"את הילדים והבעלים והאבות שלנו - אף אחד לא יחזיר. לא ועדה כזו או אחרת ולא פיצויים כאלה או אחרים": ההחלטה על הקמתה של ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת אסון מירון שהתקבלה היום (א'), עוררה תחושות רבות ומעורבות בקרב המשפחות השכולות. 45 אנשים נספו על ההר בל"ג בעומר, לפני חודשיים, בעת שהגיעו לשמוח ולהתפלל בהילולת הרשב"י – ו-45 משפחות מכלל הקשת הדתית-חרדית נותרו המומות וכואבות, והתחושות מגוונות על כלל קשת הדעות, בהתאם.
ההכרזה לא מקהה את הכאב, כפי שהבהיר בועז סטרוקובסקי, אביו של יעקב אלחנן ז"ל, במשפט שפתח את הכתבה. הוא מברך על הקמת הוועדה, אך לא מסתיר את חוסר האמון: "אנחנו בהחלט סקפטים ורוצים שיצא מזה משהו", הוא אומר, ומונה "שלושה נושאים שחשובים לנו, ושהיינו מצפים שיטופלו, בסופם של דיונים".
- כשמסורת ומהפכה נשית שלובות יחד/ רוחמה וייס
ראשון הוא מונה את "פיצויי המשפחות והטיפול בהם", כדבריו. "עברו כבר כבר 51 ימים - ואף אחד עדיין לא טיפל בנו ולא דיבר איתנו באופן רשמי, כפי שהיה אמור להיות. דבר שני, טיפול באתר עצמו - ובואי נקוה שהוועדה תזיז שם את העניינים, תשפץ ותתקן את הליקויים באופן ראוי, כך שלא יסכנו חיים של עשרות-אלפי בני האדם המגיעים למתחם".
הדבר השלישי שהוא מונה, בציפייה להתייחסות הוועדה, הוא "ההתנהלות באבו כביר, שלא תישנה. זו הייתה טראומה עבורנו, וכעת אנחנו מתמודדים עם הפוסט-טראומה בעקבות הטיפול בגופות, ההודעות למשפחות וחוסר הבהירות שהייתה שם. חייבים להפיק לקחים כדי שדברים כאלה לא יישנו".
בועז, אביו של יעקב אלחנן סטרוקובסקי: "ההתנהלות באבו כביר הייתה טראומה עבורנו, וכעת אנחנו מתמודדים עם הפוסט-טראומה בעקבות הטיפול בגופות, ההודעות למשפחות וחוסר הבהירות. חייבים להפיק לקחים כדי שדברים כאלה לא יישנו"
סטרוקובסקי, תושב פתח תקווה ששכל את בנו, יעקב אלחנן בן ה-20, מבקש להדגיש כי מצדו ומצד משפחתו, "אנחנו לא מחפשים אשמים. אין לנו ספק שמי שהיו שם אחראים על האירוע, לא ציפו ולא חלמו גם בחלומותיהם הגרועים ביותר על תקרית כזו. עם זאת, אם יופקו הלקחים הנכונים, כפי שאנחנו מצפים ומקווים, אז לפחות לבן שלי ול-44 הקורבנות הנוספים יהיה סוג של נחמה פורתא".
"אנחנו חוששים. מירון זה בנפשנו"
אם יש דבר מה שמשותף לכל המשפחות שעמן שוחחנו, שבוער בהן וחוזר שוב ושוב – זו הדרישה לשלב נציגים שלהן בוועדה: "אנחנו בהחלט חוששים מאחר והעניין בנפשנו, והחברים בתוך הוועדה אולי לא מכירים את נציגי המשפחות", מסבירה סיגלית חברוני, אמו של יהונתן (27), תושב גבעת שמואל מהציבור הדתי-תורני, שהותיר אחריו אלמנה ושלושה יתומים. "כדאי שתהיה עוד דעה, עוד הארה ועוד נקודת מבט שאנחנו המשפחות יכולות לתת בדיוני הוועדה ובמסקנותיה הסופיות".
סיגלית, אמא של יהונתן חברוני: "הנספים היו מכל הזרמים - מנעד רחב מאוד של הציבור הדתי - ואת נושא החשיבות והרגישות של המקום והקדושה שיש במירון, לא כל אחד יכול להבין. חשוב שיהיה מישהו שייתן את הפן הזה בתוך הוועדה"
היא מסבירה כי "הנספים היו מכל הזרמים - מנעד רחב מאוד של הציבור הדתי - ואת נושא החשיבות והרגישות של המקום והקדושה שיש במירון, לא כל אחד יכול להבין. חשוב שיהיה מישהו שייתן את הפן הזה בתוך הוועדה".
חברוני מברכת על הקמתה – אך גם חוששת. מאוד: "היה חשוב לנו ועדה בלתי תלויה, ללא בעלי נגיעות אישיות, שיעשו את עבודתם נאמנה", היא אומרת. "אנחנו מקווים מאוד שזו תהיה ועדה שתבין את הרגישות של המקומות הקדושים, של האתר והציבור שמגיע אליו, שהוא לא רק דתיים - אלא עמך ישראל. החשש הגדול שלנו הוא שעד שהוועדה תגיע למסקנות הסופיות שלה, יהיה חלילה פרק זמן שבו לא יקיימו את ההילולה, או שלא יאפשרו לעלות להר, ואנחנו מאוד מקוים שזה לא יקרה".
"טוב שקמה ועדיף מאוחר מלעולם לא"
שי, בנו של הרב משה צרפתי שכונה "האבא של החיילים החרדים", מדבר על "סוג של נחמה היום, אחרי 51 ימים שהיינו ספונים באבל ובכאב השכול", כדבריו. "אנחנו מברכים ושמחים על הקמת הוועדה, ומקווים שממצאיה ייחשפו למשפחות. אנחנו בטוחים שנהיה המומים, ומשוכנעים שלא יהיה קל לשמוע - אבל עדיף שתקום הוועדה הזו, ועדיף מאוחר, מאשר לעולם לא".
צרפתי דורש אף הוא: "המשפחות רוצות שיהיה נציג משלנו בתוך הוועדה כך שנהיה חלק מהחקירה והבדיקה עד לחקר האמת. בנוסף, הממשלה מוכרחה לפנות אלינו והמדינה חייבת להסתכל למשפחות בעיניים ולהבין שאנחנו לא אוויר. אנחנו מצפים שנציגי המדינה ידברו אלינו בגובה העיניים ולא דרך פקידים, ושיטפלו בבעיות שנוצרו עקב האסון - ובייחוד מתווה הפיצויים שטרם אושר".
צרפתי מבקש להדגיש: "מבחינתנו, המטרה העיקרית של הוועדה היא מניעת אירועים כאלה. אנחנו לא רוצים שאף משפחה תצטרף למשפחת השכול". גם ישראל דיסקינד, אחיו של שמחה בונים, חסיד גור שנספה באסון הנורא, אומר כי "המטרה, בסופו של דבר, היא מניעה של אסון נוסף". הוא מספר כי למעשה, בכל השבועות מאז האירוע לא יצר עימם אף גורם ממשלתי קשר בנושא, עד להגעתו של השר מתן כהנא למשרד הדתות לפני כשבוע.
שי, בנו של הרב משה צרפתי: "אנחנו מברכים ושמחים על הקמת הוועדה, ומקווים שממצאיה ייחשפו למשפחות. אנחנו בטוחים שנהיה המומים, ומשוכנעים שלא יהיה קל לשמוע - אבל עדיף שתקום הוועדה הזו"
דיסקינד הפך בעקבות האסון לפעיל בפורום המשפחות השכולות. היום סיפר באולפן ynet על האכזבה "מכך שמי שפעל להקמתה של ועדת החקירה היו אנחנו, המשפחות השכולות, ולא נבחרי הציבור". לדבריו, "הייתי מעדיף לעסוק בהנצחת זכרו של אחי ושאר הקדושים, במקום להילחם על הצדק".
"אנחנו יודעים שהכול זה משמיים"
את הרב אביגדור חיות, אביו של ידידיה משה ז"ל, לא מעניין לחפש אשמים. מה כן מעניין אותו? "לאתר ולטפל בליקויים החמורים שם, תוך שיתוף בכל הפרטים התורניים, מאחר ומדובר במקום קדוש, ומתוך דאגה למשפחות", הוא אומר.
הרב אביגדור, אביו של ידידיה משה חיות: "אנחנו אנשים מאמינים, ויודעים שהכול משמיים. אני שמח שלהיות חלק מהוועדה זה לא חלק מהעבודה שלי, ושמח שלא אני זה שנדרש לטפל בליקוים הללו ולהסיק את המסקנות הסופיות"
"אם הוועדה תהיה כזו שהולכת לחפש אשמים ולערוף ראשים - חבל על ששת מיליוני השקלים", הרב חיות אומר. הוא עצמו ניצל מהאסון ברגע האחרון ממש, וראה לנגד עיניו את בנו נתלש ממנו ונסחף בזרם האנשים ההרסני. "אנחנו אנשים מאמינים", הוא אומר, "ויודעים שהכול זה משמיים. אני שמח שלהיות חלק מהוועדה זה לא חלק מהעבודה שלי, ושמח שלא אני זה שנדרש לטפל בליקוים הללו ולהסיק את המסקנות הסופיות.
"למרות האבדה הגדולה, לא יעזור לי לשמוע שמישהו משלם את המחיר. אז הוא ישב 50 שנה בכלא, ואז מה? יותר חשוב לי לשמוע שבהילולה הבאה יעלו עשרות-אלפים להר, ואני בתוכם, כאשר תוקנו כלל הליקויים ואין איום על אף אחד". הרב חיות מוסיף: "חשוב לי יותר שתקום ועדה שתשים לב למשפחות, ולא תשתמש בנו ככלי פוליטי לניגוח. על הדברים הללו אני מאוד אשמח. בוודאי".
"אף אחד עדיין לא דיבר איתנו"
מנדי, בנו של אריאל צדיק, חסיד חב"ד מירושלים שנספה והוא בן 56, לא מהסס להעלות את חששותיו ותקוותיו "שהוועדה תתנהל בצורה אפקטיבית, שקופה - ותפעל נגד כל מי שמנסים לטייח את הדברים, בכדי למנוע את האסון הבא. אין לנו עניין עם עריפת ראשים של אנשים ספציפיים. מי שאחראי בדיעבד, צריך וחייב לקבל את הדין על זה ולשלם על כך מחיר כזה או אחר. אבל העניין פה הוא לא אישי. המטרה היא להפיק לקחים להבא, ולמנוע ממשפחות אחרות בישראל לחוות את מה שאנחנו חווים, חלילה וחס.
מנדי, בנו של הרב אריאל צדיק: "אין לנו עניין עם עריפת ראשים של אנשים ספציפיים. מי שאחראי בדיעבד, צריך וחייב לקבל את הדין על זה ולשלם על כך מחיר כזה או אחר. אבל העניין פה הוא לא אישי. המטרה היא להפיק לקחים להבא"
"כמובן שאת התשתיות שם חייבים לתקן ולהתחיל בדברים הכי בסיסיים. אסור שהמקום ייסגר וההילולה חייבת להימשך במתכונת מאובטחת ומשופרת. אבל חובה לתקן את הליקויים - וכמה שיותר מהר. יש מחדלים שחייבים תיקון בדחיפות, כי התשתיות נשארו אותו הדבר וכלום לא השתנה".
צדיק אומר כי "זה איום ונורא שעד כה לא פנו אלינו גורמים רשמיים מתחילת האירוע ועד כה, והמשפחות פעלו ועדיין פועלות באופן עצמאי בכל עניין: ישיבה עם נציגי הביטוח הלאומי, עניין הפיצויים, אפילו ההתנהלות בתחילת האסון מול אבו כביר והודעות על הנפטרים, הכול נעשה באופן פרטי. זה מחדל בפני עצמו שאסור שיישנה.
"גם היום אף אחד לא בא, אף אחד לא הרים את הכפפה ואמר, 'הנה, אנחנו בשבילכם'. זה חייב להשתנות, אחרת זו שערורייה בפני עצמה שהיא בלתי נתפסת. אז נכון, היו חברי כנסת ושרים שהראו נוכחות בשבעה, אבל משהו קונקרטי לא היה".
את נקודת האור רואה צדיק במה שהוא מכנה "החיבוק הענק והחם של כלל ישראל בשעות הקשות שעברו עלינו עם מות אהובינו. הם נתנו לנו להרגיש שלא מדובר במשהו פרטי, אישי, של המשפחות. מעניין שכל אחד מההרוגים היה בו משהו אכפתי לזולת, ובמיוחד אבא שהיה דואג ומקרב את הזולת. אני קורא לכל אדם בישראל לעשות לזיכרם. משהו אכפתי של קירוב עם ישראל ושל אהבת חינם. זה רק יהיה טוב לנשמות הקדושות הללו שבמותם - במקום הקדוש ההוא ובשעה ההיא - ציוו לנו חיים".