בפרוס שנת התשפ"ב עומד מספר היהודים בעולם על כ-15.2 מיליון נפש, בהשוואה ל-15.1 מיליון נפש בשנת התשפ"א. מתוך כלל האוכלוסייה היהודית בעולם, חיים בישראל כ-6,930,000 מיליון יהודים (לעומת כ-6,840,000 בשנה שקדמה לה), ואילו כ-8.3 מיליון יהודים חיים מחוץ לישראל (מתוכם כ-6 מיליון בארה"ב, וכ-2.3 מיליון בכל שאר המדינות). עוד חיים בישראל למעלה מ-470 אלף זכאי חוק השבות (אשר אינם רשומים כיהודים במרשם האוכלוסין).
את המחקר ערך הדמוגרף הבכיר, פרופ' סרג'יו דלה פרגולה מהאוניברסיטה העברית, ומפרסמת הסוכנות היהודית לקראת השנה החדשה. המחקר נערך עבור השנתון היהודי האמריקני (AJYB 2021). האומדנים לפיהם חוקר פרופ' דלה פרגולה כוללים את כל אלה המגדירים עצמם כיהודים ואשר אינם מחזיקים בזהות דתית אחרת. הנתונים אינם כוללים את המגדירים עצמם "יהודי באופן חלקי".
- מיהו חרדי? לא אושיות הרשת החדשות/ נינה פוקס
עוד עולה מהנתונים, כי מספר זכאי חוק השבות בעולם, כולל אלה המגדירים עצמם כיהודים ובני משפחותיהם המורחבות, עומד על 25.3 מיליון איש – מתוכם 7.3 מיליון בישראל ו-18 מיליון מחוץ למדינת ישראל. אחוז היהודים בישראל מתוך כלל יהודי העולם עומד על 45.3%, עלייה של חצי אחוז לעומת השנה הקודמת.
לפני כחצי שנה פרסם הלמ"ס כי בעולם חיים 14.8 מיליון יהודים, והפער מוסבר בתיקון שנערך באומדן של מספר היהודים בארה"ב, שאליו נוספו עוד כ-300 אלף יהודים, בעקבות תוצאות הסקר שנערך ב-2020 על ידי מכון המחקר האמריקני פיו (Pew). התיקון חל גם על השנים הקודמות, והועבר גם ללמ"ס.
יהודים גם במדינות המוסלמיות והקטנות
הקהילה הגדולה ביותר באירופה (והשלישית בגודלה בעולם) מתגוררת בצרפת: 446 אלף יהודים, הרביעית בקנדה, שם חיים כ-393,500 יהודים והחמישית בבריטניה: 292 אלף איש. האוכלוסייה היהודית במדינות נוספות עם לפחות עשרת אלפים יהודים כל אחת (לא כולל את זכאי חוק השבות): ארגנטינה - 175 אלף איש, רוסיה – 150 אלף, גרמניה 118 אלף, אוסטרליה 118 אלף, ברזיל 91,500, דרום אפריקה 52 אלף, הונגריה 47 אלף, אוקראינה 43 אלף, מקסיקו 40 אלף, הולנד 30 אלף, בלגיה 29 אלף, איטליה 27 אלף, שוויץ 18,500, אורוגואי 16 אלף, צ'ילה 16 אלף, שבדיה 15 אלף, טורקיה 14,500, ספרד 13 אלף, אוסטריה 10,000, פנמה 10,000.
במדינות ערביות ומוסלמיות מתגוררים כ-27 אלף יהודים, מהם כאמור כ-14,500 בטורקיה, ועוד כ-9,500 באיראן, כ-2,000 במרוקו וכ-1,000 בתוניסיה.
מדינות שבהן מונה האוכלוסייה היהודית לכל היותר כ-500 נפש כוללות את איחוד האמירויות, אל סלבדור, איי הבהאמה, בחריין, ברבדוס, ג'מייקה, הרפובליקה הדומיניקנית, קובה, בוליביה, סורינאם, מלטה, סלובניה, קפריסין, אלבניה, בוסניה, צפון מקדוניה, ארמניה, טג'יקיסטן, טורקמניסטן, קירגיזיה, אינדונזיה, דרום קוריאה, הפיליפינים, טאיוואן, תאילנד, בוטסואנה, זימבבואה, מדגסקר, מצרים, ניגריה, נמיביה, קונגו, קניה ותימן.
יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ויו"ר הסוכנות היהודית בפועל, יעקב חגואל, אומר כי "שנת תשפ"א הייתה שנה מאתגרת בצילה של מגפה עולמית, שלימדה אותנו יותר מכל על משמעותה של הערבות ההדדית בעם היהודי. עשרות אלפי עולים חדשים הגיעו לישראל בסיוע הסוכנות היהודית, על אף השיתוק העולמי במרחב האווירי - ועוד אלפי צעירים מהתפוצות הגיעו לתוכניות התנדבות וקריירה במסגרת פרויקט מסע. הסוכנות היהודית תמשיך להוות גשר יציב ובלתי מעורער של סולידריות וערבות הדדית בין קהילה לקהילה ובין מדינת ישראל לתפוצות".
המדיניות האמריקנית פוגעת בישראל
במחקר מקיף לקראת השנה שבפתח, מתריע המכון למדיניות העם היהודי מפני שחיקה רב-ממדית בחוסנו של העם היהודי בשנה החולפת. השחיקה מתבטאת במספר רב של מדדים, הן בזירה הפנים-יהודית, והן בזירת היחסים בין יהודים לשאר העולם.
ההערכה נערכה בשימת דגש על חמישה ממדים עיקריים: גיאופוליטיקה, משאבים חומריים, יחסים בין קהילות, זהות והזדהות ודמוגרפיה. על פי הערכת המכון, בכמה ממדים חלה השנה נסיגה מדאיגה - ובאחרים לא ניכר שיפור. הדו"ח המקיף שמתפרסם בימים אלה הוכן כעבודה משותפת של עמיתי המכון למדיניות העם היהודי, בעריכתו של שמואל רוזנר. תמצית מנהלים של הדו"ח הוצגה בפני שרים בממשלה.
בתחום הגיאופוליטי קובע הדו"ח כי בעיות היסוד של מדינת ישראל החריפו, בדגש על האיום מאיראן. מדיניות חוץ-אמריקנית הנוטה להתמקדות בבעיות פנים והקטנת המעורבות הצבאית של ארה"ב בעולם, פוגעת בדימוי ההרתעה האמריקני, וכפועל יוצא מזה עלולה להוביל לשחיקה הדרגתית בעוצמה (ובהרתעה) המיוחסת לישראל על רקע יחסיה המיוחדים עם ארה"ב.
מן הדו"ח עולה כי הקיטוב הפוליטי והמתחים על רקע חברתי, מקשים על הידברות קונסטרוקטיבית בין הפלגים היהודיים השונים. בארה"ב חלה עלייה בשיעור היהודים המעידים על קשרים רופפים, ולעיתים התנגדות גלויה לישראל. חוקרי המכון סבורים כי יש לנצל את ההזדמנות של הקמת הממשלה החדשה, שיש בה גם מרכיבים מהמרכז-שמאל, להתנעה מחדש של השיח בין ישראל הרשמית לבין קבוצות ליברליות בארה"ב, יהודים ושאינם. עוד הם ממליצים לחזור ולחזק את הקשר עם אגפים אוהדים במפלגה הדמוקרטית, תוך שימור האהדה של תומכי המפלגה הרפובליקנית.
הצעירים מתרחקים מישראל
המכון קורא להנעת מהלך דחוף להתמודדות עם מגמות של הסתייגות בקרב יהודים צעירים מעצם קיומה של מדינת לאום יהודית, שעלו השנה בחריפות בכמה מחקרים. המכון סבור כי התפתחות זו מהווה בעיה אסטרטגית רבת פנים – הן משום הפגיעה בלכידות בין בני העם היהודי, והן משום הפגיעה האפשרית בתמיכה האמריקנית בישראל בדור הבא.
לדעת חוקרי המכון, בעידן שבו הפרקטיקה והאמונה הדתית כבר אינן יכולות לשמש כ"דבק זהותי" המתאים לכלל הציבור היהודי, על הקהילות (ועל ממשלת ישראל) מוטלת חובה לעודד מהלכים בהסכמה רחבה לחיזוק מרכיבים של לכידות וזהות יהודית שאינם תלויי דתיות.
מהמחקר עולה עוד כי מגמת האנטישמיות החריפה השנה, עובדה המעלה את החשש מפני תהליך "אירופיזציה" הדרגתי של תופעות האנטישמיות במרחב האמריקני, הכולל מגמות של הדרה פוליטית וחברתית. המכון מציע לממשלה להקים מטה פעולה רב-תחומי למאבק באנטישמיות, שיעקוב אחר ממדי התופעה, יפתח כלים למאבק בה, יקבע מדיניות כוללת - ויניע יוזמות פעולה מול ממשלות זרות, קהילות יהודיות וגורמים רלבנטיים אחרים.
נתון מדאיג נוסף: משבר הקורונה ואי-הוודאות המתלווה, וכן קושי של ממשלות לנהל מדיניות עקבית בעידן של קוטביות, פוגע ביכולת של הקהילות היהודיות ושל ישראל להיערך כלכלית לאתגרי העתיד. לנוכח התפתחויות חברתיות ודמוגרפיות, ממליץ המכון לשקול מחדש את הקריטריונים של חוק השבות, המאפשרים כיום גם עלייה של נכדי יהודים בגירים. עמיתי המכון סבורים כי דווקא ממשלה מגוונת אידיאולוגית, שיש בה ביטוי לעמדות וגישות שונות, יכולה לחתור למדיניות הגירה מוסכמת ולא מקטבת, שהיא הרצויה והמתאימה בתהליך כזה.
נשיא המכון למדיניות העם היהודי, הפרופ׳ ידידיה שטרן, אומר בהמשך לממצאים כי "העדר הלכידות – הן בין חלקי החברה בישראל פנימה והן ביחסים שבין מדינת ישראל והיהודים שמחוצה לה – הוא האתגר החשוב ביותר שעל סדר היום של העם היהודי. אנו נמצאים בעידן של קיטוב שבו הסולידריות הישראלית והיהודית מתרופפת. בצד חיזוק המכנה המשותף האזרחי בתוך המדינה, על הממשלה והחברה בישראל לפעול למימוש המחויבות כלפי יהדות התפוצות".
