"אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם" (שמות כ"ג). באמצע חודש האביב, חודש ניסן, חל חג הפסח - חג המוזכר בתורה ונועד להזכיר את יציאת מצרים.
כל מה שרציתם לדעת על פסח - פרויקט מיוחד, בשיתוף צהר:
חג הפסח מורכב משלושה חלקים: החג מתחיל בט"ו בניסן, שבערבו נערך ליל הסדר, ומסתיים ב"שביעי של פסח", שחל בכ"א בניסן. ימים אלה הם ימי שבתון האסורים במלאכה, וחובה לציינם בקידוש לפניהם, בהבדלה אחריהם, בסעודות חג, ובתפילות הלל והודאה. הימים שביניהם הם "חול המועד", שכשמם כן הם - קצת חול וקצת מועד.
60 שניות על פסח
היום שאחרי "שביעי של פסח" נקרא "אסרו חג". זהו יום שבו נותרה מעט חגיגיות, לריכוך המעבר מימי החג לימי העבודה השגרתיים. יוצאי מרוקו חוגגים בו את ה"מימונה" – חגיגה עממית שמקורה, כפי הנראה, בשחרור ממגבלות האכילה שנהגו בימי הפסח, ובאפשרות לשוב ולהתארח ולאכול איש אצל רעהו ברעות ובידידות. השנה חל האסרו חג בשבת, ולכן המימונה נדחית למוצ"ש.
פסח - מאחורי החג
עם ישראל נולד בגלות מצרים. בשנות הגלות והשעבוד, צמח עם ישראל: ממשפחה של 70 נפשות, שירדה למצרים בסוף ספר בראשית - הפכנו לעם גדול, עם 60 אלף גברים יוצאי צבא (כלומר, לא כולל זקנים, נשים וטף).
יציאת מצרים היא האירוע ההיסטורי המכונן של עם ישראל. היא הפכה להיות מוטיב מרכזי בכל עולם ההגות וההלכה. אלמלא יציאת מצרים, הרי שאנו ובנינו ובני בנינו – משועבדים היינו. החירות ניתנה לעם ישראל ואיפשרה לו לצאת ממצרים, להתגבש כעם, לקבל תורה ומצוות בהר סיני, לבנות משכן, להיכנס לארץ ישראל ולהקים בה ממלכה ומדינה.
החירות אינה עובדה היסטורית חד-פעמית שאירעה בעבר הרחוק, היא ערך מחייב ותכונה יסודית של עם ישראל בכל הדורות: השאיפה לעצמאות, שממנה נובעת גם העמידה העיקשת על האמונות והערכים של העם, למרות כל האיומים והפיתויים שסבבו אותו מכל עבר.
פסח הוא חג העצמאות הראשון של עם ישראל. יום העצמאות שחל בה' באייר הוא יום הקמת המדינה, לפני 64 שנים. יום העצמאות שחל בט"ו בניסן קדם לו בכ-3,500 שנה, והוא יום ההולדת של האומה - והופעתו של עם ישראל על במת ההיסטוריה.
מה עושים ואיך זוכרים?
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. כל אב חייב לספר לבנו מה ערכה של החירות, מדוע נלחמנו עליה ומה הקרבנו למענה. לשם מה יצאנו ממצרים? מה קיבלנו בהר סיני? מה היתה תכלית המסע - ומהו ייעודו של עם ישראל?
מצוות הפסח ומנהגיו מסמלים את הרעיונות העיקריים של יציאת מצרים ולקחיה. ההנחיה לחגוג את הפסח מופיעה בתורה לראשונה בספר שמות, עוד לפני היציאה ממצרים, והיא חוזרת ונשנית פעמים רבות בתורה ובתנ"ך כולו. תחילה ציווה ה' את משה על "פסח מצרים" – אופן חגיגת הפסח בלילה שלפני היציאה ממצרים. וכבר בתוך אותה הפרשה נזכר הציווי לדורות: "וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ" (שמות י"ב).
אלו המצוות העיקריות של פסח, המוזכרות בתורה:
מצוות אכילת מצה: המצה מסמלת הן את השעבוד והן את הגאולה. המצה היא זכר ל"לחם עוני", הלחם שאכלו המשועבדים במצרים, ולאחר מכן בכל הדורות. המצה מסמלת גם את לחמם של בני החורין ובעלי האמונה: מי שמוכן לוותר על מאכלי תענוגות ולאכול "לחם עוני", יכול להצטרף לבני החורין הנאבקים על חרותם, ומאמינים ביכולת להיגאל.
איסור אכילת חמץ: "כי לא הספיק בצקם להחמיץ". הפעולה המהירה, הנחושה, בלא להתמהמה. זריזות היא תכונת אופי יסודית של מי שרוצה להיות בין הנגאלים, ולא בין הנשארים מאחור, אלו הקופאים על השמרים.
אכילת מרור: זכר לשעבוד, לימים הקשים והמרים של הגלות.
הגדה של פסח: על פי הפסוק: "והגדת לבנך ביום ההוא" (שמות י"ג). מצווה לספר את סיפור יציאת מצרים ולהעבירו מדור לדור. את המצווה מקיימים גם בדיבור וגם בהמחשה – ליל הסדר על כל חלקיו נועד לשמש להסברה ולהטמעה של רעיונות הפסח.
חג שמח לכל בית ישראל!
