פגיעות מיניות בחופש הגדול: כיצד נעניק עזרה?
(צילום: שמוליק דודפור)
אחרי שהיה בין מחוללי מהפכת הנפש במגזר החרדי, והעז לדבר על נושאים שהיו מושתקים ומוחבאים – הרב אריה מונק, מנכ"ל עמותת בית חם, מזהיר מפני מה שהוא מכנה "העונה המסוכנת", שבה הפדופילים משחרים לטרף ביתר קלות. "ילד שנפגע הוא ילד שלוקח את הסבל הזה לכל חייו", הוא אומר בריאיון לאולפן ynet. "אין לזה כמעט ריפוי, לא לילדים ולא לילדות שנפגעו או נאנסו במגזר החרדי".
הרב מונק מספר על מספרים גבוהים מאוד. "אנו רואים כאחריות שלנו לא לקבל אחרי החופש הגדול הזה עוד פעם גל של פונים", הוא אומר בצער. עד כה טיפלה העמותה שהקים בלמעלה מ-1,200 ילדים בבני ברק, אלעד ומודיעין עילית. "היום יש לנו גם סניפים בתל אביב, גבעתיים ורמת גן – והמספרים גדלים", הוא אומר, ומבקש להדגיש: "אין יותר נפגעים בציבור החרדי מכל ציבור אחר, אבל אנחנו מטפלים בציבור הזה".
לפני 14 שנה החלה "בית חם" להיכנס לתחום הפגיעות המיניות במגזר החרדי, וזה לא היה קל. "יש דברים שלא מדברים עליהם. זה מגזר מאוד סגור", הרב אומר. "היום כבר מדברים, כי הצלחנו להנחיל להורים את ההבנה שילד שלא מטופל והוא ילד שנפגע, יהפוך לילד פוגע ב-80% לפי מחקרים. הבאנו את זה לפרונט, ואני שמח שזה קורה היום".
ציידי הנפשות
הרב מונק מנסה להגביר מודעות במיוחד בימי החופש הגדול שכבר החל אצל הבנות, ולקראת חופשת "בין הזמנים" המתקרבת במגזר. "זה זמן מועד לפורענות כי הפדופילים יודעים מתי אתם לא רואים את הילדים שלכם, מתי הם לא נמצאים במסגרות ומתי לילד אין סדר יום".
דבריו נכונים לכל הורה באשר הוא: "פדופילים הם רוצחים, ציידים", אומר הרב מונק. "הם יודעים את מי הם רוצים לצוד, וגם היכן. אתה לא תאמין איזה מעקבים פדופיל עושה אחרי ילד ממשפחה – בדרך כלל, קצת חלשה, כי לא ירצה להתעסק עם הורים חזקים – והוא יודע בדיוק את המסלול של הילד. כאשר לילד יש בית ספר, אנחנו יודעים את התוכנית היומית שלו. אבל כשלילד יש חופש גדול ואנחנו עדיין עובדים, הפדופילים הארורים, ציידי הנפשות האלה, מקבלים את ההזדמנות".
לדברי הרב מונק, היותה של ישראל "אחת המדינות שיש בה הכי הרבה ימים שהילדים בחופשה וההורים בעבודה, בניגוד למדינות אחרות בעולם שבהן חופשות הילדים וההורים מתנקזים לאותם החודשים", מעלה את הסכנה לילדים. "הילדים נמצאים במצב שהם די לבד. התקופה הזו היא תקופה מסוכנת כי הפגיעות המיניות בילדים בכל המגזרים גדלות".
לדעת את הלו"ז
הרב מונק ממליץ לרשת את הסביבה במצלמות. "כשיש מצלמות בבתים ובחצרות, זו הרתעה לפדופילים. הם מבינים שאם יעשו משהו, קרוב לוודאי שמצלמה תתעד אותם. המרחב הציבורי חייב להיות מרושת".
עם זאת, "יש גם מקומות שאי אפשר לרשת, כמו למשל מקווה", הוא אומר. "לכן מעבר למצלמות, חשוב לדעת גם את הלו"ז של הילד. לדעת איפה הוא ומתי. מתי הוא הולך לשחק עם חבר. ואם הוא לא חוזר בזמן – צלצלו אליו. אי אפשר לשחרר. אני יודע שזה קצת הופך את זה לנטל ולעול, אבל ילד שייפגע הוא ילד שיסבול... מניעה שווה הרבה מאוד, כי הטיפול אחרי פגיעה, מכאיב מאוד גם להורים".
הרב מונק נותן כללי אצבע לזהירות ולערנות: "אם יש מישהו שמסתובב בשכונה שלך והוא לא נמצא שם באופן רגיל, אתה צריך להיות בתודעה. אפשר לפנות ולשאול בצורה מנומסת אם הוא מחפש משהו. אם אכן יש לו כוונות זדון, הוא לא יחזור למקום.
"אם יש ילד שמתחיל להתנהג בצורה לא רגילה, משהו קיצוני – פרצי בכי, אי יכולת לישון, חזרה להרטבה, מתחיל למצמץ – כל אלה אומרים לנו שמשהו לא טוב קרה לילד. הרבה דברים יכולים לקרות בחופש הגדול, אפילו עניינים חברתיים זניחים יחסית שעלולים לעורר תגובות קשות – אבל צריכים להיות מפוכחים ועם עיניים פקוחות. אלה חודשיים מסוכנים. אני מקווה שהריאיון הזה יחסוך לנו לפחות נפגע או שניים – ועשינו את שלנו".
