תעסוקת הגברים החרדים, מ-55% ל-54%, ככל הנראה תוצאה של שני גורמים מרכזיים בשנה זו: האחד הוא ההשפעות הכלכליות של המצב הביטחוני ומלחמת "חרבות ברזל", שבה כלל המשק חווה מיתון, אך גורם משמעותי לא פחות הוא נושא הגיוס, אשר עמד לדיון מחדש בשנה האחרונה בצל המלחמה. בצה"ל ניסו לשלוח צווי גיוס לצעירים חרדים עובדים, על פי נתוני תלוש משכורת – מה שהביא רבים מהם שלא לצאת מהישיבה לשוק העבודה או לעבוד באופן לא רשום ולא חוקי.
מגמה מעניינת לירידה בתעסוקה היא דווקא של הילדים החרדים הלומדים במוסדות חינוך ממלכתיים-חרדים. החינוך הממ"ח (הממלכתי-חרדי) הוקם ב-2014 כדי להציע לתלמידים חרדים מסגרת חינוכית המשלבת בין חרדי הכולל גם לימודים ליבה בפיקוח ותקצוב של משרד החינוך. בכירי הרבנים מתנגדים לכך וממש בשנה האחרונה הוציאו מכתבים חריפים נגד המגמה.
למרות זאת מספר הבנים הלומדים במוסדות הממלכתיים-חרדיים זינק מ-1,200 ב-2014 ל-6,300 בשנה החולפת, ושיעורם גדל מ-1% ל-4% מכלל התלמידים החרדים. משקל החינוך הממלכתי-חרדי בכלל החינוך לבנים נותר יציב למדי בשנים 2020–2024, אך בשנה האחרונה נרשמה מגמה מפתיעה, ומספר התלמידים בחינוך הממלכתי-חרדי כמעט הוכפל, וכן הוכפל משקל התלמידים במוסדות אלו מכלל התלמידים בחינוך החרדי. בשנת הלימודים תשפ"ה לומדים 11,900 בנים במוסדות הממלכתי-חרדי, ושיעורם עלה מ-4% ל-8% מכלל הבנים הלומדים בחינוך החרדי. מספר התלמידות במוסדות אלו עלה מ-1,170 ל-6,600, ושיעורן מכלל התלמידות החרדיות עלה בעשור האחרון מ-1% ל-4%.
ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל המחקר של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, אמר: "הירידה הקלה שחלה השנה בתעסוקת גברים חרדים נובעת בעיקר מהאופן הסלקטיבי שבו נשלחו צווי הגיוס – בעיקר לחרדים שעובדים או לומדים באקדמיה. אנו מעריכים שכתוצאה מכך חלק מהצעירים החרדים נרתעו מכניסה אל שוק העבודה (מחשש שיגויסו) ואחרים עברו לעבודה בלתי מדווחת. הקשירה בין סוגיית הגיוס לסוגיית התעסוקה היא טעות שחוזרת מאז שנות ה-70".
2 צפייה בגלריה
ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל המחקר של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית
(צילום: המכון החרדי למחקרי מדיניות)
הדוח אף מצביע נתוני הכנסות מעבודה נטו, וכן נתוני מיסים, המתבססים על קבצים מנהליים של רשות המיסים, ולא על סקר הוצאות והכנסות משקי הבית. בחישוב על סמך נתונים מנהליים, ההכנסות הממוצעת של משקי הבית החרדיים מעבודה נטו בשנת 2022 גבוהות בכ-500 שקלים בהשוואה להכנסותיהם הממוצעות בסקר.
גם במשקי הבית היהודיים שאינם חרדיים נמדדו בנתונים המנהליים הכנסות ממוצעות נטו גבוהות בהרבה מאלו הנמדדות בסקר (פער של כ-2,000 שקלים ב-2022). בשנים 2014–2019 עלתה ההכנסה הממוצעת מעבודה מ-14,160 שקלים לערך עד ל-18,070 שקלים. בשנת 2020 בשל מגפת הקורונה חלה ירידה קלה בהכנסותיהם ל-17,400 שקלים לערך, ובשנתיים הבאות גדלה בקצב מהיר והגיעה ל-20,670 שקלים לערך ב-2022.
