בית משפט השלום בתל אביב חייב השבוע את אוניברסיטת תל אביב לשלם פיצוי בסך 30 אלף שקל לסטודנט שומר כשרות שהוזמן מספר פעמים למסעדה לא כשרה, באירועים הקשורים ללימודים האקדמיים. כמו כן הטיל השופט אביים ברקאי על האוניברסיטה לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
עם זאת השופט לא הוציא, כפי שהתובע ביקש, צו מניעה גורף שיאסור על האוניברסיטה לקיים בעתיד אירועים בזיקה ישירה לפעילות האוניברסיטה במסעדות לא כשרות. התובע הפנה לארבעה אירועי נטוורקינג ("רישות") עם סטודנטים זרים מסין במסעדות שאינן כשרות, שאליהם הוזמן לדבריו בידי האוניברסיטה, כשהיה סטודנט לתואר שני.
קראו עוד בערוץ היהדות:
התובע טען שבפועל הוא הודר מהאירועים המדוברים, שבהם השתתפו סטודנטים ישראלים וזרים, בשל קיומם במסעדות לא כשרות – וזאת למרות פניותיו החוזרות ונשנות לאוניברסיטה. לאורך תקופה הוא ביקש לקיים את האירועים, או לכל הפחות אחד מהם, במסעדה כשרה – אך ארבע פעמים הוחלט לקיים את המפגשים במסעדות לא כשרות, מתוכן שלוש פעמים הוזמנו הסטודנטים לאותה מסעדה, ששמה "התרנגול הכחול".
3 צפייה בגלריה
אוניברסיטת תל אביב. טענה שהתביעה היא "ניסיון להכתיב לאוניברסיטה ולכלל הסטודנטים את אמונתו האישית של התובע"
(צילום: Shutterstock)
במהלך הדיון התברר שהאוניברסיטה אפילו לא בחנה את שאלת כשרות המסעדות, גם לא לאחר פניית הסטודנט. לא נערכה עבודת מטה, בחינה או ישיבה שבה התקבלה החלטה לקיים את הארוחות במסעדות האלה. הובהר שהכשרות אינה אחד מהקריטריונים, שהדבר אינו "פקטור" ובכלל ש"האוכל עצמו חסר משמעות".
כלומר, לכאורה אין מדובר בהחלטה מושכלת של האוניברסיטה אשר על פי שיקוליה הגיעה למסקנה שיש לקיים את כל הסעודות במסעדה לא כשרה. האוניברסיטה, שמקפידה על כשרות בכל המסעדות בקמפוס, דבקה בכך שאין מדובר בפעילות המשויכת לה, ושאין כל חובה לערוך את הארוחות במסעדה כשרה. עוד טענה האוניברסיטה כי התובע יכול היה להשלים לימודיו גם ללא השתתפות במפגשים האלה.
"הגדרת התובע כבריון אינה במקומה"
השופט ציין בפסק הדין כי בעוד התובע ביקש לקבל זכויות שלטעמו הוא זכאי להן, האוניברסיטה לא היססה להאשים אותו דווקא בבריונות. כך למשל ציינה האוניברסיטה, לפי פסק הדין, בפתח סיכומיה: "תובענה זו היא ניסיון בריוני, פסול ומקומם, להכתיב לאוניברסיטה ולכלל הסטודנטים – לרבות לסטודנטים זרים המממנים את אירועי הרישות מכיסם – את אמונתו האישית של התובע ושל תנועת נאמני תורה ועבודה". בהקשר זה קבע השופט כי "בפניותיו וכן בתביעה ביקש התובע להגן על אינטרס שלטעמו הוא לגיטימי. נראה שהגדרת התובע כבריון אינה במקומה".
באשר למקום שבו נערכים האירועים, מסרה האוניברסיטה שבחירת המיקום נעשית על בסיס שיקולים ענייניים ובהתאם לדרישת המשלחות. בין השיקולים נמנים שיקולי קִרבה למלון שבו המשלחת משתכנת.
עוד טענה האוניברסיטה כי בחירתו של התובע להגביל עצמו מלאכול מזון שאינו כשר דומה להעדפות כמו טבעונות, צמחונות או כשרות מסוג אחר. נטען כי העדפות אלה הן עניין אישי של מי שצו מצפונו מורה לו כך, ולא יעלה על הדעת שהאוניברסיטה מחויבת על פי חוק להתאים את עצמה לצו מצפונו. בהקשר זה קבע השופט כי "כבר מיד ייאמר שבכך התעלמה הנתבעת מהחובה החקוקה למנוע הפליה על רקע דת, בעוד לא קיימת חובה חקוקה המתייחסת לצמחונות/טבעונות או כל העדפה אחרת".
"לא העדפה קולינרית"
האוניברסיטה אף ציינה שאף על פי שאין זה מחובתה, הוצעו לתובע מספר דרכים שבהן יוכל ליהנות מהארוחה שבאירוע, לצד ההשתתפות במפגש, כמו למשל מנה צמחונית אישית או מנת דג עטוף בנייר כסף – דרכים שתלמידים שומרי כשרות אימצו בעבר.
השופט קבע בהקשר זה: "נתתי דעתי להצעה שלפיה בעוד כל המוזמנים ישתתפו בסעודה, התובע יאכל דג בנייר כסף. במלוא הכבוד, אין בהצעה זו כדי לאיין את ההפליה לה טוען התובע. אין מקום לחייב את התובע לתת בעצמו סימנים תוך שהוא אוכל 'בנייר כסף', בעוד כל המוזמנים סועדים במסעדה שנבחרה בקפידה לצורך האירוע. כך בכלל וכך בעיקר, כאשר פנייתו של התובע ובקשתו על רקע דתו למזון כשר אינה כה מופרכת, בוודאי לא במדינה שבה רוב אזרחיה, היהודים כמו המוסלמים, מודעים למגבלות שבאכילת אוכל כשר".
השופט קבע כי "הבקשה למזון כשר אינה בגדר העדפה קולינרית כזו או אחרת של התובע. הבקשה למזון כשר גם אינה בגדר העדפה בריאותית כזו או אחרת, או פרי השקפה הנובעת מאכילת אוכל צמחוני או טבעוני. הבקשה למזון כשר נובעת מציוויי דת אשר אינם זרים לקהל היהודי ואינם זרים לקהל המוסלמי – שני קהלים המהווים את רוב הציבור במדינת ישראל... בענייננו, האוניברסיטה התעלמה במפגיע מפניות התובע. בכך פגעה האוניברסיטה בתובע ובציבור שומרי הכשרות. לא רק היהודי... בשולי הדברים ייאמר שאפילו אם תטען האוניברסיטה שההפליה נעשה שלא בכוונת מכוון, לא יהיה בכך כדי להפחית מקיומה".
עם זאת, השופט קבע כי "אין מקום לקבוע צו מניעה גורף אשר יאסור על אוניברסיטת תל אביב להפלות בין תלמידיה בדרך של עריכת אירועים מהסוג המתואר בכתב התביעה, כמו גם כל אירוע אחר הנמצא בזיקה ישירה לפעילות האוניברסיטה במסעדות לא כשרות". הוא הסביר כי "צו מניעה גורף אשר יקבע מסמרות לעתיד ביחס לכל אירוע ואירוע של האוניברסיטה, הוא כבר בגדר התערבות מנהלית בשיקול הדעת של האוניברסיטה בניהול פעילותה... יש להיזהר פן ייקבע כעת צו המגביל לעתיד ולכל מקרה, את פעילות האוניברסיטה". את התובע ייצג עו"ד אסף בנמלך, מהמוקד המשפטי בתנועת נאמני תורה ועבודה.
מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "מדובר בפעילות מחוץ לקמפוס שהינה בגדר רשות ולא חובה. הפעילות התקיימה במסגרת אירועים שעורכת עמותה עצמאית למשלחות מסין שאותן היא מארחת. אירועים אלו מתקיימים במקומות בילוי שונים ברחבי הארץ, ובין היתר הוזמנו אליהם גם סטודנטים מהאוניברסיטה. כאמור, בשום שלב ההשתתפות באירועים לא הוגדרה כחובה, אלא כרשות בלבד, למי שמעוניין".
בא כוחו של התובע, עו"ד אסף בנמלך, שותף במשרד בן צור קורב ויו"ר תנועת נאמני תורה לעבודה, מסר בתגובה כי הוא "מברך על פסק דין חשוב של בית המשפט, שבו נקבע כי התובע הופלה לרעה, תוך שהאוניברסיטה משתלחת בו על שההין לבקש כי חלק מאירועים הנערכים במסגרת לימודיו ייערכו במקום כשר. בית המשפט תיקן היום את המעוות, והעביר מסר חשוב מאין כמותו".
