סגן יוחאי דוכן ז"ל, מ"מ בגולני, נפל בקרב במהלך המלחמה – כ-21 שנים אחרי שאביו, סמ"ר אלכסנדר יהונתן דוכן שהיה חבר בכיתת הכוננות בקריית ארבע, נהרג בפיגוע בחברון. "זה משהו שקשה להסביר במילים", אומר יהודה דוכן, אחיו של יוחאי, בריאיון ל-ynet Live. "באותה שבת שמחת תורה קפצתי למילואים בצו 8 והתפללתי, דיברתי עם הקדוש ברוך הוא ואמרתי לו: 'בוא נעשה עסק, שזה לא קורה בפעם השנייה'. בדיעבד התברר שזה היה כבר אחרי שיוחאי נפל. זה משהו שקשה מאוד להסביר אותו, אבל בסוף, מכאן אנחנו מסתכלים רק קדימה ולמעלה".
"תמיד אמרו לנו שאנחנו דומים", אומר יהודה כשמציינים בפניו את הדמיון החיצוני בין שניהם. "האמת שאין לי כל כך מילים לתאר את זה. זה לא נתפס, אבל בסוף אנחנו מאמינים בני מאמינים, ואנחנו מבינים שזה נפל בחלקנו וזה גורלנו. יש מצבים בחיים שבהם אין אמצע – או שאתה רק מתרסק מזה לקרשים, או שאתה צומח מזה לגבהים שלא דמיינת שתגיע אליהם, ואנחנו משתדלים לאמץ את המבט למעלה. כמובן זה רצוף קשיים ובכי ושברים וכאב, אבל זה כאב שהוא מצמיח ולא מרסק אותך. כאב של בנייה".
ספר תורה לזכרו: בקשת משפחתו של סגן יוחאי דוכן ז"ל, שנפל בקרב
(צילום: חגי דקל)
חודש אחרי הקרב שבו הוא נפל במוצב נחל עוז, מה אנחנו יודעים היום על האירועים שהביאו לנפילתו?
"על הקרב אני יכול לספר רק פרטים מעטים, כי הוא עדיין בתחקירים, אבל בגדול מה שקרה זה שבשש וחצי, כשהתחילה מתקפת הפתע של חמאס, יוחאי לחם יחד עם קצין נוסף בשם נמרוד ששרד את הקרב וחייל שלו בשם איתי רון שנפל גם הוא. בשלב מוקדם, בסביבות שבע בבוקר, הם כבר החליטו להגיע לחמ"ל מתוך הבנה טקטית ומבצעית של החמ"ל כנכס חיוני, וגם מתוך הבנה שהחיילות נמצאות שם. מהחמ"ל הם ניהלו קרב עם המחבלים שארך כמעט שש שעות, עד שעות הצהריים.
"לאורך כל הזמן הזה המחבלים ניסו לכבוש את החמ"ל ולהיכנס אליו, זרקו לתוכו רימונים והתנהל שם קרב מטורף, ובשלב מסוים המחבלים כנראה באקט של ייאוש פשוט החליטו להצית את החמ"ל, שהיה חמ"ל גדודי. זה אומנם מוצב של פלוגה אבל כל החמ"ל של גדוד 13 ישב שם. המחבלים הציתו את החמ"ל ויש אנשים שהצליחו לצאת ולשרוד. נמרוד, אותו קצין שלחם לצד יוחאי, הצליח לצאת ונפצע קשה, אבל יוחאי אחי ואיתי רון שהיה איתו, ועוד תצפיתניות, נשארו שם ולא הצליחו לצאת".
בימים אלה אוספים בני המשפחה והחברים כספים כדי לממן ספר תורה לזכרו של יוחאי ז"ל. "זה לא יצא מאיתנו, מהמשפחה. אלה החברים שלו שמתוך היכרות עם יוחאי והמאפיינים שלו ראו לנכון לגייס מימון דווקא לספר תורה, כי יוחאי היה מחובר מאוד לקדוש ברוך הוא ולתורה של עם ישראל", מסביר יהודה.
אז איך מתבצע הגיוס הזה?
"יש לנו קישור לתרומה (לחצו כאן) שדרכו אפשר לתרום, וכל סכום יתקבל בברכה. אנחנו עדיין בלבטים לאן ספר התורה ילך, בסוף זו גם החלטה של אמא, אז אנחנו עדיין לא יודעים. אם אני רגע חושב על האופציות, זה יהיה או בישיבה שבה הוא גדל וצמח לפני הגיוס – הוא למד שם שש שנים והתגייס בגיל 24 – או לפה, לבית הכנסת של הקהילה בקריית ארבע".
אמא שלך בטח לא מרשה לך לחזור לצבא עכשיו.
"לא, האמת שהיא לא מסכימה עדיין. אני אישית מפונה מהעוטף כי הבית שלי שם, אז אני גר כרגע אצל אמא שלי בקריית ארבע, וגם פה מבחינה ביטחונית יש הרבה מה לעשות – אז אנחנו משתדלים איפה שאנחנו יכולים".
