אורות באפלה

כשחשוך וקר חשוב לזכור ולמנות את האורות שמתגלים באפלה. בשבועיים האחרונים זכינו לשני מאורות: טאיסיה (שם שכבר לא נשכח איך לכתוב ולהגות) זמולוצקי ונ', שמבחינתי הוא שם פרטי ומלא עוז.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

סבתא של בני אלבז

צפיתי בסרטון האימה של הזמר בני אלבז (יש לציין בראשו: אזהרת טריגר) שמביע את תמיכתו ב"זמר הבינלאומי" אייל גולן. אם עליי לבחור את המקום הנמוך ביותר בסרטון, זה הפתגם המיוחס לסבתו: "ילדה שבאה על מנת לפתוח את הרגליים, היא כבר לא ילדה". בהמשך אתייחס לסיבה שבגללה מסורות מיזוגיניות שזורות בפתגמי נשים. כרגע אתעכב על הדימוי האלים והמחפיץ: "ילדה שבאה על מנת לפתוח רגליים".
טאיסיה זמולוצקי בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
(צילום: ערוץ כנסת)

התחתונים של נתן אשל

נתן אשל, המוכר לציבור מאז 2012 כמי שעסק בצילום תחתוני נשים מתחת לחצאית, זכה השבוע לדקות "תהילה". בלתי נסבל שמטרידן נקלה וביזארי הוא מקורבו של ראש הממשלה, ועל זה הייתה אומרת סבתא של בני אלבז: אמור לי מי מקורביך ואומר לך מי אתה.
אשל שלח בטעות (לכאורה?) לעיתונאי ynet איתמר אייכנר הודעת ווטסאפ שהייתה מיועדת (כביכול?) לשר איתמר בן גביר, ומאדירה את כוחו של אשל. מקורבו של ראש הממשלה כתב בהודעה: "שמח ששמעת בסוף בקולי והתנצלת. שבוע טוב". מאוחר יותר השבוע הוא יצא, באופן מפתיע, נגד המלחמה שמנהל האיש שממנו הוא יונק את כוחו, וקבע שהיא לא מביאה להישגים. אני מקווה שזה מעיד על כך שאמן הצילום הביזארי מרגיש שהוא מאבד כוח.

ילדה שפותחת רגליים, פוצה את פיה

תודה אחת אני חייבת לבני אלבז, כיוון שדבריו עוררו בי אסוציאציה לאגדה תלמודית יפה ואמיצה. את הדיון באגדה אני מקדישה לטאיסיה, לנ', וגם לרומי שוורץ ולנחמה תאנה שנאבקות שנים רבות נגד בעלי שררה שזכו במנדט קהילתי לפגוע ולהשתיק. תודה על האומץ והנחישות.
2 צפייה בגלריה
מתוך הסרטון של בני אלבז שיצא להגנתו של אייל גולן
מתוך הסרטון של בני אלבז שיצא להגנתו של אייל גולן
מתוך הסרטון של בני אלבז שיצא להגנתו של אייל גולן
(צילום מסך מתוך אינסטגרם)

מסעות רבי יהושע

בחודש שעבר עסקנו בתחנה הראשונה במסעו של רבי יהושע, מחכמי המשנה שחי בארץ ישראל בסוף המאה הראשונה ובמאה השנייה לספירה. ברגע של יהירות (תכונה שאינה זרה בקרב מלומדים ומלומדות) הוא קבע (מסכת עירובין, נג ע"ב): "מימיי לא נצחני אדם חוץ מאִשה, תינוק ותינוקת". אגדת המסעות מפרטת את שלושת הסיפורים שמאחורי הקביעה הזו. בפעם הקודמת עסקנו באישה שניצחה את רבי יהושע, והפעם נעסוק בתינוקת:
פעם אחת הייתי מהלך בדרך, והייתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך בה. אמרה לי תינוקת אחת: רבי, לא שדה היא זו? אמרתי לה: לא, דרך כבושה היא. אמרה לי: ליסטים כמותך כבשוה.
לכאורה לפנינו סיפור פשוט על חכם שהתעייף מצעידה בשבילים שבין השדות ומחליט "לחתוך" בקיצור דרך. רבי יהושע הוא אדם הגון שלא ירמוס תבואה בעצמו. אבל הוא רואה שדה שבתוכו שביל לא מסודר שכבשו רגליים שדרכו בו לפניו. אולי הוא מזמזם את השורות היפות של רחל, "רק שביל כבשו רגליי על פני שדות", ומדמיין שהוא עושה מעשה חלוצי.
ברגליים יגעות ולב עולץ הוא פוסע בשביל לא מאושר. באמצע השדה, במקום לא צפוי, הוא נתקל בתינוקת (עוד נעסוק בשאלה מהי תינוקת) שנוזפת בו: "לא שדה היא זו?" הרב הנבוך שולף את ההסבר שנתן לעצמו כשהחליט לעגל פינות: "דרך כבושה היא", והילדה האמיצה והאנונימית משיבה לו בנוקאאוט: "ליסטים כמותך כבשוה". השודד החמישים הוא עבריין בדיוק כמו השודד הראשון. העובדה שאחרים ביצעו את העבירה לפניך לא רלוונטית.

לא פוסק ממשנתו

בשעה שרבי יהושע פוסע בשדה המוזהב, ייתכן שהוא גם מתענג בדברי תורה: "רבים שבררו דרך לעצמם, מה שבררו בררו". אם ה"רבים" (מיהם? כמה זה "רבים"? האם מותר להתחבא מאחורי גבם של הרבים?) יצרו שביל בשדה, השביל מקבל מעמד חוקי של דרך, ומותר לכולם לפסוע בו.
בין חכמי הדורות יהיו מי שיצמידו לחוק זה את פסוק ההבטחה לאברהם: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה". ההליכה קונה זכויות, אומר לעצמו רבי יהושע ומשתיק את האופוזיציה הפנימית. פתאום הקולות שמתקוטטים לו בראש מתייצבים לפניו בדמותה של ילדה שלא מתעניינת בהלכה אלא בצדק. התינוקת זועמת על רבי יהושע, רבי יהושע שולף טיעון הלכתי, היא הודפת – ורבי יהושע, בתבונתו (בניגוד לבני אלבז), שותק ומודה בניצחונה.

למי קראת תינוקת?

בעולם העתיק היו לילדות משמעות ותפקידים שונים מאלו של ימינו. "תינוקת" בלשון חז"ל היא ילדה, ו"ילדה", כמו "ילד", הוא תואר המכיל את חטיבת החיים שנמשכת מהלידה ועד לראשית ההתפתחות המינית (בערך גיל 12 לבנות וגיל 13 לבנים). הילדה שפגש רבי יהושע יכולה להיות בת חמש או בת 12, בכל מקרה היא צעירה. לענייננו, חשוב לציין חוק תלמודי אחר העוסק בילדות, ממסכת קידושין: "אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה".

למי קראת דרך?

התלמוד מרבה להשתמש ב"לשון נקייה" לענייני מין. בכמה הזדמנויות הוא מציע מעין מילון למכבסת מונחי המין. הנה הסבר שיכול להיות מפתח פרשני חדש לאגדה העתיקה שלנו (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ב עמוד ב – מתורגם מארמית): "ביאה נקראת דרך, שכתוב: 'ודרך גבר בעלמה'". השפה המכובסת, או אם נרצה הדימוי היפה, נמצא כבר בספר משלי: "שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים, דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר, דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה". לפנינו שיר גברי, פאלי אבל גם מרגש, על סוד החיבור של גוף הגבר אל גוף האישה.
2 צפייה בגלריה
אייל גולן בהופעה בבלומפילד
אייל גולן בהופעה בבלומפילד
אייל גולן. נשים מנוצלות שאין להן מושיע נוטות לחפש חוקיות בעולם הניצול
(צילום: מוטי קמחי)
את ה"דרך" שבאגדה, זו שבה מהלך רבי יהושע, אפשר לקרוא כבעילה. אם נעשה זאת, האגדה תזכה לפשר שיסביר גם את הופעתה של הילדה באמצע השדה, באמצע הסיפור.

"את תלכי לבדך בשדה"

איך הגיעה הילדה ללב השדה של רבי יהושע? התמונה מתבהרת כשמובן שלא מדובר בהתרחשות אלא בשורת דימויים. רבי יהושע "רועה בשדות זרים". הוא מטייל ללא הסכמה בגוף שאינו שלו. גברים רבים פסעו בשדותיה לפניו, ועל כן הוא בוחר להניח שהיא "מותרת לכול". או בניסוחו העדין של בני אלבז: "ילדה שבאה על מנת לפתוח את הרגליים היא כבר לא ילדה".
אלא שהילדה (אתם יכולים לקרוא לה טאיסיה, נ', רומי או נחמה) פותחת את הפה ומלמדת את רבי יהושע שיעור בסיסי בהגינות: "ליסטים כמותך כבשוה". למעשה היא אומרת: העובדה שנוצלתי פעמים רבות לא מקילה על חומרת המעשה שלך. אתה, בדיוק כקודמיך, שודד.
פרופ' רוחמה וייספרופ' רוחמה וייסצילום: אביבית בן נון

סבתות שאוכלות את הדייסה שבישלו להן

אני לא מכירה את סבתא של בני אלבז, אבל לא מופתעת מנשים שמחזיקות באמונות מיזוגיניות. הרי זה בדיוק מה שאומר הפתגם שצוטט בשמה: מי שלא תיכנע לחוקי הפטריארכיה תיאנס על ידה. נשים מנוצלות שאין להן מושיע נוטות לחפש חוקיות בעולם הניצול, בתקווה שהיענות לחוקים תציל אותן. כיום אנחנו יכולות להפסיק לשתף פעולה ולהתחיל לומר: "ליסטים כמותך כבשונו".
בני אלבז, אני מאחלת מכל הלב לך ולבנותיך שלא תבואו לידי ניסיון. כדי שזה יקרה עלינו לחזק את ידי המתלוננות. וכתמיד, תודה לנשות איגוד מרכזי הסיוע שנלחמות ושומרות עלינו.
שבת שלום!
Ruhamaweiss1966@gmail.com