אביה של ענת מכפר עזה נרצח כאשר הטעה את המחבלים והציל את כל משפחתו. דניס ודויד הייבלום מקיבוץ כיסופים הוכרזו נעדרים כשלושה ימים עד שהגיע החילוץ. הילה רצה כעשרים קילומטרים בשדות העוטף בעודה נמלטת מהמחבלים. רותם לא הצליחה להחזיק את דלת הממ"ד והמחבלים שמצאו אותה ואת ילדיה ניהלו איתה שיחה בסלון במשך שלוש שעות.
אלו הם כמה מבין 19 גיבורות וגיבורים מעוטף עזה ומבין המבלים במסיבת נובה ליד רעים, אשר בשבועות האחרונים יצאו למסע הסברה חובק עולם בשלוש יבשות שונות, כדי לספר את סיפורי הגבורה שלהם ל-33 קהילות יהודיות ברחבי הגלובוס. הניצולים נכחו בכ-87 אירועים שונים ופגשו מעל ל-15 אלף איש בסך הכול, יהודים ולא יהודים, שהגיעו כדי להקשיב, לשמוע מקרבה ראשונה ולהביע תמיכה באותם גיבורים ובמדינת ישראל כולה.
מאחורי הפרויקט הזה, תחת השם "גיבורי וגיבורות האור", עומדת המחלקה למפעלים ציוניים בהסתדרות הציונית העולמית, ובארה"ב בשיתוף מיזם מתחברים של ה-JCC Association of North America ומשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות.
בני אביטל, אשר נלחם לצד ערן סמילנסקי עם כיתת הכוננות של קיבוץ ניר עוז, מצא את עצמו נתקל במחבלים ללא נשק. במהלך ביקורם בקהילות היהודיות בחוף המערבי בארה"ב, הוא ואחרים נפגשו עם ראשת העיר של אירוויין בקליפורניה המחזיקה בדעות פרו-פלסטיניות. אביטל וראשת העיר ישבו לשיחה ארוכה שבה הוא סיפר לה את סיפורו האישי.
רותם הולין מכפר עזה פגשה את הקהילה היהודית בפלורידה שבארה"ב וסיפרה: "הייתי עם שני הילדים שלי נעולה בממ"ד. בשלב מסוים המחבלים נכנסו לבית וירו על הדלת של הממ"ד. הדלת נפתחה, ואני מוצאת את עצמי עומדת מול שישה מחבלים. הם לא הפסיקו לזרוע הרס וחורבן בבית, ותכננו לחטוף אותנו ברכב שלי לעזה. במזל, הרכב נפגע מהיריות. לאחר כ-32 שעות בממ"ד, הגיע החילוץ".
שרון יעקבי, תושבת קיבוץ גבים ומחנכת בבית ספר בשדרות, שיתפה: "מסע שהתחיל בחשש ותהיות התברר בסופו של דבר כמסע עוצמתי ומרגש, קשה מנשוא, שהיו בו חוויות מטלטלות. מסע פנימי, מסע מלא בתחושת שליחות, באהבה, ברצון להמשיך לטוס ולספר לכל העולם את מה שקרה, חלילה שלא ישכחו שאנחנו עדיין במלחמה קיומית יום-יומית".
אלמוג חולות מקיבוץ נירים, אשר החזיקה את דלת הממ"ד לבדה כאשר איתה נמצאים אימה, ילדיה ושני הכלבים של המשפחה, טסה לקהילה היהודית בבודפשט וסיפרה: "עברתי כאן חוויה מדהימה של ריפוי. לספר את הסיפור פעם אחר פעם מביא ריפוי. משהו בהבאת הנרטיב שלנו, האמת שלנו. לחשוף את מה שקרה לנו, להראות את הפצעים והצלקות בלי להתבייש, לקבל בתגובה אך ורק קבלה, הבנה, אפשור ומקום – משהו בזה מרגש עד דמעות ומקדם החלמה והתחזקות".
השבוע הגיעה המשלחת לרגע השיא שבו נפגשו כלל המשתתפים באירוע סיום של פרויקט הגיבורים. במפגש, שנחווה כמו איחוד משפחתי, שיתפו החברים בהתרגשות רבה בחוויות ובסיפורים מהמשלחות.
בתיה הרין, שטסה למשלחת בארה"ב עם בתה רותם, הציגה את התערוכה שלה – "שמישהו יענה לנו כבר", המציגה הודעות, תמונות וחפצים מכפר עזה לאחר הטבח. נוסף על כך, סיפרה בתיה כי במשך שנה עבדה על תערוכה עם שותף מעזה, אשר בבוקר 7 באוקטובר התקשר אליה וניסה לדלות מידע מבצעי ומיקום מדויק שלה. "מבחינתי", היא אומרת, "הוא היה שותף בטבח לכל דבר".
אלמוג חולות מקיבוץ נירים: "עברתי כאן חוויה מדהימה של ריפוי. לספר את הסיפור פעם אחר פעם מביא ריפוי. משהו בהבאת הנרטיב שלנו, האמת שלנו. לחשוף את מה שקרה לנו, להראות את הפצעים והצלקות בלי להתבייש, לקבל בתגובה אך ורק קבלה, הבנה ומקום – משהו בזה מרגש עד דמעות ומקדם החלמה והתחזקות"
לצד השכול והאבל הלאומי, השיתוף של חברי המשלחת את הקהילות ברחבי העולם היה תהליך של התקרבות והחלמה. המשתתפים סיפרו שכל אחד מהם חש שהוא שגריר של המדינה, שיצא למשימה חשובה מאוד להפיץ את האמת.
סילביו חוסקוביץ, ראש המחלקה למפעלים ציוניים בהסתדרות הציונית: "פרויקט גיבורות וגיבורי האור נועד להביא את אירועי הזוועות שנעשו ב-7 באוקטובר לציבור הבינלאומי ממקור ראשון, ולהשאיר את הטבח הנורא והמעשים הבזויים מידי מרצחי החמאס בתודעה הציבורית הבינלאומית. זה נכון בכלל ובפרט כאשר 136 מאחינו ואחיותינו, בנינו ובנותינו והורינו, עדיין בשבי. הפרויקט נולד מתוך רצון וצורך לתת ולעזור ככל שאפשר להחזיק את הנר דולק. כל אחת ואחד מהגיבורים הוא שגריר של העם היהודי, המביא איתו את האור כדי לנצח את החושך. אנחנו נרגשים לקראת משלחות נוספות של גיבורי וגיבורות האור".
בעקבות ההשפעה של המשלחות וההד שיצרו, במהלך החודשים הקרובים ייצאו משלחות נוספות של גיבורות וגיבורי האור, בין השאר לקהילות היהודיות בצרפת, בגרמניה ובארה"ב.