צום עשרה בטבת חל השנה ביום שישי, 10 בינואר 2025. עשרה בטבת הוא היחיד מבין הצומות ביהדות שיכול לחול ביום שישי לפי לוח השנה העברי. התאריך י' בטבת מסמל את התחלת החורבן והפורענות. זהו היום שבו החל נבוכנדנצר מלך בבל את המצור על ירושלים, לפני כ-2,600 שנים – אירוע שהסתיים בחורבן העיר, ובתוכה גם בית המקדש הראשון, ובמיטוט ממלכת יהודה. בתשרי שלאחר החורבן נרצח גדליה בן אחיקם ושארית הפליטה גלתה מהארץ.
הטלת המצור מצוינת עד היום כיום אבל, שבו יהודים שומרי מסורת ברחבי העולם מתענים וצמים, לא אוכלים ולא שותים. בניגוד ליום כיפור ותשעה באב, בעשרה בטבת מותר לנעול נעלי עור ולקיים יחסי אישות. מעבר לכך, התענית לא נמשכת 25 שעות, אלא רק מעלות השחר בבוקר ועד צאת הכוכבים בערב.
זמני צום עשרה בטבת
כניסת הצום: בירושלים 5:28, בתל אביב 5:30, בחיפה 5:31, בבאר שבע 5:28, בצפת 5:29, באילת 5:24, בקריית שמונה 5:29, בהר החרמון 5:29, בעזה 5:30.
צאת הצום: בירושלים 17:17, בתל אביב 17:14, בחיפה 17:14, בבאר שבע 17:18, בצפת 17:14, באילת 17:18, בקריית שמונה 17:08, בהר החרמון 17:15, בעזה 17:17.
צום בערב שבת
לדעת רבי דוד אבודרהם, מאחר שזהו הצום לזכר האירוע הראשון בסדר הכרונולוגי, שהתחיל את הפורענות, גם בזמנים שבהם הוא היה חל בשבת (לפני קביעת לוח השנה הקבוע) לא היו דוחים אותו אלא צמים אפילו בשבת.
צאת הצום – לאחר הקידוש בערב שבת. הרב אשר סבג, רב קהילת הר המוריה וחבר הנהלת רבני צהר, מציין: "מומלץ לזרז את תפילת ערב שבת ולהתחיל אותה מבעוד יום כדי שאנשים יספיקו להגיע לביתם בצאת הכוכבים ולקדש מיד בצאת הצום, ויאמרו מיד לאחר מכן שוב את קריאת שמע". הרב סבג מוסיף כי מותר להתרחץ ביום שישי לכבוד שבת, גם לאלו המחמירים שלא להתרחץ בשאר הצומות.
האם מותר לטעום תבשילים?
הרב אורן דובדבני מציין כי יש מחלוקת בין הפוסקים לגבי השאלה האם מותר לטעום מתבשילים שמכינים לכבוד שבת בזמן הצום, גם אם לאחר מכן יורקים ולא בולעים. שולחן ערוך פסק להקל, הרמ"א כתב שהמנהג להחמיר והמשנה ברורה מסתמך על הספר "חיי אדם": "אם מבשלים ביום התענית לצורך סעודת מצווה שתיערך בלילה (וסעודת שבת נחשבת סעודת מצווה), מותר לסמוך על הדעה הראשונה לטעום מן התבשיל וישר לפלוט אותו, וכמובן אין לברך על טעימה זו".
רבים מקדימים את תפילת מנחה לשעות הצהריים, ובמהלכה קוראים בתורה ובהפטרה כמו בכל תענית ציבור ואומרים את תפילת "עננו", אבל לא אומרים "אבינו מלכנו" או תחנון ביום שישי. לפי הרב יוסף צבי רימון, כיום, בגלל המלחמה, יש לומר "אבינו מלכנו" (ללא תחנון).
60 שניות על צום עשרה בטבת
(צילום: שמוליק דודפור)
הרב דובדבני מציין כי "נשים שאינן הולכות לתפילה מוקדמת יכולות לקבל שבת ולהדליק נרות בזמן הרגיל. אפשר לדחות את אמירת 'שלום עליכם' ו 'אשת חיל' לאחר הקידוש ושבירת הצום".
האם חיילים מחויבים בצום?
לוחמים העוסקים בפעילות מבצעית פטורים מהצום לפי ההלכה – כפי שמסביר הרב אברהם סתיו, שגויס למילואים במהלך המלחמה: "אחת התופעות המרתקות בלחימה היא שאנחנו חוזרים אלפי שנים אחורה אל המלחמות מתקופת התנ"ך – וכבר בספר שמואל א' אנחנו מוצאים את יהונתן בן שאול כשהוא מפר את התענית שאבא שלו גזר, בזמן המלחמה מול הפלישתים, וטועם מיערת הדבש כדי להתחזק. מכאן למדו הפוסקים שכל מי שמעורב בלחימה חייב לאכול כל צורכו כדי להילחם כראוי".
ומה לגבי חיילי צה"ל בעורף?
"מי שנמצאים בתפקיד עורפי שהוא לא חלק מהלחימה או שאין בו צורך במאמץ פיזי או מנטלי, אמורים באופן עקרוני לצום, לפי ההלכה. זו גם ההנחיה של הרבנות הצבאית. עם זאת, כדאי להיוועץ ברב היחידתי לפני שמחליטים לצום, כי לפעמים החייל הפשוט מתקשה לתפוס את התמונה המלאה".
יום הקדיש הכללי
שנים ספורות לאחר קום המדינה, בשנת התשי"א (1951), הוכרז י' בטבת גם כיום הקדיש הכללי, זיכרון לנספים בשואה שיום פטירתם לא נודע. בני משפחה שאינם יודעים מתי נפטרו או נרצחו קרוביהם, נוהגים ביום זה כיום זיכרון שנתי שבו פוקדים את הקבר, מדליקים נר נשמה ואומרים את תפילת הקדיש לעילוי הנשמה. לדברי הרב סבג, "מן הראוי שמי שאחד מהוריו אינו בין החיים יאמר ביום הזה קדיש יתום לעילוי נשמת נספים שאין להם קרובים שיאמרו עליהם קדיש".
